"אי שפיות זה לעשות אותו הדבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה"
בנק ישראל הצטרף אתמול לרשימה ארוכה של בנקים מרכזיים כאשר הודיע על תוכנית רכישות (QE) בשוק האג"ח הקונצרני בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית מגיעה בהמשך לתוכנית רכישות בהיקף של 50 מיליארד שקל בשוק האג"ח הממשלתי. אם מסתכלים על שאר העולם, מאז 2007 זינקו המאזנים של 4 הבנקים המרכזיים הגדולים (הפד', הבנק המרכזי באירופה, הבנק המרכזי ביפן והבנק המרכזי של סין) ביותר מ-19 טריליון דולר.
עם סכומים כאלו, לא פעם מתגברים החששות מהתפרצות האינפלציה. עם זאת, למרות המדיניות המוניטרית הלא קונבציונלית בעשור האחרון, הבנקים המרכזיים בכל העולם נכשלים בכל פעם מחדש להשיג את יעדי האינפלציה. כיצד זה קורה? אולי מהסיבה הפשוטה שתוכניות רכישה מצד הבנקים המרכזיים הן לא באמת הדפסה של כסף. הפד' ושאר הבנקים "מדפיסים" פיקדונות (deposits) למערכת הבנקאית ויש לנתון זה השפעה מכרעת על שאלת האינפלציה.
אם מסתכלים על המערכת הבנקאית יש 4 שלבים בההיררכיה של הכסף: זהב נמצא בראש הפרמידה ומהווה את "הכסף האולטימטבי". בשלב השני של ההיררכיה נמצאים המטבעות (Currencies). בתקופת תקן הזהב, מדובר היה בהבטחה לתשלום של זהב. היום מדובר באמצעי תשלום עבור סחורה. במקום ה-3 בהיררכיה נמצאים הפיקדונות בבנקים (deposits). פיקדון הוא הבטחה לקבלת מטבע בעת הצורך. במקום האחרון בהיררכיה נמצא האשראי (credit) - הבטחה לתשלום בעתיד.
בכל פעם שבנק מרכזי מבצע תוכנית רכישות, כאשר לא משנה באיזה נכס מדובר והבנקים מהווים רק גורם מתווך, הם יוצרים פיקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית (להסבר המלא). המשמעות הגדולה באמת (מלבד ההשפעה על שוק המניות המקומי) של תוכנית הרכישות שהוכרזה אתמול ע"י בנק ישראל היא הגדלה של הפיקדונות של הבנקים בישראל בעוד 15 מיליארד שקל. הבנקים בדרך לרשום הפסדי אשראי גדולים בחודשים הקרובים? בנק ישראל מחלץ אותם (לכתבה המלאה).
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה שבנק מרכזי קונה אג"ח: בנק ישראל מחלץ את הבנקים הגדולים בישראל
פיקדונות כאמור נמצאים מתחת למטבעות בהיררכיה של הכסף. מישהו שם לב להצפה של שקלים ברחובות ישראל בעקבות המהלך של בנק ישראל? לא. בסה"כ מדובר במהלך "מאחורי הקלעים" שמבטיח שיציבות הבנקים תובטח בחודשים הבאים - לקראת גל פשיטות הרגל של אזרחים רבים.
אם ניקח את ארה"ב כדוגמה נוספת: מתחילת מארס האחרון גדל מאזן הפד' בקצת יותר מ-3 טריליון דולר. במקביל, רזרבות הבנקים בארה"ב עלו באותה תקופה בקצת יותר מ-1.6 טריליון דולר וקופת האוצר האמריקני (שהיא דומה במאפיין לרזרבות הבנקים - נמצאת מחוץ לשוק), גדלה ב-1.25 טריליון דולר. ובמילים פשוטות: מעט מאוד מהסכומים שהזרים הפד' הגיעו לכלכלה הריאלית - הכל תקוע במערכת הבנקאית.
- קמהדע מאשרת את התחזית לשנה כולה; דוח טוב לרבעון השלישי
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בפעולותיו, הפד' מנפח משמעותית את המערכת הבנקאית ובנקאות הצללים בארה"ב - את התוצאה אנחנו רואים בנכסים הפיננסיים - התנפחות וסוג של היפר אינפלציה בשוקי המניות, אג"ח ונדל"ן. במקביל, אנחנו רואים בשנים האחרונות התנפחות של הרמה האחרונה בהיררכיה - "בועת האשראי".
