הנהג הישראלי מסוכן? הסטטיסטיקה טוענת אחרת
אחת השאלות הראשונות שאני שואל את הקהל בהרצאות שלי, היא מה דעתם על הנהג הישראלי? כמובן שכמעט כולם מסכימים שתרבות הנהיגה בישראל איומה ונוראה ושמסוכן לעלות על הכביש. אבל תרבות הנהיגה הגרועה היא של אחרים כמובן, לא של עצמם.
כמעט כל אחת ואחד חושב שהוא נהג טוב עד טוב מאד. סקר שנערך פעם מצא שרוב הישראלים חושבים שהם נוהגים טוב מהנהג הישראלי הממוצע. מצחיק. לכן הנתון הבא מפתיע כל ישראלי - מספר ההרוגים מתאונות דרכים בישראל, ביחס לגודל האוכלוסייה, מצוי במקום ה-11 בעולם. זה המקום הכי נמוך ב-OECD ולכן גם מהנמוכים ביותר בעולם. והיו שנים שאפילו היינו במקום 6 הכי נמוך בעולם כולו. אתם קוראים נכון.
הממוצע העולמי עומד על 169 הרוגים מתאונות דרכים על כל מיליון תושבים וכנראה שהמספרים גבוהים יותר, כי הסטטיסטיקות במדינות עולם שלישי כלל אינן אמינות. מספר ההרוגים מתאונות דרכים ב-OECD צנח דרמטית בעשור האחרון מממוצע של 92 הרוגים על כל מיליון תושבים ל-52 הרוגים. השיפורים הטכנולוגיים המתמידים ברכבים החדשים בדגש על בטיחות, הם כנראה ההסבר העיקרי לכך. ארה"ב עדיין המדינה המסוכנת ביותר מבין המפותחות והיא ממשיכה "לככב" עם 124 הרוגים מתאונות דרכים על כל מיליון תושבים. נורבגיה, בעלת מספר ההרוגים מתאונות דרכים הנמוך ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה עם 15 הרוגים בלבד על כל מיליון תושבים ואחריה, שבדיה, שוויץ, דנמרק ובריטניה. ישראל כאמור במקום ה-11 עם 38 הרוגים מתאונות דרכים על כל מיליון תושבים.
תחושת בטן לעומת נתונים מוצקים
זוהי דוגמה פנטסטית ל"תחושת בטן" בין מה שאנו חושבים שקורה בכבישי ישראל לבין מה שבאמת קורה במציאות. לתחושת הבטן הזו בהחלט יש על מה להתבסס כי ביחס למדינות אירופה וצפון אמריקה, הישראלים נחשבים ליותר אגרסיביים, יותר חוצפנים, לוקחים פחות ברצינות חוקים שהם עצמם חוקקו, מתחכמים, מאלתרים וכן הלאה. אך מסתבר שתחושות בטן ואפילו חוכמת המונים אינם תמיד מתיישרים עם המציאות כפי שהיא באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה היבשה.
ירידה דרמטית במספר ההרוגים ובלימה - ישראל היתה מדינה שנהרגו בה בעבר הרחוק הרבה מאד מתאונות דרכים. עד לפני כ-30 שנה נהרגו בישראל פי 3 מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה, מאשר כיום. השיעורים החלו לרדת משמעותית ממגוון סיבות ובראשן כנראה ההבנה שחייבים להילחם כדי לשפר את המצב. הופנו תקציבים ממשלתיים, הוקמו עמותות דוגמת "אור ירוק" (1997), הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (2006), שיפוצי כבישים בהיקפים נרחבים, לימוד הציבור ועוד. מגמת הירידה הזו המשיכה עד 2012 ושם נבלמה. בין השנים 2012 עד 2018 ישראל התמקמה באופן קבוע בין המקומות ה-6 עד ה-7 במספר ההרוגים הנמוך ביותר.
- בעקבות מחסור בעובדים - שר העבודה חתם על הארכת שעות עבודה לנהגי רכב
- למה מניות אובר, ליפט ודורדאש נופלות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי אפשר היה לבקש יותר מזה, אך הציבור הרחב וגם עורכי החדשות לא היו מודעים למצבה המצוין של ישראל והכותרות והדיווחים על הרוגים מתאונות דרכים המשיכו כאילו מצבנו איום ונורא.
