הגדלים המתוכננים בכיכר המדינה, ובסמוך אליהם - בית הספר (הדמיה: חברת ברקת)

.

תוכנית של עיריית תל אביב להקמת בית ספר בכיכר המדינה, נתקלת במכשול רציני – בשל מה שנראה כמעיין רשלנות של הוועדה המקומית. לביזפורטל נודע כי ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב, דחתה את ההיתר שנתנה הוועדה המקומית לפרויקט בית הספר שנבנה בימים אלו בכיכר, והתנתה אותו עד לאחר שזו תמציא תוכנית תנועה חדשה. "הוועדה המקומית תבחן כי בתוכנית התנועה מגונים כלל המרכיבים שפירטנו, בטרם אישור הבקשה להיתר", קבעה ועדת הערר, שהוסיפה כי "בהיתר הבנייה ייקבע כי תנאי לאכלוס בית הפר יהיה אישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה כי תוכנית הסדרי התנועה בוצעה".

ועל מה מדובר? באוגוסט 2021 אישרה ועדת המשנה של הוועדה המקומית את תוכנית העיצוב האדריכלי לבית ספר יסודי, אולם ספורט ומרכז קהילתי בחלקה המערבי של כיכר המדינה, כחלק מתוכנית הענק להקמת מגדלי מגורים במקום. באוקטובר החליטה רשות הרישוי של הוועדה המקומית על הוצאת היתר לחפירה ודיפון הכולל עוגנים זמניים. בדצמבר אישרה רשות הרישוי של הוועדה המקומית בקשה להיתר בניה להקמת מבנה בן שש קומות מעל מרתף, עבור בית ספר יסודי המכיל 18 כיתות אם, כיתות חינוך מיוחד, אולם ספורט תת קרקעי וחללים נוספים, בחלקו הצפוני של הכיכר, ומבנה שנאים דו-מפלסי בחלקו הדרומי.

מספר דיירים המתגוררים בכיכר המדינה, הגישו ערער נגד הוועדה המקומית וחברת עזרה וביצרון בשל הענקת היתר לבית הספר ברחוב ה' באייר 75. באמצעות עורכי הדין אמיר דנוס עו"ד שירלי גרוס, ביקשו המערערים להתייחס לכמה סוגיות, בהן ההחלטה לאשר את תוכנית העיצוב, וההחלטה של רשות הרישוי לאשר את היתר הבנייה לבניית בית הספר.

• השינוי בדירות 4 חדרים: נתניה מזנקת; ת"א חצתה את רף ה-4 מיליון
• "מחירי השכירות במרכז עולים, חוץ מאשר בדירות הקטנות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוגע לתוכנית העיצוב, טענו המערערים כי בתוכנית העיצוב נפלו פגמים משום שהיא מסכנת את ביטחון התלמידים. הם טענו כי אישורה נעשה בהעדר נספח תנועה מפורט המתייחס למגבלות כיכר המדינה, תוך כדי התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, ותוך התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, והשיא - תוך התעלמות מכך שבית הספר נמצא במעגל תנועה אליו מתחברות שבע זרועות ושהכניסה הרגלית אליו היא מתוך צומת. המערערים טענו כי לא הוכח כלל שקיימת נחיצות לבית ספר נוסף באזור הזה וציינו כי במרחק קצר משם נבנה בית ספר "ארנון".

.

עו"ד שירלי גרוס (צילום: רונן מחלב)

.

המערערים טענו כי הקמת מבני הציבור בחלקה הצפוני של הכיכר מהווה הרס שלה ושינוי באופייה. אחת המערערות, איריס שאו, טענה במהלך דיון בוועדת הערר ביוני השנה, כי "בשלושה מגדלים שיקומו, מתווספים עוד 650 משפחות, כל משפחה - זה אנשים מאד עשירים שיהיו להם לפחות שתי מכוניות וזה יתווסף לתנועה הנוראית שיש בכיכר המדינה. בנוסף לזה, יש אמבולנסים שכל הזמן מביאים חולים לאיכילוב ואוטובוסים בלי סוף. גם בלי שלושת המגדלים, האזור בכאוס מוחלט. אם יתווספו לזה עוד ילדים, זה יהיה בלתי אפשרי אני לא יודעת כמה ילדים צריכים למות על מנת שייקחו את זה ברצינות".

• באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
• מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

הטענות על נחיצותו של בית הספר נדחו על ידי ועדת הערר, שקבעה כי "בחירת מיקום בית הספר נעשתה באופן ראוי וסביר... לאחר הליך בירור מקיף לבחירת מיקום מיטבי לבית ספר, מתוך מטרה לתת מענה לצורך בתוספת כיתות לימוד שנדרשות עבור האוכלוסייה הגדלה בעיר".

שמאי המקרקעין אוהד  דנוס (אחיו של עו"ד אמיר דנוס, א"כ) אמר באותו דיון ביוני כי "הדרך היחידה לפתור את הקונפליקט היא לא להקים פה את בית הספר". לדבריו, "כשאתה מגיע לנתב"ג, יש כאלה אנשים שעומדים בצד בצורה מסוכנת. זה יהיה התשריט של כיכר המדינה. לא יעזור רמזור או צומת. תאונות יש היום ויהיו הררה יותר. לדעתי הרב ילדים יהיו מעורבים בהם".

ובכן, חלק מהטענות של המערערים לגבי ההיבטים התחבורתיים, שהוצגו המהנדסת אריאלה אושפיז, אכן נפלו על אוזניים כרויות. "לטעמנו", ציינה ועדת הערר, "הקמת בית ספר יסודי בתחום כיכר המנקזת לתוכה שני צירי רוחב ראשיים של העיר, טומנת בתוכה פוטנציאל לבעיות בטיחות. המשמעות היא תנועה מוטורית חוצה בנפחי תנועה גבוהים ובמגוון רחב של אמצעי תחבורה, רכבים פרטיים, אופנועים, אוטובוסים, משאיות, רכבי אספקה ושירות, וקונפליקט גבוה עם הולכי רגל החוצים מהמדרכות לכיוון הכיכר. התמודדות תלמידים בגילאי יסודי אל מול כלל הקונפליקטים האלה אינה פשוטה, טומנת בתוכה כאמור פוטנציאלית לבעיות בטיחות, וחייבת תכנון מהודק של המרחב מסביב לכיכר. לפיכך נדרשת לראות שבמסגרת היתר הבנייה ניתן מענה מספק לבטיחות התלמידים".

עוה"ד אפרת דון-יחיא סטולמן, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב, קבעה כי הוועדה המקומית נדרשת לספק בתוך שבוע את תוכנית הסדרי התנועה, ובהם מועדי לביצוע התיקונים בתוכניות. עוד נקבע כי על מנת לוודא שעד למועד פתיחת בית הספר, שצפוי להיות לא לפני קיץ 2024, יתקיימו הסדרי התנועה שיבטיחו את בטיחות הילדים - יש להוסיף להיתר הבנייה תנאי שקובע כי יש צורך באישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה לתוכנית הסדרי התנועה.