דוחות

שנפ: הכנסות של 91 מיליון שקל ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-32%

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה רוזנשיין שנפ

חברת שנפ שנמצאת בשליטת משפחת רוזנשיין וקבוצת שגריר ועוסקת בייצור,יבוא ושיווק מצברים לרכב ומחזיקה מחצית מחברות העוסקות בייבוא ושיווק צמיגים ואביזרי רכב דיווחה על תוצאותיה לרבעון הרביעי ול-2023 - ברבעון הרביעי עלו ההכנסות בכ-7.2% לכ-90.9 מיליון שקל, והרווח הנקי ברבעון טיפס בכ-32% לכ-10.3 מיליון שקל. ההכנסות בשנת 2023 עלו בכ-11.3% לכ-330.3 מיליון שקל, הרווח הנקי עלה בכ-9%1 לכ-40.8 מיליון שקל.

ההכנסות במגזר המצברים בשנת 2023 עלו בכ-9.3% לכ-234.6 מיליון שקל, לעומת כ-214.5 מיליון שקל, בשנת 2022. החברה ציינה כי הגידול בהכנסות, בניטרול מכירות ביחס לעמדות טעינה, נובע בעיקרו מגידול בכמות המצברים שנמכרו ב-2023 לעומת 2022. הכנסות החברה ביחס לעמדות הטעינה בתקופת הדוח אינן מהותיות ביחס לסך הכנסות הקבוצה.

ההכנסות במגזר האיבזור בשנת 2023 צמחו בכ-16.4% לכ-95.6 מיליון שקל, לעומת כ-82.1 מיליון שקל בשנת 2022. לדברי החברה הגידול בהכנסות נובע בחלקו מהפרשי הכנסות בין חברה נכדה שאוחדה לראשונה ברבעון הרביעי של 2022, לבין חברה נכדה שיצאה מאיחוד ברבעון השני של 2022, בסך של כ-12.7 מיליון שקל.

ההכנסות במגזר הצמיגים (לפי דוחות כסלו) בשנת 2023 הסתכמו בכ-161.8 מיליון שקל, לעומת כ-169.7 מיליון שקל בשנת 2022. החברה ציינה כי השינוי בהכנסות נובע מירידה במחירי המכירה ומשינוי בתמהיל המכירות בקיזוז השפעת גידול שחל בכמויות המכירה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי של החברה בסיכום 2023 עלה בכ-12.6% לכ-88.3 מיליון שקל (כ-26.7% מהמכירות), לעומת כ-78.4 מיליון שקל (26.4% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות בשנת 2023 עלה בכ-16.2% לכ-29.3 מיליון שקל, לעומת כ-25.2 מיליון שקל בשנת 2022. הרווח ב-2023 מפעילות נמשכת טיפס בכ-43.1% לכ-20.9 מיליון שקל לעומת כ-14.6 מיליון שקל ב-2022.

הרווח הנקי בשנת 2023 עלה בכ-19% לכ-40.8 מיליון שקל, לעומת כ-34.3 מיליון שקל בשנת 2022. הרווח המיוחס לבעלי המניות בשנת 2023 עלה בכ-49.5% לכ-37.6 מיליון שקל, לעומת כ-25.1 מיליון שקל בשנת 2022. החברה ציינה כי עיקר העלייה ברווח נובעת מעלייה ברווח הגולמי, ומרווח (כ-17.2 מיליון שקל) שנבע מהפסקת האיחוד של כסלו, כאמור.

עם פרסום הדוחות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בסך 5 מיליון שקל, בהמשך לחלוקה של כ-10 מיליון שקל שבוצעה במהלך 2023.

החברה עדכנה כי על אף ההאטה שחווה המשק עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לא חלה השפעה על מגזר המצברים, ואילו מגזרי הצמיגים והאבזור שנפגעו עם פרוץ המלחמה, חזרו בהדרגה לפעילות מלאה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"חברת שנפ מסכמת את שנת 2023 עם צמיחה בהכנסותיה בתמיכת מגזרי המצברים והאבזור שגם הציגו התאוששות מהירה מהשפעות המלחמה וחזרו להיקפי הפעילות המאופיינים למגזרים אלו", מסר אורי רוזנשיין, מנכ"ל שנפ. "בימים אלו אנו ממשיכים לפעול במטרה לייצר עד כמה שניתן "שיגרת מלחמה" שתאפשר את המשך הפיתוח והצמיחה של פעילותנו, אך לצד זאת, אנחנו לא שוכחים לרגע את כוחות הבטחון, החטופים והמשפחות השכולות, ומייחלים לחזרה מהירה לימים טובים יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.