הסיכון הגדול ביותר למערכת הבנקאות בישראל - מתקפות סייבר
על רקע העלייה במתקפות כנגד גופים ישראלים, איומי הסייבר ממשיכים להוות הסיכון הגדול ביותר על מערכת הבנקאות בארץ, כך עולה מסקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2023, אשר מתפרסמת היום על ידי הפיקוח על הבנקים. להערכתם, מגמה זו צפויה להמשך ואף להתגבר במהלך שנת 2024.
מתוצאות הסקר שערך הפיקוח על הבנקים, עולה כי חלה עלייה ברמת הסיכון של מתקפו סייבר על מערכת הבנקאות, וכי איום זה הינו המשמעותי ביותר על המערכת וצפוי להיות כזה גם בשנת 2024. לאחר מכן, דורגו הסיכון הגאופוליטי והסיכון הפוליטי המקומי, כסיכונים המטרידים ביותר עבור המערכת אחרי סיכון הסייבר. זאת על רקע מלחמת "חרבות ברזל", השפעותיה על הכלכלה והחשש להתפתחות המלחמה לזירות נוספות, לצד חשש משינויי חקיקה משמעותיים, ובפרט קידום חקיקה שנוגעת להיטל מיוחד על מערכת הבנקאות.
הסיכונים המטרידים כיום את מערכת הבנקאות. קרדיט: הפיקוח על הבנקים
לדברי הפיקוח בשנת 2023 נותר איום הסייבר גבוה הן בישראל והן בזירה הבין־לאומית. ארגונים ברחבי העולם ובכלל זה במגזר הפיננסי, חוו עלייה בתדירות ובתחכום של מתקפות סייבר, לצד תקיפות באמצעות שרשרת האספקה, אירועי כופרה וסחיטה, דלף מידע ומתקפות מניעת שירות (DDoS) בעצימות גבוהה. לצד זה, בישראל, ובין היתר על רקע מלחמת "חרבות ברזל", עלייה ניכרת במתקפות הסייבר. מסקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות עלה כי רובם אכן זיהו עוד טרם המלחמה עלייה מסוימת בסיכון הסייבר בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022. לאחר פרוץ המלחמה חלה החמרה משמעותית ברמת הסיכון, בעיקר ברמה המדינתית, אך גם ברמת מערכת הבנקאות והתאגידים הבנקאים.
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות סקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות – ”האם חלו התפתחויות בזירות הסייבר השונות?“
קרדיט: הפיקוח על הבנקים
למרות העלייה בכמות המתקפות, במהלך שנת 2023 לא התרחשו אירועי סייבר ואבטחת מידע מהותיים בקרב גופי מערכת הבנקאות. במהלך שנת 2023 ליווה הפיקוח על הבנקים את הטיפול ב-21 אירועי סייבר במערכת הבנקאות, בהשוואה ל-15 אירועים בשנת 2022. מהסקר שערך הפיקוח על הבנקים בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאות, עלה כי חלה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עלייה בכמות ניסיונות התקיפה בהשוואה לשנת 202,2 בעיקר בתקיפות מסוג מניעת שירות מבוזרות (DDoS), אך לא חל שינוי משמעותי בבחינת כמות אירועי הסייבר וברמת הנזקים בפועל.
- צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
- OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
עם זאת, בשנת 2023 נצפתה מגמת עלייה בהונאות סייבר מבוססות הנדסה חברתית ובנזקי הונאות אלה בהשוואה לשנת 2022. סקר הסיכונים שערך הפיקוח על הבנקים בקרב נושאי משרה בכירים במערכת הבנקאות ובקרב חברות כרטיסי האשראי חושף כי המשיבים סבורים כי הסיכונים המתאימים ביותר לגופי מערכת הבנקאות בתחום הסייבר הם אירועי סייבר מבוססי הנדסה חברתית שמופנים כלפי לקוחות ואירועי מניעת שירות.

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית
אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.
כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות
התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.
לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.
הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".
דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות ארוכות הטווח
מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.
