רפורמת המדדים בבורסה: למי יזרום כסף על חשבון המניות הגדולות?
בשבועות האחרונים נערכת הבורסה לאחד השינויים הדרמטיים ביותר שהתרחשו כאן בנושא המדדים, ונראה שגם המשקיעים יכולים להתחיל להיערך למהפכה הצפויה אשר תתרחש, ככל הנראה, לקראת סוף השנה. המדדים החדשים יכילו מגבלות חדשות על משקל מקסימלי של נייר במדד, כך שהמשמעות היא יציאת כסף ממניות ה-Large Cap, דוגמת הפארמה והבנקים, ומעבר למניות המידקאפ.
כבר כעת אנו עדים להבדל משמעותי בהתנהגות המניות. חלוקת מדדי המניות בישראל למניות גדולות (Large Cap) הנסחרות בשווי שוק של חמישה מיליארד שקלים ומעלה, ומניות בינוניות (Mid Cap) הנסחרות בשווי של בין 150 מיליון שקלים לחמישה מיליארד שקלים, מחדדת להערכתנו את היתרון הברור למניות הבינוניות. כך, מדד המניות הגדולות שמעניק משקל מקסימאלי של 10% למניה ירד מתחילת השנה בכ-5%, לעומת עלייה של כ-3% במניות ה-Mid Cap.
אנו מעריכים כי היתרון של מניות ה-Mid Cap נובע משלוש סיבות עיקריות. הראשונה, חולשה מסיבות כלכליות נקודתיות של מניות הפארמה הגדולות ומניות הגז המהוות ביחד כ-30% ממניות ה-Large Cap ו/או ממדד ת"א 25. הסיבה השנייה היא תמחור שנראה על פניו זול יותר במניות הבינוניות לעומת הגדולות, ואילו הסיבה השלישית היא היערכות של המשקיעים לשינוי בשיטת המדדים שמבצעת הבורסה, זאת היות שהצפי הוא שהגבלת המשקל המקסימלי של מניה תגרור יציאת כסף מהמניות הגדולות ומעבר למניות הבינוניות. פעולה זו אומנם צפויה להיות הדרגתית ולהתפרש על מספר חודשים אך היא תשמור על זרימת כסף חיובית למניות ה-Mid Cap.
בשורה התחתונה, להערכתנו, מניות ה-Mid Cap מאפשרות למשקיעים ליהנות מפיזור רחב יותר, תמחור זול יותר וזרימת כסף גדולה ביחס לגודלן.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
