כמה מוציאה המדינה על בריאות, כמה על חינוך וכמה על רווחה?
כמדי שנה, הלמ"ס מציגה נתונים עיקריים במגוון נושאים. נתונים אלו הם תמצית של השנתון הסטטיסטי לישראל, שיפורסם במלואו בחודשים הקרובים. הנתונים נכונים לשנת 2022. בין נתונים ניתן למצוא סטטיסטיקות כמו: בערב ראש השנה תשפ"ד אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.795 מיליון נפש. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048 ול-20 מיליון תושבים בסוף 2065; בישראל כ-7.181 מיליון תושבים יהודים (73% מכלל האוכלוסייה), כ-2.065 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-549 אלף תושבים אחרים (6%); אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-194 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה היה 2%; נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות; נפטרו כ-48 אלף איש; נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-70 אלף איש, מהם כ-66 אלף עולים חדשים.
אוכלוסייה: בסוף שנת 2022 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.662 מיליון נפש, מתוכם – כ-7.101 מיליון תושבים יהודים (73.5% מכלל האוכלוסייה) וכ-2.039 מיליון תושבים ערבים (21.1%) וכ- 522 אלף אחרים (5.4%), קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 2.2% (לעומת 1.8% בשנת 2021).
בריאות: הוצאה לאומית לבריאות- 132.6 מיליארד שקל (7.6% מהתמ"ג), לעומת 126.4 מיליארד ש"ח (8.0% מהתמ"ג) בשנת 2021.
תוחלת חיים של גברים – 80.7 שנים
נשים – 84.8 שנים
פטירות (2022):
סך הכל – 51,988, מהן 3,764 פטירות מקורונה
שיעור פטירות גולמי – 5.4 ל-1,000 תושבים
תמותת תינוקות- שיעור של 2.8 ל-1,000 לידות חי
חינוך והשכלה:
הוצאה לאומית לחינוך- 132.0 מיליארד שקל (7.5% מהתמ"ג), לעומת 123.2 מיליארד ש"ח (7.8% מהתמ"ג) בשנת 2021.
מערכת החינוך
בתי ספר:
תלמידים (תשפ"ב; 2021/22) – 1.914.7 מיליון
בחינוך היסודי – 1.118.9 מיליון
בחינוך העל-יסודי – 795.8 אלף
עובדי הוראה (תשפ"ג; 2022/23) – 182.9 אלף
מעונות יום וחינוך קדם-יסודי:
ילדים בני 0–7 (תשפ"ב; 2021/22) – 884.6 אלף
גננות בגנים (תשפ"ג; 2022/23) – 30.1 אלף
תחזית תלמידים למערכת החינוך
- מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.748 מיליון בשנת תשפ"ח (2027/28), לעומת כ-2,496 אלף בשנת תשפ"ג (2022/23) (תוספת של כ-253 אלף תלמידים, גידול של 10.1%).
- מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-580 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-538 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-42 אלף תלמידים, גידול של 7.7%).
- מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.169 מיליון בשנת 2027/28, לעומת כ-1.958 מיליון בשנת 2022/23 (תוספת של כ-211 אלף תלמידים, גידול של 10.8%).
- מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-193 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-180 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-13 אלף תלמידים, גידול של 7.3%).
-מספר התלמידים בכיתה יב (מסיימי תיכון) צפוי להיות כ-153 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-142 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-10 אלף תלמידים, גידול של 7.3%).
-נשירת תלמידים ממערכת החינוך (שבפיקוח משרד החינוך) (תשפ"ב; 2021/22)11.8 אלף (1.4%) מתלמידי כיתות ז–יב (לא כולל ערביי ירושלים) נשרו מהמערכת ולא עברו למסגרת לימוד חלופית.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רווחה:
הוצאות המגזר הממשלתי לרווחה :
כ-188.3 מיליארד שקל (28.5% מסך כל ההוצאות), לעומת כ-177.6 מיליארד שקל (27.6% מסך כל ההוצאות) בשנת 2021.
רשומים במחלקות לשירותים חברתיים:
סך הכל – כ-1.13 מיליון, שיעור של כ-118 ל- 1,000נפש
בקרב יהודים ואחרים – שיעור של כ-104 ל-1,000 נפש
בקרב ערבים – שיעור של כ-165 ל-1,000 נפש
השיעור הגבוה ביותר של רשומים נמצא ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 3–4:
כ-155 ל-1,000 נפש.
רמת חיים
הכנסות של משקי בית:
הכנסה כספית ברוטו לחודש – 19,916 ש"ח
הכנסה כספית נטו לחודש – 16,649 ש"ח
דיור:
62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם.
- 1.יותם 13/09/2023 14:14הגב לתגובה זוכמה זה עולה לנו?? תגלו שזה מסתכם בעשרות מליארדים

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.