מערכת ספיידר רפאל
צילום: רפאל

רפאל חושפת יכולות יירוט של טילים בליסטיים טקטיים

המערכת מוצעת כעת עם שדרוג יכולות מתקדמות נגד טילים בליסטיים טקטיים (TBM)
דור עצמון | (12)
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מודיעה על שדרוג משמעותי במערכת ההגנה האווירית שלה, ספיידר-SPYDER. המערכת אשר הוכחה מבצעית ונמצאת בשימוש אצל מספר רב של לקוחות בעולם, מוצעת כעת עם שדרוג יכולות מתקדמות נגד טילים בליסטיים טקטיים (TBM).

לאור לקחים שנלמדו בעימותים האחרונים ובכלל, הכוללים, בין היתר, שימושים משמעותיים בטילים בליסטיים, פיתחה רפאל תכנית חדשה שכללה שיפור ושידרוג יכולות מבצעיות במערכת הספיידר. יוזמה זו של רפאל קיבלה לאחרונה מקדם דחיפות משמעותי לאור צורך ממשי ובקשות ממספר לקוחות בעולם. השדרוג מרחיב את ביצועי ויכולות המיירטים של מערכת הספיידר בכלל, לרבות הקניית יכולות מתקדמת כנגד טילים בליסטיים בפרט.

תא"ל (במיל') פנחס יונגמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הגנה אווירית ברפאל: "חברת רפאל היא מומחית עולמית בתחום ההגנה נגד טילים, כפי שניתן לראות מהמוצרים המתקדמים שלנו, כדוגמת "קלע דוד" ו"כיפת ברזל". אנחנו גאים בכך שמערכת ספיידר- המערכת המובילה ביותר שלנו במכירות בעולם, זוכה לשדרוג יכולות חדשות להגנה מטילים בליסטיים, והיא תוצע מעתה כחלק ממגוון הפתרונות המתקדמים של רפאל. במסגרת תפיסת ההתאמה אישית ללקוח, בה מתמחה מערכת הספיידר, ,יאפשרו היכולות החדשות פיתרון משתלם לצורך אופרטיבי דחוף, כדוגמת מענה כנגד איומים בליסיטיים".

‘ספיידר’ היא מערכת הגנה אווירית המבוססת על טילי אוויר-אוויר פיתון 5 ודרבי, מתוצרת רפאל, המיועדת ליירט מגוון איומים אוויריים, לרבות מטוסים, מסוקים ומל”טים וכעת גם איומים בליסטיים. המערכת נמצאת בשימוש נרחב בעולם.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    טיבי 12/03/2023 21:41
    הגב לתגובה זו
    הלייזר האימתני כחולבן יהיה מוכן.הבנתם כבר.......
  • 5.
    אנונימי 06/02/2023 23:45
    הגב לתגובה זו
    הרוסים מייצרים עכשיו טילים כולל טילי נט מהירים מאוד ואף טיל נגד טיל לא יכול להשיג אותם ובמלחמה הבאה שמעיל רוח לא יצליח להגן וגם כיפת ברזל שלא תצליח להפיל את הטילים הרוסים נצטרך להלחם עם רובים ויש מצב שנפסיד במלחמה
  • דני 03/10/2024 03:04
    הגב לתגובה זו
    אם הוא טס לעברך מספיק שתיתן לו מכה בראש עם מחבת. וברצינות- גם טיל מהיר שמגיע לטנק נפגע ממערכת מעיל רוח. בדומה טיל בליסטי מהיר נפגע עי טיל נגד טילים דוגמת החץ שמגיע מולו ובאף מקרה לא צריך להשיג אותו.. (אגב גם החץ מהיר מאוד וטס ב 7 מאך) אגב כיפת ברזל לא מיועדת להפיל טילי נט. לצורך זה יש את מעיל רוח וגם היא לא צריכה להשיג את הטיל שעף לעברה.
  • Uzi 25/04/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    כל טיל אפשר להפיל
  • בגלל זה מיירטים להם 90% , לחבר מנוע של טיל לווינים למכונית סובייטית משנות ה70 זה לא עובד (ל"ת)
    20/02/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המילה החמה של היום זה רק הגנה ממזלטים... (ל"ת)
    א 04/01/2023 22:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טיל היפרסוני שלי פוגעת בכל דבר (ל"ת)
    פוטה 04/01/2023 00:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אוריני 03/01/2023 18:56
    הגב לתגובה זו
    כל הפיתוחים הללו הם בעמ כי אם תשימו לב גם לרוסים יש מערכות נגד טילים אבל הם בדרך כלל לא מצליחים לעצור את הטילים שנורים עליהם מסקנה ההגנה לא מנצחת מלחמות
  • אולי המסקנה היא שהטכנולוגיה הרוסית פשוט לא מוצלחת במיוח (ל"ת)
    דניאל 03/01/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
  • פלוני 03/01/2023 19:49
    הגב לתגובה זו
    תשים לב שגם מטוסי הקרב של הרוסים, הם לא בדיוק .אז,זה אומר שחיל האויר הישראלי לא יכול לעבוד ?ההשוואה לא במקום
  • חיים 03/04/2023 17:05
    ההסטוריה מראה שחיל האויר רלוונטי במערכה שבין המלחמות. במלחמה מול מדינה חזקה הוא קורס בימים הראשונים ופשוטי העם נאלצים לסיים את העבודה.
  • 1.
    דב בירן 03/01/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
    לעזור לעם המיסכן באוקראינה כנגד הרוצח הרוסי.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).