רפורמת המחירים בתחבורה הציבורית תצא מחר לדרך
מחר, ה-25 במרץ, תיכנס לתוקף רפורמת "צדק תחבורתי" של השרה מירי רגב. הרפורמה צפויה להביא, כך לפי משרד התחבורה, לחיסכון של עד אלפי שקלים לשנה בהוצאות התחבורה הציבורית של המשפחה הישראלית וכוללת הטבות מהן ייהנו כ-2.8 מיליון ישראלים.
הרפורמה כוללת הטבה של שנה שלמה של נסיעה חינם בתחבורה הציבורית לחיילים משוחררים, ומסיימי שירות לאומי, ומעניקה לראשונה 50% הנחה לכל תושבי הפריפריה הגיאוגרפית 1-5, והנחות משמעותיות של עשרות אחוזים לצעירים עד גיל 26 (כולל), לאנשים עם מוגבלויות ולזכאי הביטוח הלאומי.
כלל הצעירים מגיל 18 עד 26 (למעשה עד יום הולדתם ה-27) ייהנו מ-33% הנחה על כל סוגי המנויים החודשיים, הן מתוך התחשבות במצבם הכלכלי והן במטרה לעודד אותם להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית וליצור אצלם שינוי תפיסתי והעדפה לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, וכך לרכוש הרגלי התנהגות לאורך זמן.
חידוש נוסף ברפורמה הוא הענקת 50% הנחה על מנויים חודשיים לאנשים עם מוגבלות ולזכאי הביטוח הלאומי. אוכלוסיות אלה קיבלו עד כה הנחה בערך הצבור בלבד.
הרפורמה תושק בשני שלבים, כאשר הפעימה השנייה שתצא לדרך במהלך החודשים הקרובים תכלול נסיעות חינם לאזרחים ותיקים (נשים מגיל 62, גברים מגיל 67), ותכלול הנחות על בסיס דירוג סוציו-אקונומי בפילוח ברמה שכונתית ולא רק של כלל היישוב, מתוך הבנה כי ביישובים רבים קיימים פערים משמעותיים בין השכונות והרפורמה צריכה להתייחס אליהם.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "הצגתי את רפורמת 'צדק תחבורתי' זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד, במטרה לתקן עיוותים וחוסר התחשבות שאפיינו את רפורמת המחירים הקודמת, אשר התעלמה מצרכי הפריפריה, הצעירים והשכבות החלשות. הרפורמה שלי היא צעד מהפכני של צדק חברתי ותחבורתי, שנועד לקרב בין הפריפריה למרכז, לצמצם פערים גאוגרפיים וחברתיים, ליצור הזדמנויות תעסוקה, להוריד את יוקר המחייה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי, בדגש על יצירת הרגלי שימוש בקרב הצעירים".
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "בהנחיית השרה מירי רגב גיבשנו מתכונת מדויקת והוגנת יותר של מבנה הרפורמה, אשר מעניקה לתושבי הפריפריה חופש תנועה נרחב ובלתי מוגבל בעלות נמוכה המתחשבת בצרכיהם, ומיטיבה עם כלל אזרחי מדינת ישראל בדגש על צעירים וחיילים משוחררים. באמצעות הרפורמה מחירי התחבורה הציבורית בישראל יהפכו לנמוכים בהשוואה למדינות מפותחות בעולם. נמשיך להרחיב ולחזק את מערך התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ, לחבר את הפריפריה למרכז ולתקן עיוותים הפוגעים בשכבות החלשות. הרפורמה צפויה להכניס יותר ויותר משתמשים למעגל משתמשי התחבורה הציבורית, וכך לתרום להפחתת הגודש בכבישים וזיהום האוויר".
ארגון נהגי האוטובוסים המאגד את רוב נהגי האוטובוסים בישראל התייחס לרפורמת התח"צ שתחל מחר: "אנו מברכים על תחילת הרפורמה ומה שבמיוחד חשוב בה הוא הקניית הרגלי נסיעה לציבור הצעירים והחיילים המשוחררים. כל חייל וחיילת משוחררים יכולים לחסוך עד 7000 ש"ח אך מה שחשוב הוא הגדלת המשתמשים בתחבורה הציבורית. השלב הבא הוא המשך קידום מעמד הנהג ושיפורו. אנו נמשיך לפעול ללא לאות כדי לתת לציבור הנוסעים את חווית הנסיעה הטובה ביותר".
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
חייל משוחרר יחסוך לפי הערכות במשך שנה בין 1,188 שקלים על חופשי-חודשי אזור 1 (99 שקלים לחודש), ויוכל להגיע לחיסכון של עד 7,320 שקלים אם ינצל את הטבת הנסיעה חינם בכל רחבי הארץ כולל רכבת, במקום לשלם כל חודש 610 שקלים עבור מנוי ארצי משולב.
תושב הפריפריה יוכל לחסוך בשנה בין 594 שקלים (50% הנחה על חופשי חודשי אזור 1) ועד 3,660 שקלים לנסיעות חינם בכל רחבי הארץ (50% הנחה על חופשי חודשי ארצי הכולל רכבת בעלות של 305 שקל במקום 610 שקלים).
צעיר עד גיל 26 (כולל) יוכל לחסוך בין 392 שקלים בשנה (33% הנחה על חופשי חודשי אזור 1) ועד 2,415 שקלים (33% הנחה על חופשי חודשי ארצי כולל רכבת).
- 4.אבי 26/03/2024 06:56הגב לתגובה זולפני הרפורמה עלות הנסיעה בתחב"צ עבורי היתה כשליש לעומת רכב פרטי ובכל זאת אני מעדיף רכב פרטי בגלל תדירות נמוכה של אוטובוסים
- 3.מוטי 25/03/2024 09:52הגב לתגובה זומה לא מקבלים הנחה?
- 2.שוב אפליית גברים, נשים חינם מגיל 62 וגברים רק מגיל 67 (ל"ת)עבד 25/03/2024 06:54הגב לתגובה זו
- 1.אא 24/03/2024 23:14הגב לתגובה זומצב התחבורה הציבורית בקטסטרופה, עדיף היה להשקיע את הכסף בהגברת זמינות האוטובוסים.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)