כפי שניתן לראות מן הגרף הבא, המבוסס על נתוני ה-OECD, מספר ההרוגים מתאונות דרכים בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נותר יציב כבר 10 שנים (הגרף מראה מספר הרוגים על כל 100 אלף). ההתדרדרות של ישראל למקום 11, שעדיין נחשב מצוין, מוסברת בכך שבמספר מדינות אירופאיות המצב כה השתפר עד כי דירוגן עלה ביחס אלינו.

איך זה יתכן שמצבנו כה טוב (יחסית כמובן)?
האם באמת הנהג הישראלי באמת כה זהיר וכה ממושמע ביחס ליתר העולם? כנראה שלא. להערכתי אחד ההסברים החשובים ביותר לכך שיש בישראל פחות הרוגים זו מערכת רפואת החירום שנחשבת לטובה מסוגה בעולם.- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במדינות רבות, יותר אנשים שנפצעים קשה בתאונות דרכים מתים לבסוף, כאשר שירותי החירום האמונים על העזרה והטיפול בהם אינם מספקים. בהקשר זה ניתן לראות את ההיחלצות המהירה של נהגים ישראלים לעזרת הנפגעים בדרכים (מה שלא תראו בארה"ב, למשל), את המיומנות הקיימת במידה גבוהה מאד יחסית לעולם, של אוכלוסיה לה ידע טיפולי במצבי חירום רפואיים (כתוצאה משירות צבאי) ואת המהירות הרבה בה מגיעים שירותי ההצלה.
הפצועים מקבלים טיפול רפואי מהיר שמתבצע על ידי רופאים מיומנים. יתכן מצד שני שמספר הישראלים הנותרים בחיים אך נפגעים באופן קשה בתאונות דרכים גבוה מהממוצע במדינות אירופה, אך כאן כבר אין סטטיסטיקות מדויקות.
גורם מסביר נוסף הוא השיפור הדרמטי בתשתיות הכבישים. רמת הכבישים הבינ-עירוניים בישראל כבר אינה נופלת מזו של מיטב מדינות אירופה. ומה לגבי הצפיפות בכבישים שמאלצת אותנו לנסוע לאט יותר? זה כנראה לא פקטור, עובדתית, במדינות בהן צפיפות הכבישים דומה או גבוהה משלנו ישנם עדיין הרבה יותר הרוגים יחסית.
השערה נוספת היא ששיעורי האלכוהוליזם בישראל נמוכים ביחס למדינות מפותחות. ואכן על אף העלייה בצריכת האלכוהול בישראל, עדיין היא אחת מ-3 מדינות ה-OECD בהן צריכת האלכוהול היא הנמוכה ביותר, והמשטרה גם בהחלט שמה דגש על תפיסת נהיגה בשכרות.
מה שמושך את הנתונים בישראל כלפי מעלה הם ההרוגים מתאונות דרכים במגזר הערבי. משקל ההרוגים במגזר הערבי היה לאורך שנים גבוה בהרבה ממשקלם באוכלוסייה כולה - המגזר מהווה 21% מהאוכלוסייה אך עם מעל 30% מהתאונות הקטלניות.
לאחר שאמרנו כל זאת, חשוב להדגיש כי כמובן שעדיין עלינו לחתור על מנת להוריד עוד ועד כמה שניתן את המוות בכבישים
* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".
- 10.צוצו 19/05/2023 11:48הגב לתגובה זואיך יתכן שאין רכבת במרכז תל אביב? אין גם בצפון תל אביב. אין רכבת במרכז רמת גן אין במרכז פתח תקווה אין בראשון לציון. איזו מדינה דפוקה אנחנו? לפעמים כשמגיעים אנשים מחול הם בהלם שאין דרך להתנייד בתוך העיר וההלם מוכפל בשבתות. איזה מדינה עלובה וברברית נהיינו.
