"עדיף לחלק את תיק האג"ח בין צמודי מדד לשקלי ולטווח של 4-5 שנים"
מאז העלייה באינלפציה, והעלאות הריבית של בנק ישרל שבאו בעקבותיה, שוק האג"ח חזר להיות מניין לאחר שנים רבות בהם הציג תשואה כמעט אפסיות ולא אטרקטיביות במיוחד. בשיחה שערכו עם דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, הוא מדבר איתנו על מצבו של שוק האג"ח, את מי זה עשי לעניין, מה היתרונות ואיך כדאי להשקיע.
איך אתה רואה כיום את שוק האג"ח? לאן הוא הולך?
"שוק האג"ח עושה התאמה של העלייה ברמת הריבית בבנק ישראל שהתחילה בחודש אפריל וצפויה להימשך להערכתי עד הרבעון הראשון של 2023 כשתגיע לסדר גודל של 3.5%. אנחנו רואים בתקופה האחרונה שתי מגמות מאוד ברורות, האחת היא עליית התשואות והשנייה היא השתטחות של העקום בדומה לשאר העולם. מה שאנחנו רואים זה שלמעשה התשואות הקצרות עולות בצורה הרבה יותר חדה והעקום השקלי הוא עקום שכמעט כולו שטוח לחלוטין. מטווח של בערך שנתיים-שלוש ועד 10 שנים התשואה היא בערך אותה תשואה בסדר גודל של 3% מתוך הבנה שריבית בנק ישראל שעומדת כיום על 2% תמשיך ותעלה כאמור עד בערך 3.5%.
הריבית לטווח הארוך מתחילה להתייצב ברמתה מתוך איזושהי הבנה שלאורך זמן יתחיל בנק ישראל באיזשהו שלב להוריד את הריבית. העובדה שהריביות ל-10 שנים הן לתקופה יחסית ארוכה, מביאה את עקום התשואות יחסית להשתטח. בניגוד לכך, בארה"ב העקום בירידה, כלומר התשואות הקצרות גבוהות יותר מאלו הארוכות, בארץ אנחנו כרגע לא ממש רואים את זה משום שהסיכון בישראל הוא הרבה יותר נמוך מהסיכוי למיתון בארה"ב שם הוא די גבוה. בישראל כרגע אנחנו לא רואים סיכוי למיתון בטווח הנראה לעין, לא השנה ולא ב-2023.
נקודה חשובה נוספת היא האינלפציה שהציפיות אליה בישראל הן די מתייצבות סביב 3% בטווח הקצר של שנתיים שלוש ואינפלציה קצת יותר נמוכה של בערך 2.6%-2.7% בממוצע לשנה בטווחים הבינוניים-ארוכים".
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למי יכולה להתאים כניסה לשוק האג"ח?
"בניגוד לשנים האחרונות שבהם כמעט לא היה מה לחפש בשוק האג"ח, בטח שלא למשקיעים פרטיים עם תשואות אפסיות, המצב היום קצת שונה וכן אפשר להשיג תשואות בסדר גודל של 2%-3% שהם אמנם לא גבוהות אבל כן סבירות וכאלה שיכולות לתת הגנה חלקית לעלייה באינפלציה. העובדה שלקוחות היום פחות אוהבים סיכון וחוששים מהתנודות של שוק המניות, החלופות בשוק האג"ח הממשלתי הן אכן סבירות. כמובן שאפשר גם לגוון את ההשקעה ע"י השקעות גם באג"ח קונצרני שבתוספת לריבית הממשלתית נותנות תוספת ממוצעת של 1%-1.5%. התקופה הקרובה עדיין צפויה להיות מלווה בתנודתיות ולכן אני חושב שללקוחות שפחות אוהבים סיכון כדאי להתמקד בטווחים הקצרים והבינוניים של האג"ח".
איך כדאי להיחשף לשוק? אילו אפשרויות קיימות, האם דרך בנקים?
"אני חושב שהדרך הטובה ביותר ללקוחות פרטיים היא דרך תעודות סל, בין אם זה אג"ח ממשלתי או בין אם זה אג"ח קונצרני, שנותנות את הביצועים של הסל שקנית".
היתרון של האג"ח די ברור - ריבית עם ביטחון; אבל מה החסרונות?
"אנחנו כרגע פועלים מתוך הנחה שריבית בנק ישראל תעלה לסביבות 3.5% ושם תיעצר. הסיכון הגדול והמשמעותי הוא אם שיעור האינפלציה לא יירד בקצב שאנחנו חושבים ובנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית בצורה יותר משמעותית לרמות של 4%-5% ואז כבר יהיה מדובר על שוק אג"ח שתהליך ההתאמה עבורו טרם הושלם. במצב כזה אנחנו נראה את התשואות עולות לרמות יותר גבוהות ואז כמובן ככל שהתשואות עולות המחירים יירדו. אני חושב שהאיום העיקרי על שוק האג"ח הוא עלייה יותר גבוהה ויותר ארוכה בשיעור האינפלציה ממה שכרגע גלום בשווקים".
איך כדאי להשקיע עכשיו? מדדי/שקלי/ריבית משתנה? לטווח ארוך קצר?
"אני חושב שמה שנכון כרגע הוא להתרכז בהשקעה לטווח הבינוני של 4-5 שנים. כרגע, וכפי שציפיות האינפלציה גלומות בשוק, הייתי מחלק את התיק חצי-חצי בין צמודי מדד ושקלים לא צמודים. אג"ח בריבית משתנה היה מעניין עד לא מזמן אבל כרגע הוא יחסית יקר אז הוא פחות אטרקטיבי. בלי קשר, וכפי שאמרתי קודם, אני חושב שיש מקום לחשיפה לאג"ח קונצרני שתוספת התשואה שם היא באופן כללי לא רעה ובוודאי שבחברות האיכותיות בשוק רמת הסיכון לא כל כ גבוהה. המשק הישראלי נמצא במצב טוב ואפילו טוב מאוד ולכן הסיכון הגלום בהשקעה באג"ח קונצרני הוא לא כל כך דרמטי".
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
מה דעתך על אג"ח קוקו?
"מדובר במכשיר שלדעתי מתאים יותר ללקוחות מוסדיים ופחות ללקוחות פרטיים. לא בטוח שהייתי מתעל את הלקוח הרגיל שנכנס לבנק ומבקש חלופות השקעה לכיוון אג"חי הקוקו. מדובר במכשיר מורכב שצריך לדעת איך הוא עובד, כשבהיבטי מסוימים הוא עשוי להיות מומר למניות. המכשיר אכן מתאים להשקעה אבל יותר ללקוחות מוסדיים גדולים או לקוחות פרטיים עם הבנה פיננסית בשוק ההון ופחות ללקוחות פרטיים שמחפשים להקיע כסף פנוי".
- 2.הפיזיקאית 13/09/2022 17:31הגב לתגובה זודודי תסביר בבקשה למה לדעתך "אג"ח בריבית משתנה היה מעניין עד לא מזמן אבל כרגע הוא יחסית יקר", ותן בבקשה נתונים כמותיים (כפי שעשית יפה בשאר הכתבה). כמו כן לגבי קוקו תציין כמה אפסייד הן נותנות לעומת אג"ח קונצרני עם אותו דירוג ומח"מ. תודה על ההשקעה בכתיבת הכתבה.
- 1.אדיר 13/09/2022 15:51הגב לתגובה זומעניין מאוד!
- לאדיר אל תתלהב . האפיקים שהימליץ לא שווים (ל"ת)אבנר 13/09/2022 18:42הגב לתגובה זו

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
