סטרנום מגייסת 27 מיליון דולר לאבטחה ואיסוף מידע ב-IOT
חברת הסטארט-אפ הישראלית סטרנום (Sternum), השלימה סבב גיוס B, כאשר בסבב הקודם היא גייסה 10 מיליון דולר. החברה מצפה לגדול בכ-300% עד סוף 2022.
על פי החברה, המערכת שלה מאפשרת להטמיע במכשירי IoT "חיישנים" על גבי התוכנה בשיטת code-free אשר מאפשרים הגנה בזמן אמת ובצורה אוטונומית מפני תקיפות סייבר. החברה מספקת יכולת לאיסוף מידע מתוך המכשיר עצמו וכן מחלקי הקוד והתוכנה שלו, אשר עובר עיבוד בזמן אמת בענן של החברה, כך היא מאפשרת, לדברי החברה, מניעה בזמן אמת של תקיפות, ניתוח נתונים מהתנהגות התוכנה, וכן איסוף מידע ועוד.
שוק ה-IoT צפוי להגיע להיקף של 1.85 טריליון דולר עד 2028. בנוסף לצורך באבטחת מידע, יש צורך לבצע עדכון גרסאות תדיר במוצרים עקב פרצות אבטחה וכן לאסוף נתונים מהמכשירים, תהליך שמטבע הדברים הוא מסובך.
סטרנום רוצה לספק פתרון אוניברסלי שמתגבר על השונות בין מכשירים, בין אם קיימים וישנים או מכשירים חדשים הנמצאים בפיתוח, מערכות ההפעלה שלהם, הטכנולוגיה עליה הם מבוססים ותפקודם.
הפתרון מבוסס על טכנולוגיית מיפוי "טביעת האצבע של התקיפה" ולדברי החברה הוא מתאים למכשירים כמו נתבים, מכשירים רפואיים, צעצועים חכמים ומוצרים לתעשייה 4.0, וכן בכל שלבי פיתוח המוצר - מהתכנון, כתיבת הקוד, ייצור ועד לפריסה בשטח.
- Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
- גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את הסבב הובילה Spark Capital, לצד המשקיעים הקיימים: Square Peg capital, the Hinrich Foundation, קרן ההון סיכון האירופית btov ומשקיעים פרטיים נוספים.
נטלי תשובה, מנכ"לית ומייסדת משותפת בסטרנום: "אנחנו שואפים ליצור עולם שבו היכולת של מכשירי IoT להשפיע על כל תחומי החיים שלנו תתאפשר ללא מחסומים. הפוטנציאל עד כה נבלם במידה רבה עקב היעדר תשתית תוכנתית לכל מכשיר חכם באשר הוא, והיעדר דאטה מתאים. סטרנום פורצת את גבולות האפשר מתוך מכשירי הקצה עצמם, ומצליחה לחלץ מתוכם מידע שלא היה נגיש עד כה ולחמש אותם ביכולות הגנה. אנו נותנים מענה לשני חסמים מרכזיים בתעשייה - הטמעה של אבטחה אוטונומית בתוך כל מכשיר, תוך כדי חילוץ וניתוח דאטה ייחודי וסגולי מתוכו״.
- 3.חבל שהכסף הגדול הולך לידיים הלא נכונות (ל"ת)משה 30/09/2021 22:40הגב לתגובה זו
- 2.עידית 26/09/2021 18:45הגב לתגובה זומי שלא מצטרף עכשיו יאכל אותה עוד שנה - הם יהיו שווים מיליארדים תוך זמן קצר
- 1.שלמה 25/09/2021 10:33הגב לתגובה זונשארו רק המנכלית ובעלה. הייתי מציין את זה בכתבה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
