קרן Greylock ממנה את מור חן כשותפה בקרן
חן תתמקד בהשקעות בתחומי הסייבר ובינה מלאכותית בשוק הישראלי; תוכנית Greylock Edge תורחב לראשונה לישראל
קרן הון סיכון קרן Greylock מודיעה על מינויה של מור חן כשותפה בקרן, מהלך שירחיב את פעילותה של הקרן בישראל. חן תתמקד בהשקעות בשוק הישראלי, מתוך מטרה למנף את ניסיונה והיכרותה המעמיקה עם השוק לחיזוק פעילותה של גריילוק באקו-סיסטם הישראלי. תחילה, תפעל ממשרדי הקרן בסן פרנסיסקו ובשנה הבאה (2026) היא תחזור לישראל.
בנוסף, המשרד מרחיב לראשונה את תוכנית Greylock Edge ליזמים שיושבים בישראל. Greylock Edge היא תוכנית לבניית חברות המלווה מייסדים בשלבים של קדם-רעיון ו-Pre-Seed, על ידי הקצאת משאבים והמומחיות של Greylock. שותפי Greylock עובדים ישירות עם היזמים בתוכנית Edge לטובת סיעור מוחות, חיזוק ואישוש החלטות יסוד מתחילת דרכה של החברה ועד להתאמה לשוק, עם אפשרויות מימון גמישות לחלוטין. התוכנית, שהיא מותאמת אישית לכל צוות ומשתתפות בה חברות בודדות (לא במחזורים), כוללת גישה ללקוחות ראשוניים (Design Partners), וגיוס צוות הקמה.
קרן גריילוק, הינה קרן הון סיכון מובילה המתמחה בהשקעות סיד בתוכנה ארגונית ולמשתמשים פרטיים. צוות ההשקעות של הקרן משקיע כיום מתוך קרן גריילוק 17, בהיקף מיליארד דולר. גריילוק מתמקדת ביזמים שבונים חברות מבוססות AI בענפי הסייבר, תשתיות, SaaS, צרכנים, קומרס וזירות סחר, פינטק וקריפטו. בין החברות בהן השקיעה הקרן כבר משלבים מוקדמים: Airbnb, Coinbase, Discord, Instagram, LinkedIn, Okta, Palo Alto Networks, Facebook, Roblox, Workday, ServiceNow. הקרן פעילה בארץ למעלה משני עשורים, וישראל מהווה עבורה יעד השקעות השני בגודלו מחוץ לאזור סן פרנסיסקו. בין החברות הישראליות שהשקיעה בהן לאורך השנים נמנות Imperva, פאלו אלטו, שהוקמה במשרדי הקרן, ובשנים האחרונות השקיעה בחברות, כגוןCato Networks, Apiiro, Kodem, Upwind, Wiz ו-Dazz.
מור מביאה עמה ניסיון עשיר בהון סיכון, פיתוח סטארט-אפים וייעוץ אסטרטגי והיא בעלת היכרות מעמיקה עם האקוסיסטם הישראלי. בתפקידה האחרון שימשה כסגנית נשיא בקרן ההון סיכון Accel בלונדון, שם היתה אחראית על פורטפוליו ההשקעות בישראל, במגוון סטארט-אפים כמו Cyera, Oasis ו-Finaloop ופעילה בדירקטורים של חלק מהן. כמו כן, הובילה מהלכים אסטרטגיים חוצי ארגון, כמו הקמת רשת CISOs. לפני שהצטרפה לקרן אקסל, היא שימשה כיועצת בפירמת הייעוץ Strategy&, שם ליוותה פרויקטים בפרופיל גבוה, לרבות רכישתה של חברת שבבים מובילה. לאחר מכן מונתה למנכ"לית 8200 EISP, האקסלרטור של עמותת יוצאי 8200. כיום היא חברת דירקטוריון בעמותה. "התשוקה של מור לסטארט-אפים, החיבורים שלה בקהילת היזמים הישראלית ומחוייבותה למצוינות הופכים אותה לתוספת יוצאת דופן לצוות שלנו", אמר אשים צ'נדנה, שותף ב-Greylock.
- Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
- קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היכולת שלה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם יזמים ולעזור להם להצליח עולה בקנה אחד עם המחוייבות שלנו לשוק הישראלי ועם המשימה של גריילוק לפעול בשותפות עם היזמים הטובים ביותר בישראל". "אני נרגשת להצטרף לגריילוק ולהתמקד בקידום חדשנות
ומנהיגות בענף ההיי-טק הישראלי", אמרה מור חן, שותפה בגריילוק. "המטרה שלנו היא להיות שותפים ליזמים ישראלים מהיום ה-1 ולעזור להם לבנות את החברות שיגדירו מחדש את ענף הטכנולוגיה, תוך מינוף המשאבים והמומחיות של גריילוק".
- 1.נסיון רב בת כמה התינוקת. (ל"ת)פולי 22/01/2025 21:40הגב לתגובה זו
Quantum Systems (אתר חברה)סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
שוק הרחפנים הצבאיים רותח; גיוסי ההון גדלים והערכים של החברות מזנקים
רחפנים Quantum Systems, חברת הרחפנים הגרמנית שהוקמה ב-2015, השלימה לאחרונה גיוס הון של 180 מיליון אירו שהעלה את שוויה ליותר מ-3 מיליארד אירו (כ-3.5 מיליארד דולר). העלייה בשווי, שהוכפל פי שלושה לעומת הסבב הקודם, משקפת את הביקוש הגובר למערכות הרחפנים של החברה בעקבות שינויים גיאופוליטיים, בעיקר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. החברה, שמנוהלת על ידי מייסדה פלוריאן זייבל, קצין לשעבר בצבא גרמניה, התבססה כשחקנית מרכזית בשוק הטכנולוגיה הביטחונית עם חוזים מממשלות באירופה, ארה"ב ואוסטרליה.
מחקלאות לביטחון: המעבר שהכתיב את ההצלחה
Quantum Systems נוסדה במקור כחברה אזרחית שהתמקדה בפיתוח רחפנים קלים ליישומים כמו מיפוי, ניטור סביבתי וחקלאות מדויקת. הדגם הראשון, מסדרת Tron, שוחרר ב-2017 והתמקד בטיסה אוטונומית עם מטענים קלים של עד 2 ק"ג. עם זאת, הפריצה הגיעה לאחר 2022, כאשר החברה הסיטה את מוקד פעילותה לטכנולוגיות "שימוש כפול" (dual-use): רחפנים שמתאימים הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, כולל איסוף מודיעין, סיור ותצפית.
הדגמים המרכזיים כוללים את סדרת Vector, רחפן נייד עם טווח טיסה של עד 100 ק"מ ומערכות סנסורים מתקדמות, ואת סדרת Trinity שמאפשרת טיסה אנכית (VTOL) ומשמשת למשימות מיפוי. בשנה האחרונה פיתחה החברה גם את Jaeger, רחפן יירוט נגד רחפנים עוינים, ואת Sparta – "רחפן-אם" (mothership) שיכול לשאת ולשחרר רחפנים קטנים יותר. הטכנולוגיה משלבת בינה מלאכותית לעיבוד נתונים בזמן אמת, מה שמאפשר החלטות אוטונומיות בשטח. עד כה סיפקה החברה למעלה מ-600 יחידות Vector לאוקראינה דרך ממשלת גרמניה, לצד חוזים עם צבאות הולנד, ניו זילנד, רומניה וספרד.
הביקוש למערכות כאלה גדל בעקבות עלייה באיומים גיאופוליטיים. באירופה, המתח עם רוסיה דחף מדינות להגדיל תקציבי הגנה ב-20%-30% מאז 2022, עם דגש על טכנולוגיות זולות וגמישות כמו רחפנים. בארה"ב נוספה החברה לרשימת ה-UAS הכחולים (Blue UAS) של משרד ההגנה בספטמבר 2025, מה שמקל על מכירות לצבא. באוקטובר 2025 חשפה Quantum Systems גרסה אמריקאית של Reliant, פלטפורמת שיגור רחפנים, כחלק מחוזה עם הצבא האמריקאי.
- משרד התחבורה מקדם תשתית לשוק רחפנים מסחרי
- מירוץ של מיליארדים: מי יפתור את איום הרחפנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחבות החברה כוללת פתיחת מפעל בקליפורניה ב-2024 והגדלת קווי ייצור בגרמניה. ההכנסות צפויות לגדול ב-50% בשנה הקרובה, בעיקר ממכירות צבאיות שמהוות כ-70% מסל המוצרים. עם זאת, השוק האזרחי נותר חלקי: יישומים כמו ניטור תשתיות וחקלאות תורמים כ-20% מההכנסות, אך הביקוש כאן יציב יותר מאשר בתחום הביטחוני.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
