ברוכים הבאים: דור ה-Z כבר כאן ויש לו כמה דברים חשובים ללמד אותנו על UX
אחרי דור ה-X ודור ה-Y אי אפשר היה להתחמק מבואו של דור ה-Z. כמו בשני הדורות הקודמים לו, המדיה רכבה על המושג, והיום כבר אי אפשר להתעלם משטף הכתבות על אותו דור דיגיטלי שנולד באמצע-סוף שנות התשעים, היישר לזרועות הרשת עם סמארטפון ביד, דור שמעולם לא חווה את העולם ללא פייסבוק, אינסטגרם ויו-טיוב.
כדי להבין איך מייצרים חווית משתמש שתתאים לדור ה-Z (אגב, בניגוד לדור ה-Y שנקרא גם המילניומים - millenials - אין שם מקובל עדיין לילדי דור ה-Z, אנחנו נקרא להם הפוסט-מילניומים), חייבים להבין את העולם בו חי הדור הזה - מה הם אוהבים, באילו דרכים הם מתקשרים ואיך הם חושבים. הנה כמה מאפיינים פסיכולוגיים וטכנולוגיים בולטים שיעזרו לנו לקבל תמונה ברורה יותר:
1. בעיית קשב מובנית
כבר לא מדובר על כמה דקות ספורות של קשב אלא כמה שניות של קשב. כמות הגירויים והערוצים השונים שאליה נחשפים המילניומים היא אינסופית אך זמנם מוגבל, ולכן המסר צריך להיות קצר מושך וברור. טוויטר מציע 140 תווים, אינסטגרם ו-vine מציעים קטעי וידאו של שש עד חמש-עשרה שניות.
בעיית הקשב לא מגיעה רק מריבוי הערוצים, אלא גם מריבוי המסכים - כמה מאיתנו צופים בטלוויזיה ובודקים את הפייסבוק במקביל? בדור ה-Z מדובר פשוט בדרך בה הם צורכים מדיה, לא ניתן לרכז את הקשב במסך אחד.
מסרים מורכבים לצערנו קשה עוד יותר להעביר, אך מחקרים הראו כי על אף בעיית הקשב, הפוסט מילניומים סקרנים ואוהבים לחקור, כך שבמידה והצלחנו לתפוס את תשומת הלב שלהם, הם יהיו מוכנים להקדיש זמן נוסף לנושא.
2. מידע ויזואלי ומעט טקסט
לא רק משך הקשב התקצר, גם סוג הקשב השתנה. הזכרנו כבר את טוויטר, אבל לפעמים גם זה יותר מדי לפעמים. רוב המידע שאותו צורכים הפוסט-מילניומים מגיע בצורה של ויזואלית - מימים (memes), סטיקרים, קליפים של מספר שניות, גיפים מונפשים (animated gifs) הפכו לתחליף של ממש לשפה טקסטואלית, והם למעשה דרך ההבעה הנפוצה ברשתות חברתיות ואפליקציות צ'ט. הדוגמא הקלאסית לכך היא כמובן סנאפצ'ט, אך גם פייסבוק הוסיפה לאחרונה תמיכה בגיפים מונפשים וסטיקרים.
3. שיתוף הוא ברירת המחדל
כמו חידת הזן המפורסמת על העץ שנופל ביער, מבחינת הפוסט-מילניומים אם הטיול\מסיבה\ים\טקס סיום (מחק את המיותר) לא צולם ושותף בפייסבוק, אינסטוש, וואטסאפ וסנאפצ'ט, כנראה שזה אף פעם לא קרה. למעשה, הרבה פעמים מספיק לצלם ולשתף. לא חייבים לצאת לטיול עצמו.
- מי הזיז את מדורת השבט שלי?
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מי הזיז את מדורת השבט שלי?
אך לא מדובר רק בשיתוף, אלא גם בתקשורת דו צדדית. העובדה שלא ניתן לדבר עם מישהו ולקבל תשובה מיידית היא בלתי נתפסת - ומבחינת הפוסט-מילניומים חברה או שירות זה גם מישהו. אם אין תשובה, יגיע מייד פוסט זועם.
4. רוצים לשנות את העולם
למרות כל מה שהזכרנו, עדיין מדובר בדור יותר אידיאליסטי מדור ה-Y שהתבלט בריכוז עצמי והצלחה אישית. 60% מדור ה-Z רוצים להשאיר חותם על העולם - בניגוד ל-39% בדור ה-Y ו-1 מכל 4 מתנדב (הנתונים נכונים לשנת 2014 בארה"ב). הנושא הבולט ביותר שנוגע לפוסט-מילניומים הוא איכות הסביבה, והם מגלים סובלנות נמוכה לארגונים מזהמים או נצלניים וידאגו להשמיע את קולם בנושא.
סנאפצ'ט: האפליקציה של דור ה-Z
עם יותר ממאה מליון משתמשים פעילים, כאשר 80% מהם מתחת לגיל 24, סנאפצ'ט היא האפליקציה הנפוצה של דור ה-Z - ולכן בחרתי אותה כדי להדגים את עקרונות חווית המשתמש לפוסט-מלניומים.
