כלכלני בנק אגוד מתייחסים לנאומים ולאירועי המאקרו החשובים של השבוע האחרון
כלכלני מחלקת המחקר של בנק אגוד, בראשות אורלי אברהם, מתייחסים בסקירתם השבועית להשבעתו הרשמית היום של דונאלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב. "כעת, עם השבעתו לנשיא, טראמפ יתחיל להיבחן על-פי מעשיו ולא על פי ציוציו. מאז נבחר טראמפ לנשיאות ב-8 בנובמבר 2016 השווקים נהנו מראלי מתמשך שהיה מבוסס ברובו על התוכניות הכלכליות עליהן הוא הצהיר במהלך קמפיין הבחירות. כעת, השאלה הגדולה בשווקים היא האם טראמפ אכן יממש את הרפורמות שלו במערכת המיסוי והרגולציה ואת התוכנית להשקעות עתק בפרוייקטי תשתיות".
עוד מתייחסים באגוד לדבריה שלשום של נגידת הפד ג'נט ילן. "ילן ציינה כי כלכלת ארה"ב מתקרבת ליעדים של הפדרל ריזרב, מה שיאפשר להתחיל ולהוריד את רמות התמיכה הקיצוניות שמספק הבנק המרכזי לשווקים במשך כעשור. 'כרגע הרגל שלנו לוחצת על דוושת הגז, אבל אנחנו חייבים לסגת קצת' , אמרה ילן. כמו כן, ציינה ילן כי יעד הריבית של הפד לסוף שנת 2019 הוא ריבית של 3%".
באגוד מציינים כי "בבחינת ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב מנתוני השוק היום עולה כי השוק צופה לשנת 2017 בין העלאה אחת לשתיים - בהסתברות של כ-75% ביוני ובדצמבר 2017, אל מול 69% בסקירה הקודמת, כאשר התגברות האינפלציה בארה"ב ודברי ילן תרמו לעלייה בהסתברות".
כלכלני אגוד מתייחסים גם לנאומה השבוע של תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, בנושא עתיד הברקזיט. "נאומה של מיי ריכך במעט את דעת המשקיעים על כך שיהיה ברקזיט קשה. מיי הדגישה את רצונה של בריטניה להישאר בקשרים מלאים עם אירופה והוסיפה כי ארצה לא תקבל הסכם היפרדות קשה. עם זאת, היא הוסיפה ואמרה כי ההסכם להיפרדות מהאיחוד האירופאי יובא להצבעה בפרלמנט. הצבעה זו אמורה באופן תיאורטי לצמצם את הסיכון של תהליך יציאה קשה. נציין כי הבנק המרכזי בגוש האירו הותיר אתמול את הריבית האפסית על כנה, בהתאם לציפיות".
- בית המשפט נגד דיסקונט: "גבה סכום גבוה עבור עמלת ברוקר זר"
- המניות שעשויות להיות הזדמנות קנייה בעקבות המדד הבנקאי החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באגוד מעריכים כי "הדולר צפוי להתחזק מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הקצר-בינוני ובנפרד באופן מתון מול השקל. זאת בשל פערי הריביות וצפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב, וכן בשל חוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול שאר העולם". נקודת תמיכה לדולר נמצאת ב-3.75 שקל לדולר ונקודת התנגדות נמצאת ב-4.0 שקל לדולר. עוד מוסיפים באגוד כי "הדולר צפוי להתחזק מול האירו בטווח הקצר-הבינוני בשל פערי הריביות וצפי להמשך עלייה של הריבית בארה"ב במהלך 2017 אל מול צפי להשארת הריבית האפסית או נמוך מכך לאורך זמן והמשך תוכנית ההרחבה הכמותית בגוש לפחות עד סוף שנת 2017, על-פי הנגיד דראגי". נקודת תמיכה לאירו נמצאת ב-1 דולר לאירו, נקודת התנגדות נמצאת ב-1.16 דולר לאירו.
באגוד ממליצים "על חשיפה מנייתית בתיק מייצג של 22% ובתיק ספקולטיבי של 36% בתמהיל המנייתי לטובת חו"ל (60% חו"ל, 40% ישראל). בהתייחס לחשיפה הגיאוגרפית בחו"ל אנו עדיין מעדיפים את החשיפה לארה"ב, המובילה מבין הכלכלות המפותחות, בדגש על סקטור התעשייה ותת סקטור התעשייה הביטחונית, סקטור הפיננסים, ותת סקטור הבנקים וכן סקטור הצריכה המחזורית והפארמה. לאחר השינוי, החלוקה הגיאוגרפית המומלצת בחו"ל על ידינו היא: ארה"ב -65%, אירופה –18%, יפן-12%, אסיה ללא יפן –5%".
- 1.GUY 20/01/2017 14:57הגב לתגובה זוכמו שיועצים אוהבים להגיד : " זה לא נראה טוב " .

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.
הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49% , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.
בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב המורכב של אינטל
החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.