מפתח
צילום: shutterstock

בין משבר להזדמנות: סקירת ענף הרכב בצל משברים עולמיים

הקורונה פגעה קשות בייצור, משבר השבבים איים להשבית ואז גם פרצה המלחמה באוקראינה. למה בכל זאת כדאי להישאר אופטימיים בנוגע לענף הרכב – ואיך כל זה קשור לליסינג תפעולי? על משברים והזדמנויות

כתיבת המומחים |
נושאים בכתבה ליסינג

ברוב המקרים בהם המושגים "ענף הרכב" ו"משבר עולמי" מוצאים את עצמם באותו המשפט, הכוונה היא לסוגיות הקשורות למחירי הנפט: מחיר החביות המאמיר לפתע במדינות המפרץ, סנקציות בינלאומיות שמשפיעות על צריכת הדלק של משפחתיות הנוסעות בקצה השני של העולם וכד'. אלא שבשנתיים האחרונות נאלץ ענף הרכב להתמודד עם כמה אתגרים חדשים ומורכבים. כאלו הדורשים מיצרניות הרכב להפוך עולמות כדי לשמור על רצף הייצור שלהן ומהצרכנים, כמות בלתי מבוטלת של סבלנות ושאר רוח. תוסיפו לכך את המוטיב של חוסר וודאות והרי לכם תחום שלם שכבר מזה תקופה ארוכה אינו יציב.

מהם אם כן השינויים התכופים שחווה הענף, כיצד הם השפיעו על צרכני הקצה (הנהגים) כמו גם על החברות הגדולות בשוק הליסינג התפעולי והפרטי? לפניכם סקירה קצרה על משברים עולמיים, מהפיכות והזדמנויות.

 

בחסות: משבר הקורונה ומצוקת השבבים

האתגר הגדול ביותר שאיתו התמודד בשנים האחרונות ענף הרכב בכלל ותחום הליסינג בפרט, הגיע כמובן בחסות משבר הקורונה. זה התחיל מקווי ייצור שלמים שפשוט נעצרו, ממחסור עצום במכולות לשינוע רכבים ברחבי העולם וכמובן, ממשבר השבבים המפורסם שעתיד ללוות אותנו גם בשנתיים הבאות . אותם רכיבים קטנטנים האחראים לכך שהרכבים של ימינו יהיו הרבה מעבר למכונה עם ארבעה גלגלים, מנוע וכמה מכלולים, ויותר כמו כזו עתידנית עם פלטפורמות דיגיטליות, מערכות בטיחות ובקרות נהיגה שונות ומגוונות. שלא לדבר על כך שבימים של מגיפה עולמית מסתורית, המביאה עימה גם מאות מיליונים של מובטלים חדשים וחוסר ודאות כלכלי, ממילא יש פחות רוכשים פוטנציאליים של רכבים חדשים. בכל זאת, אנחנו מדברים כאן על אחת מהוצאותיה הגדולות יותר של משפחה בעולם המערבי, אחרי דיור כמובן.

 

גם תחומים כמו הליסינג התפעולי והפרטי הושפעו ממשבר הקורונה שהרי עובדים רבים נשלחו לחל"ת, אחרים איבדו לגמרי את פרנסתם וככלל, רבים מאיתנו מצאו את עצמם יותר בבית – ופחות מאחורי ההגה.

 

משברים בצל מהפיכה

האבסורד הוא שמשבר השבבים כמו גם שאר האתגרים שהביאה איתה מגיפת הקורונה לעולם הרכב, הגיעו בדיוק בשיאה של מהפכה מוטורית משמעותית אחרת: עלייתו של הרכב החשמלי. בדיוק כשכמעט כל יצרנית רכב גדולה בעולם (בארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק) הפנימה כי ארסנל הדגמים שברשותה חייב לכלול לפחות דגם חשמלי לגמרי אחד, הגיע הנגיף מסין שכמעט השבית את כל כדור הארץ. אך זה לא נגמר שם. דווקא כשנהגים בכל רחבי העולם וגם כאן בישראל, החלו לבחון ברצינות את האפשרות לעבור לרכב חשמלי ולהיפרד לשלום ממשאבת הדלק, זמני האספקה של רכבים חשמליים לגמרי הגיעו לחצי שנה ויותר. מסוג הגורמים המובילים להתייקרות של מחירי הדגמים, וגם מכבידים מאוד על מקבלי ההחלטות בתחום הליסינג לקבל החלטות קרדינליות לגבי ציי הרכב שלהם.

