סטרנום
צילום: חיה גולד

סטרנום מגייסת 27 מיליון דולר לאבטחה ואיסוף מידע ב-IOT

החברה מעוניינת לגדול ב-300% עד סוף השנה הבאה. המטרה שלה היא להטמיע 'חיישני אבטחה' במכשירי IOT כך שההגנה תתבצע אוטומטית
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה גיוס הון

חברת הסטארט-אפ הישראלית סטרנום (Sternum), השלימה סבב גיוס B, כאשר בסבב הקודם היא גייסה 10 מיליון דולר. החברה מצפה לגדול בכ-300% עד סוף 2022.

על פי החברה, המערכת שלה מאפשרת להטמיע במכשירי IoT "חיישנים" על גבי התוכנה בשיטת code-free אשר מאפשרים הגנה בזמן אמת ובצורה אוטונומית מפני תקיפות סייבר. החברה מספקת יכולת לאיסוף מידע מתוך המכשיר עצמו וכן מחלקי הקוד והתוכנה שלו, אשר עובר עיבוד בזמן אמת בענן של החברה, כך היא מאפשרת, לדברי החברה, מניעה בזמן אמת של תקיפות, ניתוח נתונים מהתנהגות התוכנה, וכן איסוף מידע ועוד.

 

​​שוק ה-IoT צפוי להגיע להיקף של 1.85 טריליון דולר עד 2028. בנוסף לצורך באבטחת מידע, יש צורך לבצע עדכון גרסאות תדיר במוצרים עקב פרצות אבטחה וכן לאסוף נתונים מהמכשירים, תהליך שמטבע הדברים הוא מסובך.

 

סטרנום רוצה לספק פתרון אוניברסלי שמתגבר על השונות בין מכשירים, בין אם קיימים וישנים או מכשירים חדשים הנמצאים בפיתוח, מערכות ההפעלה שלהם, הטכנולוגיה עליה הם מבוססים ותפקודם.

 

הפתרון מבוסס על טכנולוגיית מיפוי "טביעת האצבע של התקיפה" ולדברי החברה הוא מתאים למכשירים כמו נתבים, מכשירים רפואיים, צעצועים חכמים ומוצרים לתעשייה 4.0, וכן בכל שלבי פיתוח המוצר - מהתכנון, כתיבת הקוד, ייצור ועד לפריסה בשטח.

 

את הסבב הובילה Spark Capital, לצד המשקיעים הקיימים: Square Peg capital, the Hinrich Foundation, קרן ההון סיכון האירופית btov ומשקיעים פרטיים נוספים. 

נטלי תשובה, מנכ"לית ומייסדת משותפת בסטרנום: "אנחנו שואפים ליצור עולם שבו היכולת של מכשירי IoT להשפיע על כל תחומי החיים שלנו תתאפשר ללא מחסומים. הפוטנציאל עד כה נבלם במידה רבה עקב היעדר תשתית תוכנתית לכל מכשיר חכם באשר הוא, והיעדר דאטה מתאים. סטרנום פורצת את גבולות האפשר מתוך מכשירי הקצה עצמם, ומצליחה לחלץ מתוכם מידע שלא היה נגיש עד כה ולחמש אותם ביכולות הגנה. אנו נותנים מענה לשני חסמים מרכזיים בתעשייה - הטמעה של אבטחה אוטונומית בתוך כל מכשיר, תוך כדי חילוץ וניתוח דאטה ייחודי וסגולי מתוכו״.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חבל שהכסף הגדול הולך לידיים הלא נכונות (ל"ת)
    משה 30/09/2021 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עידית 26/09/2021 18:45
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מצטרף עכשיו יאכל אותה עוד שנה - הם יהיו שווים מיליארדים תוך זמן קצר
  • 1.
    שלמה 25/09/2021 10:33
    הגב לתגובה זו
    נשארו רק המנכלית ובעלה. הייתי מציין את זה בכתבה.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.