לא רק המילקי, גם אגרות החוב בחו"ל זולות יותר

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על היחס שבין אגרות החוב המקומיות אל מול מקבילותיהן בעולם - מי מחזיקה בכדאיות גבוהה יותר?
ניר קסטרו | (2)
נושאים בכתבה אג"ח

האלטרנטיבה שנוצרה מעבר לים כבר הופכת לסטנדרט בקרב ציבור המשקיעים. אנו עדים לגיוסים מאסיביים לקרנות אג"ח חו"ל. מבדיקה שערכנו, רמת המרווחים בחו"ל גבוהה בהרבה מהשוק המקומי, כמו כן רמת הסחירות. למעשה, קשה לראות היום תיק השקעות ללא חשיפה לאג"ח חו"ל. הסיבה לכך, שהאג"חים בחו"ל נותנות תשואות גבוהות, משמעותית יותר ואיכות אשראי ברמה אחרת לגמרי.

על פי סולם ההמרה שמפרסמת חברת מעלות ותצפיות מהשטח, כלומר של חברות ישראליות שהנפיקו חוב בחו"ל, ניתן להקביל את קבוצת ה-AA בישראל לקבוצת ה-BBB. לדוגמא, חברת כיל המדורגת בישראל AA (אין לה כרגע אג"ח סחיר לציבור אך היה עד לא מזמן. באמצע נובמבר פנתה החברה לשווקים הגלובליים, ולשם כך הייתה זקוקה לדירוג בינלאומי.

הדירוג שקיבלה מ-S&P העולמית היה BBB בלבד. נזכיר שמדובר באחת החברות החזקות ביותר במשק. איגרות החוב הגלובליות, כ-800 מיליון דולר לסדרה, במח"מ של שמונה שנים, נסחרות בתשואה של 4.3% ובמרווח מהאג"ח האמריקנית המקבילה של כ-2.3%.

אלו כמובן תנאים שהיינו יכולים לחלום עליהם כאן. למשל, האג"ח בינל הנפק התח כא, במח"מ של כארבע שנים, נסחרת במרווח של כ-0.76% מהממשלתית. הראל הנפקות אגח א, נסחרת במרווח של 0.7% במח"מ דומה. גם אם נסתכל על בזק במח"מ ארוך יותר של כשש שנים, נראה שניתן לקבל מהאיגרת תשואה עודפת של כ-1.1% על פני האג"ח הממשלתית המקבילה.

אם נבחן כמה חברות מוכרות וגלובאליות כמו פדקס, נובל אנרג'י וקרוגר (רשת סופרמרקטים אמריקנית גדולה), נגלה שמרווחי התשואה באיגרות אלו נעים בטווח של 0.9%-1.7% מהאג"ח האמריקניות המקבילות, כך שאנו מדברים על תשואה גלומה של 2.1%-2.9% למח"מ של כארבע שנים.

האם באמת ניתן להשוות BBB בעולם ל-AA בישראל?

על מנת לענות על התשובה, נעבוד בשיטת האלימינציה ונבחן רמות מינופים: המינוף של פדקס הוא 54%, נובל אנרג'י במינוף דומה של 54% וקרוגר רושמת שיעור מינוף של 80% (שופרסל לצורך השוואה - כ-86%). כעת, נבדוק את יחס החוב לתזרים: פדקס ביחס חוב פיננסי נטו ל- EBITDA של 0.32. ובמילים אחרות, החברה מחזירה את כל החוב, ללא צורך במחזור, תוך פחות מחצי שנה רק מהתזרים; נובל אנרג'י מחזירה את החוב נטו בשנה וחצי,וקרוגר ב-1.8 שנים.

מה קורה אצלנו בדירוגי ה-BBB?

ניקח לדוגמא חברות כמו כלכלית ירושלים, דיסקונט השקעות ובזן, כולן מדורגות BBB. המינוף של כלכלית, לאחר התאמות כגון מחיקת מרילנד, ערבויות בסווטלנד והתאמת שיעורי ההיוון במינוף של כ-90%, דסק"ש ממונפת בכ-95% ובזן בכ-80%.

קיראו עוד ב"אג"ח"

אם נסתכל על התזרים ביחס לחוב (כפי שעשינו בחברות הגלובליות) נראה כי בזן יכולה להחזיר את החוב מהתזרים התפעולי בכ-4.3 שנים, ובכלכלית ודסק"ש יאלצו לממש נכסים בכדי להחזיר חובות. אין ממש תזרים מספק. כלומר, נראה שאם כלכלית, בזן או דיסקונט השקעות ינסו להנפיק בעולם, הן לא יקבלו דירוג BBB.

להערכתנו, הדירוגים המקומיים מחמיאים והחברות מנצלות זאת בכדי להתמנף יותר. איגרות החוב מקבוצת ה-AA בישראל, במקרה הטוב מקבילות לאזור ה-BBB בחו"ל. איכות האשראי בחו"ל גבוהה לאין שיעור ביחס למקבילתן התאורטית, ולמרות זאת, התשואות בחו"ל, כמו גם מרווחי התשואה, גבוהים יותר. עובדה זו מחזקת את חשיבות ההשקעה באג"ח ומניות בחו"ל בשנה הקרובה.

**ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סמי 14/01/2015 17:45
    הגב לתגובה זו
    היה מקום לערוך גם השוואה בין אג"חים ממשלתיים (ישראל מול ארה"ב, למשל) ולא רק קונצרניים.
  • 1.
    It is all because of the investor home bais (ל"ת)
    poker's liar 14/01/2015 13:59
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.