על חשיבות הזרחן, חנקן והאשלגן (NPK) בגידולים הידרופוניים
היסודות זרחן, חנקן ואשלגן הנמצאים בדשן, הם אלו שישפיעו על הצמיחה וההתפתחות של הצמחים אותם אתם מגדלים. מדוע הם כל כך חשובים? הכל בכתבה הבאה
יותר ויותר חקלאיים וכן אנשים פרטיים, בוחרים לגדל גידולים הידרופוניים ונוטשים את החקלאות המסורתית.
הידרופוניקה מאפשרת לכם לגדל כמעט כל צמח ללא צורך בשימוש באדמה. ישנן שיטות מגוונות לגידול הידרופוני: שיטת אירופוניקה שמאופיינת בגידולים גדולים וקצב ייצור מוגבר של יבולים, שיטת Autopot - שיטה המאפשרת כמות יבולים נאה ושבמסגרתה נדרשת שמירה על טמפרטורת מיכל המים, שיטת Ebb & Flow שבה ניתן לחסוך כמות רבה של דשן ומים, ושיטת NFT שבה אין צורך בכמות גדולה של מצע גידול.
לא משנה באיזו שיטת גידול הידרופוני תבחרו, מה שחשוב הוא לשים לב לערכי ה-NFT בדשן שאתם בוחרים עבור הגידולים שלכם. הדשן מזין את הצמח ובלעדיו אין לו סיכוי לשרוד ולהתפתח, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בגידולים הידרופוניים שאינם ניזונים מהאדמה הטבעית. כשאנחנו מדברים על NFT אנחנו מתייחסים לחנקן (Nitrogen), זרחן (Phosphorus) ואשלגן (Kalium). החנקן, הזרחן והאשלגן הם יסודות הכרחיים להתפתחותו של הצמח ומהווים רכיבים עיקריים בדשן כימי. הדשן הכימי הומצא במאה ה-19 על ידי רופא האירי סר ג׳יימס מארי שעסק בחקלאות כימית. מאז המצאת הדשן הכימי, החנקן, הזרחן והאשלגן הפכו למרכיבי חובה בדשנים בכל העולם. בכל אריזות הדשן נרשמים אחוזי הערכים של החנקן, הזרחן והאשלגן הקיימים בו, והיחס בין היסודות השונים. כך למשל, בדשן 8-10-9 יהיו שמונה אחוזים של חנקן, 10 אחוזים של זרחן ו-9 אחוזים של אשלגן.
החשיבות של החנקן
חנקן הוא יסוד כימי שכיח, חסר טעם, ריח וצבע, שמהווה 78 אחוז מאטמוספירת כדור הארץ. הוא הכרחי לכל בעלי החיים - בני אדם וצמחים, זאת בשל תפקידו החשוב בהרכבם של חלבונים. הוא מבטיח כי הצמח יגדל היטב ויתאפיין בעלים ירוקים וגדולים. כאשר ישנו חוסר בחנקן, מתרחשת כלורוזה - תופעה בה נפגע הפיגמנט (הצבע) הירוק של העלה, והוא מצהיב, נושר ומת. כמו כן, מחסור בחנקן עלול לגרום להופעה של פיגמנטים סגולים על הצמח, לכך שיהיו בו עלים מעטים ולכך שיחדל לגדול. גם עודף בחנקן עלול לגרום לצרות בגידול צמחים הידרופוניים - הצמח גדל באופן מוגזם ופראי, השורשים נהיים דלילים והעלים הופכים לכהים. לכן חשוב שהצמח שלכם יקבל כמות חנקן המתאימה לו.
החשיבות של הזרחן
זרחן הוא יסוד כימי אל מתכתי ומהווה מינרל חשוב. הוא הכרחי ליצירת חלבונים בצמחים. ממש כמו בגוף האדם, החלבן מחזק את הצמח ומבטיח שהזרעים שלו יהיו פוריים ומלאי ויטמינים, שהגזע יהיה עמיד ושהשורשים יהיו חזקים. כאשר ישנו חוסר בזרחן מתרחש עיכוב בצמיחת הפירות או הפרחים של הצמח שנחלש. ניתן לזהות מחסור בזרחן על ידי התבוננות בעלים שצבעם הופך להיות אדום דהוי. עודף בזרחן גורם לכלורוזיס - העלים הופכים לצהובים, הצמיחה נפגעת, והצמח אינו סופג כראוי מתכות כמו אבץ, נחושת וברזל החיונים לצמיחתו. גם כאן יש לשים לב לכמות מאוזנת של זרחן בדשן.