 

מישהו אמר מלחמה?

האמת היא שאנליסטים בכל רחבי העולם כבר חזו שענף הרכב ישתחרר כמעט סופית מהשפעות הקורונה לקראת סוף השנה הנוכחית, אבל אז פרצה המלחמה באוקראינה. נכון, עימותים צבאיים בסדרי גודל משתנים פורצים ברחבי העולם כמעט בכל רגע נתון, אבל במקרה זה, לגיאוגרפיה יש חשיבות רבה בעניין. באוקראינה פועלים מפעלי ייצור של כמה מיצרניות הרכב הבולטות בעולם והיא גם משנעת משטחה לא מעט חלפים ורכבים למדינות אירופה הסמוכות אליה. בנוסף, גם אוקראינה וגם רוסיה מפיקות מחצבים רבים כמו מתכות שונות או גז המשמש בתעשיית הרכב בכלל – ובתחום הרכב החשמלי בפרט, והנה לכם משבר נוסף המשפיע עמוקות על כושר הייצור של כמה מהכוחות הגדולים בשוק. מי שצפויה להינזק פחות מהאירוע הזה היא תעשיית הרכב הנוסקת בסין, שכן בשנים האחרונות מאות דגמים שונים של עשרות יצרניות סיניות שונות הציפו את עולם הרכב החשמלי – בכל זאת, מדובר כאן בנתח משמעותי.

 

חשוב לזכור שעולם הרכב ממילא מתמודד בעידן הנוכחי עם לא מעט אתגרים גדולים דוגמת המשך פיתוח המכונית החשמלית בכל מה שקשור להגדלת טווח הנסיעה בין טעינות, אספקה סדירה של סוללות חזקות ואמינות והתמודדות עם דרישתן של חברות נוספות בשוק הליסינג התפעולי והפרטי, לקבל אף הן את ההזדמנות להשתתף במהפכה החשמלית המתחוללת. במקביל, יצרניות הרכב בכל רחבי העולם צריכות להתמודד עם איום חדש ומעט לא צפוי: סייבר, כי מתברר שאם המכונית שלנו כה חכמה, דיגיטלית ומקוונת, תמיד יהיה גם מי שינסה להזיק לה ולפרוץ למערכותיה מרחוק. בהחלט לא איום שאפשר להקל בו ראש.

 

עם הפנים קדימה

כל זה מתרחש בעת שבכירי הענף דנים רבות בסוגיות החשובות של המצאה ושיפור מערכות בטיחות מצילות חיים נוספות, וגריעתם מהכביש של מכוניות מיושנות אשר סיכויהן להיות מעורבות בתאונה גבוה משמעותית לעומת כאלו חדישות וחכמות.

 

ועוד לא אמרנו כלום על הרכבים האוטונומיים. אלו האמורים להסיע אותנו ממקום למקום, ללא כל נהג שישב מאחורי ההגה. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בכמה מקומות ספציפיים ברחבי העולם כבר מדובר במציאות של ממש (בפרט בקמפוסים או בשטחים מסחריים מגודרים), ודי ברור כי תוך כמה שנים גם תחום זה יזלוג לקהל הרחב.

 

במילים אחרות, האתגרים של ענף הרכב לא נגמרים אבל כמוהם, גם ההזדמנויות להמשיך ולהתפתח טכנולוגית, להתייעל ועל הדרך, אפילו לשמור על הסביבה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הורייזן. צילום: עמית צורהורייזן. צילום: עמית צור

השקעות נדל''ן בדובאי: החברה ששכרה אנליסטים כדי למצוא לכם את ההשקעה עם התשואה הטובה ביותר

רבים לוטשים עיניים אל עסקאות נדל"ן בדובאי. אבל מאחורי המידע שנראה לעין, מסתתרים נתונים שמבדילים בין עסקה מוצלחת לנפילה כלכלית. זו בדיוק המומחיות של חברת הורייזן, שמובילה תכנון פיננסי מותאם אישית למטרה


נושאים בכתבה דובאי

עושה רושם שבשנים האחרונות כל שיחה על השקעות נדל״ן איכשהו מובילה לדובאי. פתאום זה הזוג מהמרכז שעשה עסקה יפה, או ההייטקיסט שקנה כמה דירות כי שמע שאין שם מס על שכירות, וכולם מספרים על ההצלחות. 

