בעלי האתרים מפחדים? בצדק: Ad Blockers זה לא רק איום, זה כבר כאן
אפרת אחימאיר בעוד שטכנולוגיות חוסמי המודעות (ad blockers) קיימות כבר שנים, כמות הדפדפנים בהם הם מוטמעים בדסקטופ ובמובייל הולכת וגדלה, בארץ ובעולם. בארה"ב מדובר בעלייה של 48% ב-2015 לעומת השנה הקודמת, והנושא עדיין חם, מאיים ומטריד.
לאור זאת, האתרים כועסים ומפחדים לאבד הכנסות ותקציבי קמפיינים, המפרסמים חוששים שלא יקבלו את המדיה והחשיפה הנדרשת עבור הקמפיינים שלהם, צרכני התוכן שמחים וגאים שהשליטה עברה לידיהם, וכעת הם יכולים לגלוש ולקרוא בשקט וללא מצפון, סטארטאפים מנצלים את ההזדמנות לפתח מהר blockers ל-ad blockers, ובאופן כללי תעשיית האדטק רועשת, רוגשת ומחפשת פתרונות להציל את המצב לטובת כל הצדדים.
מה גרם לעלייה בהתקנת ad blockers בישראל?
האתרים הישראלים מפציצים בשטחי פרסום. כמעט כל עמוד באתר בינוני-גדול מכיל לפחות 6 פלייסמנטים של באנרים, וזאת לא לפני שהמשתמשים נחשפו למעברון, 'ריצ' מדיה', 'אינריד', 'פופאנדר' שקופץ ברקע ווידאו שמתנגן ב-auto, במקרה הטוב muted.
אפשר להבין את האתרים. פרסום הוא מקור ההכנסה העיקרי, וצריך להצדיק זאת. ad blocker הוא אסון לאתרי התוכן, ולא כאיום אלא עם תוצאות מיידיות ומוחשיות בירידה בהכנסות מפרסום. יחד עם זאת, ברגע שאתרי התוכן ומוכרי המדיה מעמיסים עוד ועוד שטחי פרסום, קורעים את הדפדפן במשקלי באנרים מוגזמים, מחברים ad exchanges ,ad networks שבעצמם קוראים לעוד קמפיינים ברקע ויוצרים קריאות רבות לאינסוף שרתים - הצרכנים מפתחים מירמור.
למירמור בדרך כלל אין אוזן קשבת. מפעם לפעם נשלחים פידבקים שליליים למערכת האתר, לנצח תתקיימנה מלחמות פנימיות בין מחלקות תוכן-פרסום, וכך נוצר מצב שחווית משתמש שלילית של צרכנים באתר מסוים, גוררת התקנת ad blocker שלעולם לא יוסר מהדפדפן, כנראה.
מצד חברות המדיה ומשרדי הפרסום, הדאגה היא אחרת. בעוד שנעשים מאמצים רבים להזרים תקציבים לדיגיטל מהאופליין, תוך כדי מסע שכנוע המפרסמים והסברה אודות עולם הדיגיטל והיתרונות בפרסום באתרי תוכן, כמות החשיפות והתוצאות יורדות, כמו גם אפשרויות הפרסום והטירגוט במגוון שטחי הפרסום.
הצרכנים מבחינתם רגילים לכאורה לקבל תוכן בחינם; הם לא רגישים למצב האתרים ולקונפליקט בו האתרים נמצאים, כנראה גם בתואנה ובתירוץ מצפוני שהם עצמם, הגולשים, 'סבלו' כל השנים מפרסום מציק, וככאלו, מצפים להמשיך לקרוא כתבות, לצפות בוידאו ולהנות מאיכות תוכן האתרים ללא הפרעות.
- מהפך בטלוויזיה: שירותי הסטרימינג החינמיים מתחזקים
- קשת שולטת בלוח שידורי מוצ"ש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14
מה הפתרונות?
אתרים כמו ynet וגלובס הקפיצו מודעה נרגשת לגולשים שלהם שאובחנו כ-ad blockers בה הם מבקשים לשקול הסרתו. Forbes הלך צעד קדימה ומנע מגולשי ad blockers לצרוך תוכן. ספק שהגולשים אכן הסירו בעקבות זאת, סביר יותר להניח שפשוט סגרו את החלון וחיפשו מקורות מידע אחרים, חינמים.
