זיו פופלובסקי
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"מ"ר משרד בת"א עולה 300 ש'. לא נורמלי. למרות זאת קשה למצוא שטחים גדולים"

בראיון לביזפורטל, מספר זיו פופלבסקי, שותף בחברת Ray Tlv, על טירוף מחירי המשרדים בת"א, הגידול באוכלוסייה בעיר העברית הראשונה, ומה עושים בעיר שכבר אין בה יותר עתודות קרקע. צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (2)

"כיום מתגוררים בתל אביב כ-450 אלף איש, עד 2030 צפויים לגור בעיר 540 אלף איש. אם כיום יש 280 אלף איש שמועסקים בעיר או מגיעים לתל אביב, אבל עד 2030 צפויים להגיע מחוץ לעיר 360 אלף איש מדי יום", אלה המספרים איתם תתמודד תל אביב בשנים הקרובות, לדברי זיו פופלבסקי, שותף בחברת Ray Tlv, שמאתרת ומשביחה שטחים בתל אביב, עיר שעתודות הקרקע שלה כבר מדולדלות לגמרי. 

-הייתה תחושה עם תחילת משבר הקורונה, שחברות קצת מוותרות על שטחי משרדים והעובדים עוברים לעבודה היברידית, ולכן לא צריך להחזיק שטחים גדולים. מה קרה מאז?

"בתקופת הקורונה אנשים עבדו מהבית והתרגלו לזה, והיו הרבה חברות בינלאומיות שכמדיניות השאירו את העובדים מהבית. ועדיין המשרדים נשארו באותו מטראז'. אנחנו רואים בתקופה האחרונה ואחרי שעברנו את משבר הקורונה וגם בעקבות המשברון בהיי-טק שלמרות זאת עדיין לא התפנו הרבה שטחים בתל אביב ועדיין המחירים מאד גבוהים. משרדי הפרימיום עולים עדיין נשארו בין 150 אפילו עד 300 שקלים במקומות המובילים בתל אביב, ואם האתגר היה פעם להשיג משרדים קטנים של פחות מ-100 מ"ר, היום האתגר הגדול בתל אביב הוא להשיג משרדים של מעל 1,000 מ"ר שכמעט לא קיים. אני חושב שהמספרים האלה הם לא נורמליים, וזה שהגיעו למצב הזה זה משהו קיצוני. אני מקווה שהשוק יחזור לנורמליזציה ושהשוק יחזור ל-130-150 שקל למ"ר". 

על תוכנית המתאר 5,000 של תל אביב, שאמורה להוסיף עוד 16 מיליון מ"ר בנוי, והעדכון המסתמן שלה להוספת עוד ארבעה מיליון מ"ר בנוי (סך הכל כ-20 מיליון מ"ר), אומר פופלבסקי: "באה העירייה ואומרת שאם תיווצר קרקע של 4-5-6 דונם ותקודם שם תב"ע (תוכנית בינוי עיר, א"כ), אז אפשר יהיה לבנות שם מגדל של 40 קומות לצורך העניין. מה הבעיה - שאין עתודות קרקע פנויות וחופשיות. מה שאנחנו עושים, הוא 'מייצרים' קרקעות שהזכויות התיאורתיות האלה יהפכו לזכויות מעשיות. איך עושים את זה? באמצעות כניסה לתוך מתחם תיכנוני שאנחנו בכל פרויקט - בניגוד להתחדשות העירונית הרגילה- רוכשים קרקע מובילה, לצורך העניין 30-40 אחוז או יותר מהמתחם, ולאחר מכן אנחנו מתקשרים עם שאר החלקות - או באמצעות רכישות נוספות או באמצעות פינוי בינוי או באמצעות עסקת קומבינציה. אנחנו עושים שני דברים: מצד אחד מטפלים בכל הבעיות הרשמיות שיש, ולא חסרות כאלה, ומצד שני אנחנו באים ומאחדים את כל החלקות וניגשים לכל אחד מבעלי הקרקע. לרוב הם (אותם בעלי קרקעות, א"כ) לא חשבו למכור את הקרקעות יש ריבוי בעלים, אלה קרקעות עם ענייני ירושה וענייני גירושין, והמטרה שלנו בסוף זה לאחד את כולם לתוך העסקה הזאת. מתחילים ליצר את כל התכנון מסביב, כל ההוצאות של היועצים והאדריכלים וכל התוכניות שאמורות לקחת כמה שנים, אנחנו עושים על חשבוננו – ואז מגישים על מגש של כסף את כל האופציות שקיימות על השולחן". צפו בראיוןTV

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רחל 07/09/2022 13:25
    הגב לתגובה זו
    מנסים לעשות שינוי יעוד ויש כמה קשיים שאולי תוכל לעזור
  • 1.
    עידן 07/09/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    מתחילות לחשוב פעמיים לגבי טרפת המחירים שנוצרה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.