בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

• מה ההון של אמריקאי ממוצע ובכמה הוא גדול מישראלי ממוצע?
• מחקר בבריטניה: זהו הגיל המדויק בו "האושר נשאב מהחיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

חודש בלבד לפני בחירות האמצע, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מוצא את עצמו במציאות פוליטית וכלכלית לא פשוטה. האיש שהציג עצמו כלוחם חסר פשרות בשחיתות וכמי שיביא חירות כלכלית למדינה המתמודדת שנים ארוכות עם משברים, מתמודד כעת עם מטבע מקרטע, בריחת הון, סקרים מאכזבים ופרשיות שחיתות שמערערות את מעמדו.

הפסו הארגנטינאי, שגם בימים רגילים מתקשה לשמור על יציבות, סופג לחץ כבד. בשבוע שעבר נאלץ הבנק המרכזי למכור יותר ממיליארד דולר בשלושה ימים בלבד כדי למנוע קריסה חדה. הרזרבות במט"ח הולכות ואוזלות, ובמערכת הפיננסית גוברים החששות מפני גל נוסף של אינפלציה מואצת.

מהפך כלכלי או הימור מסוכן?

עם כניסתו לתפקיד בסוף 2023, מיליי הבטיח ליישם תוכנית ליברטריאנית נועזת: הפחתת מעורבות ממשלתית, קיצוץ תקציבי עמוק, ביטול הגבלות על תנועות הון ודולריזציה של הכלכלה. ואכן, בשנה הראשונה הוא הצליח לרשום הישג לא מבוטל – האינפלציה, שעמדה על רמות תלת-ספרתיות, החלה לרדת. באפריל השנה קיבל גיבוי משמעותי מקרן המטבע הבינלאומית, שאישרה חבילת סיוע של 20 מיליארד דולר כחלק מהסכם חילוץ רחב יותר בהיקף של 42 מיליארד דולר.

אלא שהשוק לא קנה את ההבטחות לאורך זמן. פתיחת המשק ליצוא הון והקלה על המרות למט"ח הובילו לבריחת כספים בהיקף גדול, בדיוק בתקופה שבה אמון המשקיעים במיליי החל להתערער. הפסד צורב של מפלגתו בבחירות מחוזיות בבואנוס איירס והסתבכות מקורבים – כולל אחותו בעלת ההשפעה הרבה – בפרשת שחיתות, הוסיפו דלק לאש.

• תבוסת מיליי בבחירות בבואנוס איירס מאיימת על התוכנית הכלכלית שלו
• ארגנטינה זכתה בלוטו - גם אנחנו נרוויח?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפסו תחת לחץ כבד

נתוני הבנק המרכזי ממחישים את חומרת המצב: ביום רביעי נמכרו 53 מיליון דולר כדי לייצב את הפסו, בחמישי 379 מיליון דולר, ובשישי כבר 678 מיליון דולר. סך הכול, 1.1 מיליארד דולר בשלושה ימים. ההיקף הזה שוחק את יתרות המט"ח הנזילות, שמוערכות בפחות מ-20 מיליארד דולר.