חנן שניידר מילניום
צילום: שלומי הראל

חנן שניידר על חברו שנפל בלבנון: "זה לא עוזב אותך לא משנה כמה זמן עבר"

"אני מסתכל על אנשים שהקריבו את חייהם, ואני מבין שגם אם קשה לי בתקופות מסוימות אני חייב להתמודד כי אני עדיין כאן" אומר שניידר על חברו משה ברי שנפל בקרב בדרום לבנון ב-1993; וסרטייל מספר על חברו שנפל במלחמת יום כיפור: "מכניס לפרופורציות"
סתיו קורן | (2)

חנן שניידר, מנכ"ל שותפות המו"פ מילניום פוד יהש -2.41%  איבד את חברו הטוב בקרב בדרום לבנון ב-1993, בין השנים 1985-2000 ישראל החזיקה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בהחלטת ממשלה, 15 שנים שבמהלכן החזיק צה"ל מוצבים לרוחבה של דרום לבנון ולחם נגד ארגוני טרור. ב-15 השנים שבהן שהה ברצועת הביטחון, בין 1985 ל-2000 צה"ל איבד כ-559 חיילים.

"הייתי מ"כ טירונים בבא"ח צנחנים גדוד 101, והיה לי חייל שהיה חייל מצוין וקראו לו משה ברי, שהיה חייל מאוד נועז ופרוע" אומר שניידר. "זו הייתה מחלקה של הסדירניקים שהיו בגילי, הם התגייסו שנה אחרי שהם היו בישיבה שנה. לאחר מכן אני יצאתי לקורס קצינים, והוא המשיך בצבא והתקדם והפך לקצין. בלבנון נפגשנו לאחר שהוא סיים קורס קצינים, והיה לו חשוב להראות לי שגם הוא קצין.

משה ברי ז"ל, מתוך אלבום משפחתי

"הסיפור של משה ברי קשה מנשוא, הוא עלה ללבנון ושם עלה על מטען יחד עם חיילים שלו ונהרג. זה סיפור שמלווה אותי הרבה מאוד שנים, וזה לא יוצא ממני. זה חייל שגידלת אותו מההתחלה והחדרת בו את כל המקצועיות בצבא, ובסוף השהות שלו בלבנון גבתה מחיר מאוד יקר. זו הייתה תקופה קשה הרבה אנשים נהרגו בלבנון".

האם הסיפור של משה ברי ז"ל מלווה אותך גם בפעילות העסקית?

"אין ספק שלאבד אנשים שהכרת וחברים שהיו לך זה כואב, אתה לוקח את זה איתך כל הזמן, אני חושב שבאיזשהו מובן זה נותן פרספקטיבה אחרת לדברים שאני עושה. אני מסתכל על אנשים שהקריבו את חייהם ואני מבין שגם אם קשה לי בתקופות מסוימות אני עדיין יכול להתמודד, כי אני עדיין כאן בניגוד לאנשים אחרים ששילמו את המחיר הכבד ביותר. ,הם כבר לא איתנו ולא יכולים להתקדם בחיים כמו שאנחנו יכולים. ההסתכלות שלך על קושי היא הסתכלות אחרת, כשאני חווה קושי אני נזכר בחיים בלבנון ואני מבין שזה לא באמת קשה כמו לאבד חבר בלבנון".

זה הפך  אותי להיות יותר קשוב לקשיים ולצרכים של אחרים

"היום שיש לי כבר ילדים שהם אחרי צבא אני הרבה יותר מבין ודואג ומסתכל על קשיים בצורה אחרת. תמיד ניהלתי צוותי "קומנדו" של מעט אנשים שהם חדורי מטרה, שנהגו לעשות את הדברים מהר בזריזות וביעילות, זה בטח משהו שלקחתי מהצבא. אבל גם ההתחשבות וההבנה להכיל כל מיני קשיים שאנשים עוברים. זה לא עוזב אותך, לא משנה כמה מזמן זה היה, וכמה שנים עברו מאז הכל צרוב בזיכרון".

משה נפל במלחמת יום כיפור שעתיים אחרי הפסקת האש עם המצרים

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת ״ציפחה אינטרנשיונל״ - שהקימה את אחוזת ברכפלד במודיעין עלית ואת שכונת כרמי הנדיב בקרית מלאכי, ומנהלת קבוצות רכישה בבית שמש ובאחי-סמך בלוד. הוא מספר על חברו משה יחיאל כהן ז"ל מרחובות שנהרג במלחמת יום כיפור בשנת 1973.