אתרים אחרים הטמיעו טכנולוגיית blocker ל-ad blocker ולמעשה עקפו את רצון הגולשים, בסוג של כפייה. דבר שכזה מצד אחד מציל את האתר, אך עשוי לייצר חוסר אמפתיה של הגולשים כלפי אותו האתר, ולהגביר את התחושה בקרבם ש-user experience זה אובר רייטד ולא מתחשבים בהם, כצרכני תוכן.
אתר נוסף הלך צעד קדימה, ובמקום לבקש מהגולשים להסיר מציע לגולשים פתרון חלופי והוא לקנות תוכן. ההצהרה היא שאין תוכן בחינם - או עם פרסום, או בתשלום.
הודעה מ-Forbes
תוכן זה פרסום, ופרסום זה תוכן
הגיע הזמן (ממזמן) לחשוב על חווית המשתמש וצרכני התוכן. הם כבר לא שבויים, להיפך. כנראה ששיח עם הגולשים לא יעזור, אם כי מחשבה על שיפור שטחי הפרסום והמיקסום שלהם, שינוי במיקומים ובעיקר בכמויות, בפורמט הפרסום והרלוונטיות שבו, טירגוט נכון, ושימוש בדאטה בצורה חכמה, ובסופו של דבר להבין שתוכן זה פרסום, ופרסום זה תוכן. אתר תוכן שמפרסם כתבות איכותיות ומעניינות, מפרסם את עצמו ומשפר את המוניטין שלו, ולכן הפרסום צריך להיות במינון, ראוי וטוב, מעניין ורלוונטי גם הוא.
גילוי נאות: לעולם לא אתקין ad blocker.
הכותבת, אפרת אחימאיר, היא מומחית לטכנולוגיות פרסום והבעלים של חברת ADMNGR
- 9.גילוי נאות: לעולם לא אסיר את האד בלוקר (ל"ת)מרטינה בובר 11/03/2019 07:41הגב לתגובה זו
- 8.מעניין (ל"ת)גור 12/01/2016 09:09הגב לתגובה זו
- 7.סנטה קלאוס 09/01/2016 13:29הגב לתגובה זואני בקטע של באנרים ויש לי אדבלוק כבר שנים. לאחרונה YNET הגרועים הצליחו לעקוף אותו ולשים לי פרסומת זזה ומציקה. גם ככה רציתי לא לגלוש אליהם יותר כי הם הפכו לאתר פורנו
- 6.מניה שוחד 08/01/2016 10:08הגב לתגובה זוקודם כל, נסי לכתוב את מה שכתבת בעברית ובלשון שברורה לקורא. שימוש באינגליזמים כמו "יוזר אקספיריאנס" (לא טוב כבר "חווית המשתמש"?), "אובר רייטד", "טירגוט" ועוד ועוד. פוי. אני בטוחה שיעקב אחימאיר יסכים איתי בנושא. ולעניין- אני מבינה את הקונפליקט של המפרסמים ושל האתרים, אבל אותי כצרכנית מידע זה לא מעניין. אני רוצה שכמו בעיתון נייר, יש לי אפשרות לעבור על פני דפי המודעות ולהסתכל *רק* אם אני רוצה, ככה יהיה לי באינטרנט. אתם רוצים לפרסם? סבבה. אל תדחפו לי את הפרסומת לתוך הגרון. בלי פרסומות קופצות, בלי סרטי וידאו שקופצים ושואגים בדממת הלילה. תודה.
- הרב פיינשמעקער 18/01/2016 09:09הגב לתגובה זואחרי אותו לילה שקפצה לי פרסומת צרחנית והעירה את הרבנית ועשרת ילדינו הקטנים- הבנתי שאני חייב אדבלוקר.
- 5.אל תתקיני 08/01/2016 09:28הגב לתגובה זובגלל אנשים כמוך כולנו עם אדבלוקר ואם זה לא יעבוד פשוט לא נכנס לאתרים המטונפים האלה... זה כבר בדיחה אחת גדולה כל התחום הזה
- 4.עזרא מועלם 08/01/2016 03:09הגב לתגובה זופתאום קלטתי שאני לא מצליח לגלוש. העיסוק בסגירת חלונות קופצים דפים מחליקים בנרים זועקים הפך לבלתי נסבל. זה היה כל כך חמור עד שמצאתי את עצמי נרתע מלהיכנס לאתרים מעצבנים במיוחד. ואז סיפרו לי על האד בלוקר שמתי ובום תענוג. מה יש לי לומר לבעלי האתרים - פחות פרסומות ותמכרו אותם יותר ביוקר. אין אלטרנטיבה אחרת וזו הדרך הטובה לכולם.