- שינויים בתחושת זמן בדמנציה
- פינרג'י תקיים פיילוט להטמעת המערכות בריקשות חשמליות בהודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשיבות של האשלגן
אשלגן הינו יסוד ממשפחת המתכות האלקליות, בעל צפיפות נמוכה יותר משל מים, והוא המתכת הקלה ביותר אחרי ליתיום. על מנת שצמחים יוכלו לייצר עמילן וסוכר, הם זקוקים למינרל האשלגן. בנוסף, האשלגן מסייע לעמידות הפירות והפרחים של הצמח. כאשר ישנו מחסור באשלגן תתפתח פטריה בצמח שתגרום לצבע עלים חום ולכך שהצמח ינבול. עודף באשלגן מהווה גם הוא נזק לצמח, משום שהוא מעכב ספיגה של מינרלים כמו בור ומגנזיום להם הצמח זקוק.

גשר בין שכבות התודעה: היפנוזה ככלי תומך בגמילה מהתמכרויות
לפי מחקרים, היפנוזה מסייעת בטיפול בהתמכרויות על ידי שינוי בדפוסי חשיבה והנעת שינויים רגשיים, תוך שימוש מודע ומוכוון במצב התודעתי הייחודי לה
מהי התמכרות לחומרים?
התמכרות, או הפרעת שימוש בחומרים היא תלות בחומר ממכר המאופיינת בצריכה חוזרת ונשנית שלו, למרות הנזקים להם הוא גורם. תלות זו קשורה בין היתר במנגנונים של התניה קלאסית ולמידה, כלומר למידת הקשר בין גירויים שאינם בהכרח קשורים זה לזה באופן טבעי, כמו הקשר בין סיטואציה מסוימת לשתיית אלכוהול. בנוסף, התמכרות קשורה גם בפעילות מוגברת של מערכת התגמול המוחית, המאופיינת בתחושת הנאה מועצמת.
מאפיין מרכזי של התמכרויות הוא התלות הכפולה בחומר, ברמה הגופנית והנפשית כאחד. בהתאם, גם תוכניות הטיפול בהתמכרויות כוללות התייחסות לשני היבטים אלה. במקרים רבים, תוכנית ההתערבות תכלול ניקוי מהחומר, לצד טיפול נפשי שמטרתו לסייע לאדם להשיב לידיו את המושכות: לפתח יכולת להימנע מטריגרים הקשורים לצריכת החומר, וכן לרכוש כלים להתמודדות כאשר הוא נקלע לסיטואציות בהן הוא עלול למעוד.
בין הטיפולים המקובלים שהוכחו כיעילים בטיפול בהתמכרויות נמנים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), קבוצות חברתיות מובנות למתמודדים עם התמכרות (כדוגמת גישת 12 הצעדים), וכן טיפולים מוטיבציוניים. לצד טיפולים אלה, שווה להכיר גם את השימוש בהיפנוזה ככלי טיפולי-משלים שעשוי לתמוך בתהליך הגמילה במצבי התמכרות, באמצעות עבודה דרך רבדי תודעה נוספים המעורבים בדפוס ההתמכרותי.
מהי היפנוזה?
היפנוזה היא תהליך בו אדם נכנס למצב תודעתי שונה ממצב התודעה הרגיל של חיי היומיום. במהלכו, האדם מצוי בריכוז גבוה במיוחד לגירוי מסוים, תוך ירידה במודעות לגירויים אחרים בסביבתו. זהו מצב של קשב ממוקד, המאופיין בביקורתיות מופחתת ופתיחות גבוהה יותר לרעיונות חדשים ולשינוי.
היפנוזה נמצאה ככלי טיפולי יעיל בטיפול במצבים רפואיים כרוניים, בהתמודדויות עם קשיים נפשיים, ובטיפול בהפרעות המשלבות רכיבים גופניים ונפשיים, כמו הפרעות התמכרות. עם זאת, מידת יעילותה של היפנוזה תלויה ביכולת של האדם להיכנס למצב תודעתי היפנוטי, יכולת המשתנה בין אדם לאדם.