סטרנום
צילום: חיה גולד

סטרנום מגייסת 27 מיליון דולר לאבטחה ואיסוף מידע ב-IOT

החברה מעוניינת לגדול ב-300% עד סוף השנה הבאה. המטרה שלה היא להטמיע 'חיישני אבטחה' במכשירי IOT כך שההגנה תתבצע אוטומטית
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה גיוס הון

חברת הסטארט-אפ הישראלית סטרנום (Sternum), השלימה סבב גיוס B, כאשר בסבב הקודם היא גייסה 10 מיליון דולר. החברה מצפה לגדול בכ-300% עד סוף 2022.

על פי החברה, המערכת שלה מאפשרת להטמיע במכשירי IoT "חיישנים" על גבי התוכנה בשיטת code-free אשר מאפשרים הגנה בזמן אמת ובצורה אוטונומית מפני תקיפות סייבר. החברה מספקת יכולת לאיסוף מידע מתוך המכשיר עצמו וכן מחלקי הקוד והתוכנה שלו, אשר עובר עיבוד בזמן אמת בענן של החברה, כך היא מאפשרת, לדברי החברה, מניעה בזמן אמת של תקיפות, ניתוח נתונים מהתנהגות התוכנה, וכן איסוף מידע ועוד.

 

​​שוק ה-IoT צפוי להגיע להיקף של 1.85 טריליון דולר עד 2028. בנוסף לצורך באבטחת מידע, יש צורך לבצע עדכון גרסאות תדיר במוצרים עקב פרצות אבטחה וכן לאסוף נתונים מהמכשירים, תהליך שמטבע הדברים הוא מסובך.

 

סטרנום רוצה לספק פתרון אוניברסלי שמתגבר על השונות בין מכשירים, בין אם קיימים וישנים או מכשירים חדשים הנמצאים בפיתוח, מערכות ההפעלה שלהם, הטכנולוגיה עליה הם מבוססים ותפקודם.

 

הפתרון מבוסס על טכנולוגיית מיפוי "טביעת האצבע של התקיפה" ולדברי החברה הוא מתאים למכשירים כמו נתבים, מכשירים רפואיים, צעצועים חכמים ומוצרים לתעשייה 4.0, וכן בכל שלבי פיתוח המוצר - מהתכנון, כתיבת הקוד, ייצור ועד לפריסה בשטח.

 

את הסבב הובילה Spark Capital, לצד המשקיעים הקיימים: Square Peg capital, the Hinrich Foundation, קרן ההון סיכון האירופית btov ומשקיעים פרטיים נוספים. 

נטלי תשובה, מנכ"לית ומייסדת משותפת בסטרנום: "אנחנו שואפים ליצור עולם שבו היכולת של מכשירי IoT להשפיע על כל תחומי החיים שלנו תתאפשר ללא מחסומים. הפוטנציאל עד כה נבלם במידה רבה עקב היעדר תשתית תוכנתית לכל מכשיר חכם באשר הוא, והיעדר דאטה מתאים. סטרנום פורצת את גבולות האפשר מתוך מכשירי הקצה עצמם, ומצליחה לחלץ מתוכם מידע שלא היה נגיש עד כה ולחמש אותם ביכולות הגנה. אנו נותנים מענה לשני חסמים מרכזיים בתעשייה - הטמעה של אבטחה אוטונומית בתוך כל מכשיר, תוך כדי חילוץ וניתוח דאטה ייחודי וסגולי מתוכו״.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חבל שהכסף הגדול הולך לידיים הלא נכונות (ל"ת)
    משה 30/09/2021 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עידית 26/09/2021 18:45
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מצטרף עכשיו יאכל אותה עוד שנה - הם יהיו שווים מיליארדים תוך זמן קצר
  • 1.
    שלמה 25/09/2021 10:33
    הגב לתגובה זו
    נשארו רק המנכלית ובעלה. הייתי מציין את זה בכתבה.
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.