קיראו עוד ב"בארץ"

"אני, משה וחבר נוסף, אבנר מיכאלי, היינו בדיוק בסוף שירותנו הצבאי במסגרת ההסדר. למדנו יחד "בישיבת שעלבים". שלושתנו היינו אמורים להגיע לרמת הגולן ולצאת ללחימה, אך כשהגענו למחנה נפתלי בצפון, הבנו שקדמו לנו לוחמים אחרים שלקחו את הטנקים שלנו ועלו לרמת הגולן. לכן הורו לנו לנסוע לדרום לבסיס שיבטה, שם לקחנו טנקים שחוקים ובלתי מזוודים, והמשכנו על הזחלים לכיוון רפידים ולחזית מעבר הג'ידי לקרבות הבלימה. בתום קרבות הבלימה שהיו קשים, השתתפנו בצליחת תעלת סואץ, כבשנו בסיסי טילים ואת שדה התעופה פאיד, ומשם לעיר סואץ לנמל עדביה כדי לחסום את הארמיה המצרית השלישית שחצתה את התעלה בראשית המלחמה.

"חברי משה יחיאל נפל שעתיים לאחר הסכם הפסקת האש, בק"מ ה-101 של כביש קהיר-סואץ. הכח שלנו נתקל בכוח מצרי שירה פגזים לעבר הטנק שלו, ומשה נהרג במקום. לאחר כשנתיים אבנר מיכאלי, שהיה הטען קשר בטנק של משה, נהרג גם כן באימון בצאלים. כך איבדתי את שני חבריי, ובניגוד לדברי שלמה המלך בקהלת 'החוט המשולש לא במהרה ינתק' המשולש שלנו התנתק גם התנתק".

האם זה השפיע עליך מבחינה עסקית?

"בהחלט. אומר כך, מדי יום זיכרון כמו בכל יום אני נזכר בחבורה הנפלאה שהייתה לי. הם לא היחידים שאיבדתי, במהלך מלחמת יום כיפור איבדתי למעלה מ-10 חברים נוספים, מדי שנה ביום הזיכרון אני נוהג ללכת להר הזיתים ולהר הרצל ולפקוד את כולם, ומזה 47 שנים שאנו עולים לקברו של משה כהן ברחובות ביום נפילתו, ומתכנסים אחר כך לשיעור, העלאת זיכרונות ודברי תורה עם בני משפחתו.

"המקרה הזה נותן לי כוח, ומטעין אותי מחדש. כאיש עסקים אני נתקל בבירוקרטיות ורגולציות ותהליכים אשר יכולים להשפיע ולהכניס לא פעם לייאוש מסוים, המקרה של חבריי עוזר לי להכניס הכל לפרופורציות, להעריך את החיים ולדעת לקחת החלטות שקולות ברוגע ובמחשבה מעמיקה מבלי להיות פזיז ומבלי לפגוע במטרה העיקרית, לבנות את ארץ ישראל בגשמיות ורוחניות ביתר שאת על אף הקשיים.

"בעבודתי אני משלב בנייה של הארץ, יזום והקמת שכונות כמו 'כרמי הנדיב' בקרית מלאכי, ואחוזת ברכפלד במודיעין עילית, ומצד שני שם דגש על הפן הרוחני בפעילות במסגרת עמותות כמו "ארץ חמדה", האנציקלופדיה התלמודית, וכמובן "ישיבת שעלבים" אשר תמיד תיזכר כמקום אשר בו הכרתי את חברי הנופלים. השילוב הזה בין גשמיות לרוחניות עוזר לי לסייע בבניית הקומה הרוחנית הנוספת של תקומת ישראל, גם כנציגם של חבריי הנופלים".

האם זה הופך אותך למנהל טוב יותר?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נחום 14/04/2021 15:03
    הגב לתגובה זו
    שלום מערכת ביזפורטל ומר שניידר. אח שלי דני מושיץ נהרג בלבנון ב 85. אני מעריך את זה שאתם נותנים במה לנושא השכול באתר.
  • 1.
    הכסף מטשטש את הכל (ל"ת)
    המפציץ 14/04/2021 12:44
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי