עוגן השלימה גיוס שני של אג"ח ESG מגובת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל
עוגן, קבוצה פיננסית-חברתית ללא כוונת רווח, השלימה גיוס אג"ח מגובת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה ארגון ללא כוונת רווח (מלכ"ר) מנפיק אג"ח מדורגת ונסחרת ברצף המוסדי, כשמטרת ההשקעה היא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות. ההון שגויס משמש למתן אשראי חברתי לעסקים קטנים ולמלכ"רים אשר מתקשים לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית ומסייע לצמצום הפערים הפיננסיים המובנים בישראל. במסגרת ההנפקה מכרה עוגן למשקיעים את זכויותיה בתיק הלוואות מבוזר כך שהמשקיעים יזכו בתשלומי ההחזר של ההלוואות בתוספת ריבית, ואילו עוגן תשתמש בסכום שגויס למתן הלוואות חדשות. בין רוכשי האג"ח המוסדיים ניתן לציין את: ניהול תיקים מבית הפניקס, מור בית השקעות, העתיד חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה העברית, גלעד גמלאות לעובדים דתיים, קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, מפעל הפיס כגוף ציבורי ועוד. ההנפקה הנוכחית מצטרפת להנפקה הראשונה שביצעה עוגן בפברואר 2022, אז הנפיקה 50 מיליון שקל. שכבת החוב הבכיר באג"ח קיבלה דירוג Aa3 על ידי מדרוג – דירוג המצביע על הסיכון הנמוך בהשקעה. זו האג"ח הראשונה שהנפיק מלכ"ר בישראל שזכתה לדירוג. שכבת החוב הבכיר ושכבת החוב הרגיל באיגרת תסחרנה ברצף המוסדי. מדובר באג"ח שיקלית בריבית משתנה לא צמודה. עוגן השקיעה 26.25 מיליון שקל מהונה העצמי, אשר מקורו פילנתרופי ע"מ להעניק למחזיקי האג"ח כרית לספיגת הפסדי אשראי. חברת החיתום רוסריו ליוותה את עוגן בהנפקה פרו בונו. עוגן מחזיקה ברישיון נותן אשראי מורחב וברישיון למתן שירות מידע פיננסי "בנקאות פתוחה" מרשות שוק ההון והנה גוף מדווח ומקבל מידע ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. מיום היווסדה בשנת 1990 ועד היום העניקה עוגן כ-75,000 הלוואות בגובה של כ 2 מיליארד שקל. הונה עומד כיום על כ-530 מיליון שקל, ומקורותיו מכספי תורמים, משקיעי אימפקט וקווי אשראי בנקאיים. שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן: "ההצלחה לגייס חוב בעת הנוכחית ממשקיעים מהשורה הראשונה במשק היא הוכחה שניתן לקדם פעילות חברתית חשובה על בסיס מודל כלכלי נושא תשואה. מודל האג"ח החדשני מהווה עידן חדש בעולם ההשקעות האחראיות בישראל. בזכותו בשנים הקרובות יוכלו אלפי אנשים, עסקים ועמותות לזכות בנגישות לאשראי, להקים עסקים ולהשתלב בכלכלה הישראלית. מאז פרוץ משבר הקורונה לפני כשנתיים הצלחנו לגייס כ-300 מיליון שקל, שאפשרו לנו לסייע לעסקים, משקי בית ומלכ"רים, לצלוח משברים כלכליים ואף לצמוח מהם. השותפים שלנו במודל ההשקעה שייסדנו יזכו ברווח כפול. הן בתשואה על השקעתם והן, באימפקט חברתי המאפשר להעניק סיוע לעסקים קטנים ועמותות, המהווים מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ביציאה מהמשבר המתמשך".
אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות
למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח
אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.
הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).
אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות
סיכום ביניים: יש אגרות חוב מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד) ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.
הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.
