צילום: חיה גולד

סטרנום מגייסת 27 מיליון דולר לאבטחה ואיסוף מידע ב-IOT

החברה מעוניינת לגדול ב-300% עד סוף השנה הבאה. המטרה שלה היא להטמיע 'חיישני אבטחה' במכשירי IOT כך שההגנה תתבצע אוטומטית

נתנאל אריאל | 23/09/2021 15:16 (3)

נושאים בכתבה גיוס הון

חברת הסטארט-אפ הישראלית סטרנום (Sternum), השלימה סבב גיוס B, כאשר בסבב הקודם היא גייסה 10 מיליון דולר. החברה מצפה לגדול בכ-300% עד סוף 2022.

על פי החברה, המערכת שלה מאפשרת להטמיע במכשירי IoT "חיישנים" על גבי התוכנה בשיטת code-free אשר מאפשרים הגנה בזמן אמת ובצורה אוטונומית מפני תקיפות סייבר. החברה מספקת יכולת לאיסוף מידע מתוך המכשיר עצמו וכן מחלקי הקוד והתוכנה שלו, אשר עובר עיבוד בזמן אמת בענן של החברה, כך היא מאפשרת, לדברי החברה, מניעה בזמן אמת של תקיפות, ניתוח נתונים מהתנהגות התוכנה, וכן איסוף מידע ועוד.

שוק ה-IoT צפוי להגיע להיקף של 1.85 טריליון דולר עד 2028. בנוסף לצורך באבטחת מידע, יש צורך לבצע עדכון גרסאות תדיר במוצרים עקב פרצות אבטחה וכן לאסוף נתונים מהמכשירים, תהליך שמטבע הדברים הוא מסובך.

סטרנום רוצה לספק פתרון אוניברסלי שמתגבר על השונות בין מכשירים, בין אם קיימים וישנים או מכשירים חדשים הנמצאים בפיתוח, מערכות ההפעלה שלהם, הטכנולוגיה עליה הם מבוססים ותפקודם.

הפתרון מבוסס על טכנולוגיית מיפוי "טביעת האצבע של התקיפה" ולדברי החברה הוא מתאים למכשירים כמו נתבים, מכשירים רפואיים, צעצועים חכמים ומוצרים לתעשייה 4.0, וכן בכל שלבי פיתוח המוצר - מהתכנון, כתיבת הקוד, ייצור ועד לפריסה בשטח.

את הסבב הובילה Spark Capital, לצד המשקיעים הקיימים: Square Peg capital, the Hinrich Foundation, קרן ההון סיכון האירופית btov ומשקיעים פרטיים נוספים.

נטלי תשובה, מנכ"לית ומייסדת משותפת בסטרנום: "אנחנו שואפים ליצור עולם שבו היכולת של מכשירי IoT להשפיע על כל תחומי החיים שלנו תתאפשר ללא מחסומים. הפוטנציאל עד כה נבלם במידה רבה עקב היעדר תשתית תוכנתית לכל מכשיר חכם באשר הוא, והיעדר דאטה מתאים. סטרנום פורצת את גבולות האפשר מתוך מכשירי הקצה עצמם, ומצליחה לחלץ מתוכם מידע שלא היה נגיש עד כה ולחמש אותם ביכולות הגנה. אנו נותנים מענה לשני חסמים מרכזיים בתעשייה - הטמעה של אבטחה אוטונומית בתוך כל מכשיר, תוך כדי חילוץ וניתוח דאטה ייחודי וסגולי מתוכו״.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
חבל שהכסף הגדול הולך לידיים הלא נכונות (ל"ת)
משה 30/09/2021 22:40
הגב לתגובה זו
2.
עידית 26/09/2021 18:45
הגב לתגובה זו
מי שלא מצטרף עכשיו יאכל אותה עוד שנה - הם יהיו שווים מיליארדים תוך זמן קצר
1.
שלמה 25/09/2021 10:33
הגב לתגובה זו
נשארו רק המנכלית ובעלה. הייתי מציין את זה בכתבה.

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.