נכון, יש גורמים נוספים שמשפיעים על האינפלציה כמו טכנולוגיה דמוגרפיה וכמובן שניתן להתווכח על שיטת המדידה של האינפלציה, אך אם הבנקים המרכזיים מנמקים למעלה מעשור את תוכניות ה-QE כרצון "לשמור על האינפלציה" והמציאות מכה בהם בכל פעם מחדש - כנראה שהטענה לא נכונה. הסיכוי שתוכניות ה-QE יצליחו לעלות האינפלציה בשנים הקרובות הוא אפסי, בדיוק כמו כל ה-12 השנים האחרונות. כאשר הבנקים המרכזיים ידפיסו כסף ולא פקדונות תתחיל האינפלציה. כרגע, תוכנית QE נועדו למטרה אחרת - לדאוג שהמערכת הבנקאית ובועת האשראי לא תפוצץ.
בגרף הבא: מאזן ה-ECB מול הציפיות האינפלציות באיחוד האירופאי. איך לאמר בעדינות? הקשר בין תוכנית הרכישות לאינפלציה מקרי בהחלט
- 11.נ.ש. 08/07/2020 11:36הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים עשו משחק במספרים כדי ליצור תחושה של צמיחה. בפועל לא באמת היה צמיחה לכן גם לא היה אינפלציה. אפשר לראות את זה בדוגמה הבאה. בתחילת 2009 איבדה ארה"ב למעלה מ8 מיליון משרות שלא הוחזרו לשוק עד תחילת 2018. ואז התחיל להיות אינפלציה בארה"ב והפד נלחץ והתחיל לעשות צמצום כמותי והעלאת ריבית. שיצרו מחזור בדולרים שהובילו למיתון לקראת סוף 2018. וב2019 הפד שוב נע במטולטלת והתחיל להוריד רבים והרחבות.
- 10.חוסר תחרותיות 08/07/2020 08:35הגב לתגובה זוכל כמו דבר בחיים... לכן הגיע הזמן שמדינות העולם תאמצנה מודל של מערכות מוניטריות שתתריחנה אחת בשניה. הבנקים המרכזיים בעולם מתנהגים בפועל כמו קרטל לכל דבר ועניין.
- 9.השואל 08/07/2020 06:38הגב לתגובה זושואל את עמית...
- 8.אביב 07/07/2020 23:14הגב לתגובה זו$
- 7.רק זהב (ל"ת)ממי 07/07/2020 21:38הגב לתגובה זו
- 6.נגידים פושעים 07/07/2020 21:17הגב לתגובה זומנפחים נכסים
- 5.המלצתי בעבר להפסיק את הקשקושים שלך כי הקשר שלהם לש 07/07/2020 21:07הגב לתגובה זוהמלצתי בעבר להפסיק את הקשקושים שלך כי הקשר שלהם לשוק זה כמו הקשר של המומחים לקורונה למציאות
- 4.אנונימי 07/07/2020 20:47הגב לתגובה זולמען האמת במשך כל השנים האחרונות הפד למעשה מחלץ את מערכת הבנקאות והפנסיה בכל ארהב. כנל הecb באירופה והבנק המרכזי ביפן. ללא המהלכים של כולם מערכת הפנסיה היתה קורסת בגלל חוסר תשואות ואז ההמונים היו פושטי רגל ואיתם כל המערכת הפיננסית. האמת שזה כנראה יגיע כי משנה לשנה העלות לתחזוק כל הפרמידה עולה יותר עד הפיצוץ הגדול. ואז נחזור לסחר חליפין.
- 3.רבקה 07/07/2020 20:38הגב לתגובה זולא ממש ברור לי מדוע הבנקים בד"כ מודיעים לנו שצריך אינפלציה של 2% בשנה. זה כמו להודיע לציבור שכל שנה כדאי להם שישדדו מהם 2% מהרכוש שלהם.