מאחר וזה נשמע טוב, העניין מעלה לא מעט שאלות. האם זה ריאלי לקנות דירה בדובאי? האם ההזדמנויות שם באמת כל כך משתלמות?

ובכן, לא סתם דובאי הפכה להיות לאחת מזירות הנדל״ן הפעילות ביותר בעולם. בשנת 2024 לבדה נרשם שיא חדש של 18.72 מיליון מבקרים בעיר, ומדובר היה בעלייה של 9% לעומת השנה שקדמה לה. וכבר ברבעון הראשון של 2025 המספרים שוב שברו שיא, עם 5.31 מיליון תיירים תוך שלושה חודשים בלבד.

המגמה ברורה והפעולות שנעשות מאחורי הקלעים מצד איחוד האמירויות בהתאם. מדובר בהשקעות עתק בתשתיות, תחבורה, טכנולוגיה, ופתיחת דלתות לעוד ועוד השקעות בינלאומיות מכל עבר.

כמו בכל שוק דינמי גם כאן המשוואה פשוטה. יותר תיירים פירושו יותר ביקוש להשכרת יחידות דיור ודירות נופש.
אבל לא רק תיירים מגיעים לנפוש בדובאי. מדובר במדינה עם כ-4 מיליון תושבים שאליה מצטרפים מדי שנה יותר מ-170 אלף מהגרים, בין היתר בזכות מדיניות של אפס מס. לכן יש קצב מטורף של ביקוש לדירות להשכרה לטווח ארוך. הנקודה החשובה  היא שכמות הדירות החדשות שנבנות בשנה עומדת על כ-60 אלף בלבד, כמות שלא מתקרבת לעמוד בביקוש הגדול. וככל שהביקוש גדל גם מחירי הנדל"ן מטפסים בהתאם.

צילום: אייל עובדיה AIצילום: אייל עובדיה AI

הלוואה חוץ בנקאית: מתי זו האופציה הנכונה עבורכם?

אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים, מסביר מתי זה כדאי, איך נמנעים ממלכודות, ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות

נושאים בכתבה הלוואה חוץ בנקאית

בשוק האשראי הישראלי מתרחשת מהפכה שקטה. בעוד שבנקים נותרים הכתובת הראשונה של רוב הישראלים כשמדובר בהלוואות, כ-35% מהשוק כבר עבר לגופים חוץ בנקאיים. מדובר בשינוי משמעותי שפותח אפשרויות חדשות למי שנדחה בבנק, זקוק למימון מהיר או פשוט מחפש תנאים טובים יותר.

בראיון עם אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים והיזמות, חקרנו את עולם האשראי החוץ בנקאי: מתי זו אופציה כדאית? איך נמנעים ממלכודות? ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות?

"הרבה אנשים מגיעים לגופים חוץ בנקאיים מתוך ייאוש," מספר אייל, "אבל האמת היא שלפעמים זה בכלל הפתרון הטוב ביותר מלכתחילה".


שאלה: אייל, בואו נתחיל מהבסיס. מה בדיוק זה גוף חוץ בנקאי ובמה הוא שונה מבנק רגיל?

אייל עובדיה: זו שאלה שמרבה לעלות. גוף חוץ בנקאי הוא חברה מורשת שנותנת הלוואות, אבל היא לא בנק. החברות האלה פועלות תחת פיקוח רשות שוק ההון והחוק הישראלי, אז אין פה שום אזור אפור. ההבדל המרכזי הוא שיש להם הרבה יותר גמישות בתהליכי האישור. בנק צריך לעמוד בהרבה דרישות של בנק ישראל, והתהליך שלו מאוד מתוקנן. גוף חוץ בנקאי יכול להסתכל על התמונה הרחבה יותר - הוא יכול לקחת סיכונים מחושבים שבנק לא היה מסכים לקחת.

קחו לדוגמה עצמאי שעובד שנתיים עם הכנסות טובות אבל ללא דוחות רשמיים מסודרים. בנק רגיל יגיד לו "תחזור בעוד שנה עם דוחות". חברה כמו מימון ישיר או נאוי גרופ יכולות להסתכל על תזרימי המזומנים שלו, על החשבון הבנקאי, ולאשר לו הלוואה תוך 24-48 שעות. כמובן שהן גובות על הסיכון הזה ריבית גבוהה יותר, אבל זו השאלה - האם הגמישות והמהירות שוות את ההבדל בעלות?


שאלה: אז מתי בעצם כדאי לפנות לגוף חוץ בנקאי ולא לבנק?