אגח
צילום: קרדיט: Adobe Stock

עוגן השלימה גיוס שני של אג"ח ESG מגובת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל

דור עצמון |

עוגן, קבוצה פיננסית-חברתית ללא כוונת רווח, השלימה גיוס אג"ח מגובת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה ארגון ללא כוונת רווח (מלכ"ר) מנפיק אג"ח מדורגת ונסחרת ברצף המוסדי, כשמטרת ההשקעה היא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

ההון שגויס משמש למתן אשראי חברתי לעסקים קטנים ולמלכ"רים אשר מתקשים לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית ומסייע לצמצום הפערים הפיננסיים המובנים בישראל. במסגרת ההנפקה מכרה עוגן למשקיעים את זכויותיה בתיק הלוואות מבוזר כך שהמשקיעים יזכו בתשלומי ההחזר של ההלוואות בתוספת ריבית, ואילו עוגן תשתמש בסכום שגויס למתן הלוואות חדשות.

בין רוכשי האג"ח המוסדיים ניתן לציין את: ניהול תיקים מבית הפניקס, מור בית השקעות, העתיד חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה העברית, גלעד גמלאות לעובדים דתיים, קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, מפעל הפיס כגוף ציבורי ועוד. ההנפקה הנוכחית מצטרפת להנפקה הראשונה שביצעה עוגן בפברואר 2022, אז הנפיקה 50 מיליון שקל.

שכבת החוב הבכיר באג"ח קיבלה דירוג Aa3 על ידי מדרוג – דירוג המצביע על הסיכון הנמוך בהשקעה. זו האג"ח הראשונה שהנפיק מלכ"ר בישראל שזכתה לדירוג. שכבת החוב הבכיר ושכבת החוב הרגיל באיגרת תסחרנה ברצף המוסדי. מדובר באג"ח שיקלית בריבית משתנה לא צמודה.

עוגן השקיעה 26.25 מיליון שקל מהונה העצמי, אשר מקורו פילנתרופי ע"מ להעניק למחזיקי האג"ח כרית לספיגת הפסדי אשראי. חברת החיתום רוסריו ליוותה את עוגן בהנפקה פרו בונו. עוגן מחזיקה ברישיון נותן אשראי מורחב וברישיון למתן שירות מידע פיננסי "בנקאות פתוחה" מרשות שוק ההון והנה גוף מדווח ומקבל מידע ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. מיום היווסדה בשנת 1990 ועד היום העניקה עוגן כ-75,000 הלוואות בגובה של כ 2 מיליארד שקל. הונה עומד כיום על כ-530 מיליון שקל, ומקורותיו מכספי תורמים, משקיעי אימפקט וקווי אשראי בנקאיים.

שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן: "ההצלחה לגייס חוב בעת הנוכחית ממשקיעים מהשורה הראשונה במשק היא הוכחה שניתן לקדם פעילות חברתית חשובה על בסיס מודל כלכלי נושא תשואה. מודל האג"ח החדשני מהווה עידן חדש בעולם ההשקעות האחראיות בישראל. בזכותו בשנים הקרובות יוכלו אלפי אנשים, עסקים ועמותות לזכות בנגישות לאשראי, להקים עסקים ולהשתלב בכלכלה הישראלית. מאז פרוץ משבר הקורונה לפני כשנתיים הצלחנו לגייס כ-300 מיליון שקל, שאפשרו לנו לסייע לעסקים, משקי בית ומלכ"רים, לצלוח משברים כלכליים ואף לצמוח מהם. השותפים שלנו במודל ההשקעה שייסדנו יזכו ברווח כפול. הן בתשואה על השקעתם והן, באימפקט חברתי המאפשר להעניק סיוע לעסקים קטנים ועמותות, המהווים מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ביציאה מהמשבר המתמשך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.