- 3.אפרת תותחית כהרגלה (ל"ת)רוית 07/01/2016 21:28הגב לתגובה זו
- 2.יורי 07/01/2016 20:03הגב לתגובה זונראה לי שכל האתרים שדוחפים פרסומות עוד לא קלטו את העניין, כיום אף אחד לא יהיה מוכן להסיר את Ad Block כי האתר שלו דורש זאת. גם אם האתר המדובר מציע תוכן איכותי ופרסום בקנה מידה סביר אז, שאר האתרים באינטרנט ממש לא. ברגע שהתוסף לא פועל כל עמוד מתחיל להעמיס בבאנרים, תמונות קטעי ווידאו ומה לא... מי שיתעקש על זה פשוט יגמור בלי גולשים. היום האינטרנט הוא עולם אינסופי של תוכן ולכל אתר יש חלופה בה הגולש יכול למצוא מה שהוא מחפש. אגב, חסימה של Ad Block ע"י רכיב באתר אליו נכנסים כנראה לא תעבוד לאורך זמן, תמיד יהיה מי שיחשוב על דרך לעקוף את החסימה. ראו את מקרה ההורדות של הסרטים והמוזיקה, בהתחלה היו אתרי הורדות ענקיים ותוכנות אשר קידמו את תופעת השיתוף וההורדות, עד שנתבעו ונסגרו ברוב המקרים. אבל מה יש היום? טורנטים (שלא נראה כי יצליחו לחסום או לעצור בעתיד הנראה לעין)
- 1.יוני 07/01/2016 17:44הגב לתגובה זוגילו נאות לעולם לא אתקין ad blocker? כמות הפרסומות ברשתות הטלויזיה המסחריות היא נוראית וזאת גם אחת הסיבות שאנשים מעדיפים לצפות בסדרות,סרטים וכו.. און ליין. בהתחלה שמו פרסומת אחת לפני התוכן ואולי עוד אחת באמצע,היום יש בלי סוף פרסומים כל רגע,מה שהופך את הצפייה לבלתי נסבלת,ובדיוק כמו שהעולם התקדם מקניית דיסקים של מוזיקה ומשחקי מחשב להורדת תוכן חינמי דרך תוכנות של טורנטים למינהם,כך גם הוא מתקדם בגזרת הפרסום דרך אד בלוק. תרצו -לא תרצו אתם חלק מההפיכה
- גיל 10/01/2016 10:06הגב לתגובה זוומה עם אותם אנשים שמייצרים את התכנים? אותם מוסיקאים, תסריטאים, במאים, שחקנים וכו' - הם לא צריכים להתפרנס ממשהו? יופי שאפשר להוריד בחינם - תעבוד גם אתה בחינם
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
פטריק דרהי מציע עד 20 אלף שקל לפורשים מ-i24NEWS, בשלב הבא יגיעו הפיטורים
ערוץ i24NEWS, עבר מקבוצת אטליס שהיתה בשליטתו של פטריק דרהי, לבעלות ישירה של פטריק דרהי, וזה ממש לא רק שינוי קוסמטי. דרהי כבר לא משתמש בכסף של בעלי האג"ח של אטליס כדי להשקיע בערוץ תקשורת ולהפוך לטייקון תקשורת מקומי, הדירקטוריון אמר לו לעצור.
גם העסקה לרכישת ידיעות אחרונות בהולד הוקפאה, ולמעשה בוטלה. דרהי שנים מדבר עם ידיעות ולא היתה עסקה, ועכשיו נראה שגם לא תהיה. בכל מקרה, ההחלטה של אטליס, שנמצאת במצב מאוד מורכב פיננסית, להפסיק את המימון לערוץ החדשות, הובילה לכך שדרהי קיבל את הבעלות והוא גם אחראי על המימון.
דרהי כנראה אדם עשיר שהשאיר את בעלי המניות בקבוצה שלו ואת מחזיקי החוב עניים, אבל לא בטוח שהוא רוצה להפסיד את הכסף שלו על ערוץ חדשות. אז המהלך הראשון שדרהי מבצע ב-i24NEWS הוא, ניחשתם נכון, פיטורים.
קריאה חשובה: התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיצוץ בכוח אדם וניסיון לצמצם הפסדים
הערוץ מציע תוכנית פרישה מרצון לעובדים כחלק מצעדי התייעלות. הערוץ, שהוקם ב-2013 ומשדר חדשות בינלאומיות מאולפנים בנמל יפו בשפות אנגלית, צרפתית, עברית וערבית, מציע לפורשים מרצון, מענקים של 10 אלף שקל לעובדים בעלי ותק של ארבעה חודשים עד שנה, 15 אלף שקל לשנה עד שנתיים, ו-20 אלף שקל לעובדים שנמצאים בחברה למעלה משנתיים.
הטלוויזיה האמריקאית עוברת מהפך: שירותי הסטרימינג החינמיים מתחזקים
נתוני Nielsen חושפים שינוי דרמטי בהרגלי הצפייה: YouTube עוקפת את נטפליקס בטלוויזיה, ושירותים חינמיים כמו Tubi מכפילים את קהל הצופים
שינוי משמעותי מתרחש בשוק הטלוויזיה האמריקאי. נטפליקס אמנם עדיין מובילה במספר המנויים ובכמות הסדרות הפופולריות, אך מגמה ברורה מצביעה על עליית השירותים החינמיים - YouTube, The Roku Channel ו-Tubi - שהפכו למתחרים אמיתיים בשוק. השירותים החינמיים מייצגים כיום למעלה מ-40% מזמן הצפייה הכולל בסטרימינג, כמעט הכפלה ביחס לשנים הקודמות.
YouTube מובילה את מהפכת הצפייה החינמית
YouTube היא כיום שירות הסטרימינג הפופולרי ביותר בטלוויזיה האמריקאית, עם קהל גדול יותר מהשילוב של נטפליקס ואמזון יחד. המעבר ההדרגתי לאפשרויות חינמיות מבוססות פרסום משקף שינוי עמוק בהרגלי הצפייה. השירותים בתשלום, לעומת זאת, מתמודדים עם עלייה מתמדת במחירים – גם בגרסאות הממומנות בפרסום – כך שההוצאה החודשית הכוללת מתקרבת לעלות הכבלים המסורתיים.
נטפליקס עדיין שולטת בתוכן האיכותי: למעלה מ-300 מיליון מנויים ברחבי העולם, וכ-66% מהסדרות המובילות בטבלת Nielsen שייכות לה. אולם נתח השוק שלה במונחי זמן צפייה הולך וקטן, ועומד כיום על פחות מ-20%. שירותים כמו אמזון פריים וידאו, פיקוק ואפל TV+ נכנסו לתחרות ומציעים תוכן איכותי משלהם, גם אם חלקם עדיין שוליים יחסית.
היעדר סדרות חדשות מצליחות
ממצא מעניין במיוחד: בשנים 2020-2025 לא הופקו סדרות חדשות שנכנסו לעשירייה הפופולרית ביותר. שלוש מתוך עשר הסדרות המובילות עומדות בפני סיום. הצופים מעדיפים להמשיך לצפות בתכנים מוכרים, ותוכן לילדים ואנימציה ממשיכים להשתלט על רשימות הצפייה. הפקות כמו "Bluey" ו-"SpongeBob SquarePants" מובילות בעקביות את טבלאות הצפייה.
- למרות המתקפה של מאסק: האנליסטים צופים אפסייד של 19% לנטפליקס
- המלכודת של נטפליקס: כשהצלחה גדולה מדי הופכת לנטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סדרות כמו "Squid Game" מהוות חריג מעניין – הן מוכיחות שצופים מוכנים להתנסות בתוכן זר וחדשני, אך אלה נותרו יוצאי דופן. דיסני+, שפרצה בתחילת דרכה בחוזקה, נתקלה בסטגנציה ואיבדה נתח שוק משמעותי. הצופים מבלים פי שניים פחות זמן בשירותיה בהשוואה לנטפליקס, למרות היותה אחת מחברות הבידור המובילות בעולם.