- 9.מעניין. (ל"ת)הקורא 16/05/2023 15:11הגב לתגובה זו
- 8.כתבה יפה מאוד (ל"ת)יוני 15/05/2023 14:36הגב לתגובה זו
- 7.שאפו לאיחוד הצלה (ל"ת)דווס 15/05/2023 11:01הגב לתגובה זו
- 6.רועי 14/05/2023 12:18הגב לתגובה זואשמח לראות מחקר המשווה כמות הרוגים לנסועה, זהו המדד הנכון להשוואה
- מוטקה 15/05/2023 19:09הגב לתגובה זוסטטיסטיקה קל לעוות מר רוייטרס ! כאשר עומדים בפקקים כמות התאונות הרציניות פוחתת בנוסף כפי שכתב קודמי מה שחשוב זו הנסועה. לחרדים אין מכוניות
- ממ 14/05/2023 12:59הגב לתגובה זומרחק לבית חולים משפיע על סיכויי ההישרדות יותר מתרבות הנסיעה ויותר מהנסועה .. בישראל ברוב המקומות (חוץ מהנגב והערבה) פצוע יגע לבית חולים תוך חצי שעה. במדינות גדולות כמו ארצות הברית, גרמניה, סין או הודו, הזמן נמדד בשעות. ובכלל, אי אפשר להשוות מדינה זעיר. כמו ישראל למדינות ענק. כבישים עם הפרדה בין נתיבים תורמים לשרידות יותר מכל עמותה ומכל שיפור בתרבות הנהיגה. התזה בכתבה שתרבות הנהיגה בישראל "לא כל כך גרועה" מתבססת על מדד של מספר הרוגים, שמושפע הרבה מהפרמטרים אחרים. אם "לא כל כך גרועה", אפשר לבטל כמה חוקים כמו מהירות,תמרור עצור,קו לבן, נסיעה בשול, ממילא מתעלמים מחוקים אלה, וזה "לא כל כך גרוע".
- 5.פטרול 14/05/2023 12:14הגב לתגובה זובארה"ב הדלק זול והם מובילים בתאונות . בנורבגיה הדלק יותר יקר מישראל והם נמוכים מישראל בתאונות . המסקנה צריך להחזיר את מס הבלו למצב הקודם . ולשפר תחבורה ציבורית . ובכך להגיע למקום 1 בעולם .
- אני מקווה שאתה לא עוסק במדע :) (ל"ת)דנה 14/05/2023 13:29הגב לתגובה זו
- 4.יולר 14/05/2023 12:07הגב לתגובה זוהתשתית בארץ מושקעת מאוד . והנהג הישראלי זהיר וגם פקוק . כך שהתאונות הקטלניות רכב-רכב מתקרבות ל-0 . יש בעיה עם הולכי רגל - דו גלגלי ושאר קורקינטים .
- 3.נהגוס 14/05/2023 11:04הגב לתגובה זונהגתי באיטליה. נהגתי בדרום אמריקה. הנהג הישראלי צדיק לעומת מה שקורה שם. ברומא, למשל, כשאדם חוצה כביש הוא מסתכן. אף כלי רכב לא יעצור . הנהגים ממשיכים לנסוע ופשוט סוטים מעט הצידה. לרוב זה מצליח.
- 2.החיים 14/05/2023 09:02הגב לתגובה זוישראלים נוהגים בצורה פראית ולא מתחשבת בילוי בכבישים זה סיוט מתמשך תנהג פעם באירופה, למעט איטליה תראה התחשבות ונהיגה סבלנית כשתקועיםכל היום בפקק התאונות מסתיימות ללא הרוגים זה לא עושה את הנהג הישראלי לטוב... אולי הוא פחות שיכור מארהב...
- 1.מני 14/05/2023 09:01הגב לתגובה זומה הקשר בען כמות תאונות לכמות התושבים? צריך למדוד כמות תאונות לכמוץ הנהגים/רכבים בכביש. בארה"ב רכב עולה גרושים וכנ"ל הדלק. המרחקים אדירים ולכן לכולם יש רכב. כולם נוהגים ולכן סטטיסטית יהיו יותר תאונות. תשוו בארץ כמה נהגים יש וכמה תאונות ותראו את המציאות..
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