מומחי חווית משתמש רבים הרימו גבה כשאשר היא זינקה בפופולריות, שכן האפליקציה שוברת דפוסי עיצוב מקובלים - אך מסתבר שדפוסי העיצוב האלו הוגדרו על ידי מבוגרים בשביל מבוגרים, ובני נוער מגיבים אחרת לממשק. לא מפתיע לגלות שהאפליקציה פותחה על ידי בחור בן 21.
לפני שננתח את האפליקציה, חשוב לי לציין כי העובדה שהאפליקציה הצליחה לא אומר בהכרח שחווית המשתמש מושלמת, אלא כי החוויה לכל הפחות לא "מפריעה" כמו שהיא מפריעה למבוגרים.
אז מה בעצם סנאפצ'ט עושה? סנאפצ'ט היא אפליקציית מסרוני וידאו ותמונות (כל מסרון נקרא סנאפ), באמצעותה יכולים המשתמשים לשלוח תמונות, סרטוני וידיאו, להוסיף טקסט על התמונות ולשלוח לרשימה מוגדרת של חברים. מה שמבדיל אותה משאר האפליקציות היא העובדה שהמסרים נמחקים אחרי כמה שניות. אין יותר היסטוריה, לא לשולח ולא למקבל. למעשה, יש הטוענים שזו הסיבה שאחד השימושים הנפוצים בה היא לשליחת תמונות עירום אחד לשני...
אז למה זה כל כך מתאים לדור ה-Z
אפליקציה מוכוונת שיתוף ומיידיות. בניגוד לאינסטגרם, פייסבוק וטוויטר שמתרכזות בפיד ותוכן המשתמשים האחרים, המסך הראשון שנפתח בסנאפ צ'ט הוא ממשק המצלמה - כלומר, האפליקציה מעודדת יצירת תוכן ושיתופו על פני צריכת תוכן כבר מהרגע הראשון.
בנוסף, העובדה שכל הודעה נמחקת כמעט מייד ואין היסטוריה הופכת את כל החוויה לספונטנית ומלהיבה יותר - אין תגובות, אין פיד, אין חרדה שלא תובן לא נכון. סנאפצ'ט יותר פשוטה אפילו מוואטסאפ ופייסבוק זה איפה שכל ההורים נמצאים.
התמקדות בכיף ולא בפונציונליות. במבדקי שמישות רבים שפורסמו, כמעט אף אחד מהמשתמשים שאהבו את האפליקציה לא הגדירו אותה כ"שימושית" או "מועילה". הם למעשה לא חשבו שהאפליקציה באה לפתור בעיה כלשהי אלא פשוט חשבו שכיף להשתמש בה, היא פופולרית ומגניבה. מן הסתם, בני נוער לא מחפשים שימושיות אלא כיף וכמובן להחשב בעיני החברים שלהם, אבל פעמים רבות אנשי חווית משתמש מתמקדים בפונקציונליות במקום להבין את המשתמשים שלהם.
אין הדרכה ראשונית (או במינוח המקצועי - onboarding). בפעם הראשונה שפותחים את האפליקציה לאחר שמתקינים אותה, אנחנו מתבקשים לייצר משתמש ולהתחבר עם פייסבוק - ומייד מגיעים לאפליקציה. אין מסכי הסבר, אנימציה שמדגימה איך להשתמש וכד'. הנחת היסוד היא שאנשים צעירים הם חסרי סבלנות ומצד שני סקרנים ומבינים ממשק בצורה טבעית ולכן יבינו בעצמם איך להפעיל את האפליקציה.
שלא במפתיע, במבדקי שמישות התגלה כי בני 40 שהשתמשו באפליקציה היו מבולבלים וטענו שההדרכה חסרה. בעוד הצעירים לא תמיד הצליחו להבין מייד איך להשתמש, אך מהר מאוד למדו.
בסופו של דבר סנאפטצ'ט הינה אפליקציה לא מושלמת בלשון המעטה. ובכל זאת, למרות כל החסרונות הבולטים שלה, שילוב של החלטות מוצריות שכיוונו לנישה פנויה ביחד עם הבנה מעמיקה של קהל היעד שלה הצליחו לייצר חווית משתמש ממכרת שהצליחה להפוך לויראלית ולתפוס פלח שוק עצום.
* הכותב, אסף באר, הוא ראש תחום CRO ומומחה חווית משתמש בנטקראפט
- 1.אחלה של טור. תודה! (ל"ת)אדם 06/11/2015 10:50הגב לתגובה זו
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמי הזיז את מדורת השבט שלי?
המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על 5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר.
פריים טיים
לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי
היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת
שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת
סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה
סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמי הזיז את מדורת השבט שלי?
המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על 5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר.
פריים טיים
לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי
היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת
שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת
סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה
סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