- 2.פירמידה אחת גדולה (ל"ת)מגן הציבור 07/07/2020 20:32הגב לתגובה זו
- 1.כרגיל צודק 07/07/2020 20:30הגב לתגובה זואחרי צריך להחזיר לא משנה מי יבחר צריך להחזיר הלוואות וחובות אם על ידי מס ליברלים או הקטנת אשראי רפובליקנים.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
מאנדיי מנכליםמאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
החברה עמדה ביעדי הרבעון, אבל סיפקה תחזית נמוכה לרבעון הבא; החשש הגדול של מאנדיי וחברות התוכנה - ה-AI מחליף את המוצר שלהם בהשקעה מאוד נמוכה
מאנדיי monday.com 4.73% דיווחה על הכנסות של 316.9 מיליון דולר ברבעון השלישי, גידול של 26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל הציפיות שעמדו על 312.5 מיליון דולר. גם הרווח למניה שעמד על 1.16 דולר למניה היה חזק מהתחזיות של הקונסנזוס שעמדו על כ-0.9 דולר למניה ובכל זאת - המניה מאבדת כעת 19%. הסיב ההיא התחזית קדימה. התחזית היא ל-328 מיליון עד 330 מיליון דולר, בעוד שהאנליסטים ציפו לכ-333 מיליון דולר. הצמיחה היא חזות הכל בוול סטריט, וכל פיפס חשוב. עם זאת, צריך להסתכל על התמונה המלאה - אחרי הירידה בטרום, מאנדיי נסחרת במכפיל רווח של 33-34, וזאת פעם ראשונה שהיא מגיעה לרמת מכפילים יחסית נורמלית, כשעד כה המכפיל שלה היה 50-60 וצפונה.
כלומר, אולי בהדרגה החברה מצמצמת צמיחה והופכת לחברת ערך שמרוויחה ונסחרת בתמחור ערך שהוא בהגדרה נמוך יותר. אך השאלה הבאמת חשובה בקשר למאנדיי היא איך ה-AI משפיע עליה? חברות התוכנה סובלות מהסרת חסמי הכניסה של מתחרות. אפשר להרים בזכות ה-AI מערכות מתחרות בעלויות נמוכות דרמטיות. התוכנה היא כבר לא הסיפור הגדול, וזה אומר שהתחרות עשויה לגדול ושחברה בלי ייחודיות תתקשה להתחרות.
מאנדיי עם תפעול רחב, מוצר ומותג חזקים ויכולת שיווק ומכירה, ועדיין, האיום של ה-AI מאיים מאוד ולא רק עליה - על כל חברות התוכנה שרובן מאבדות ערך בוול סטריט בחודשים האחרונים בניגוד למגמה הכללית. מאנדיי גם סובלת מכך שגוגל מעצימה את החיפוש הצ'אטי שלה במנוע חיפוש על חשבון התוצאות המקודמות והאורגניות. היא מפרסמת בסכומים גדולים כדי להגיע ללקוחות והיא ככל הנראה נאלצת לפרסם בסכומים גדולים עוד יותר אחרי השינוי שעשתה גוגל. זה השפיע מאוד ברבעון הקודם, אז הנמיכה החברה תחזית קדימה וקרסה ב-30%, ונראה שזה נמשך.
"תוצאות הרבעון הזה משקפות את רמת הביצועים הגבוהה שלנו ואת היישום המוצלח של האסטרטגיה שלנו להמשיך ולהתרחב ללקוחות וארגונים גדולים יותר (upmarket motion) בשילוב עם הגדלת היצע המוצרים שלנו", אמרו המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן. "אנחנו רואים ביקוש גובר מצד לקוחות גדולים יותר שמשתמשים במספר מוצרים במקביל כדי לייעל את תהליכי העבודה החשובים ביותר שלהם. היכולת שלנו לשלב חדשנות עם צמיחה מתמשכת מסייעת לנו להבטיח המשך הצלחה לטווח ארוך".
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- מאנדיי גייסה 10 מיליון דולר לבלוקס הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ברבעון הנוכחי השגנו את הרווח התפעולי Non-GAAP הגבוה ביותר אי-פעם, מה שמדגיש את המיקוד שלנו בצמיחה יעילה ורווחית", אמר אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי. "אנחנו ממשיכים להגדיל את הפעילות שלנו באופן אחראי, באמצעות איזון בין השקעה בחדשנות והרחבת אסטרטגיית ה- go-to-market שלנו לבין משמעת תפעולית חזקה. גישה זו מאפשרת לנו לשמור על הרווחיות שלנו במקביל לצמיחה יציבה וארוכת טווח".
