האם ההתנהלות של השלב המוסדי בהנפקת שפיר הייתה תקינה? חברת ההנדסה השלימה אמנם ביום חמישי האחרון גיוס של 445 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. עם זאת, גורמים בשוק ההון טוענים בשיחות עם Bizportal כי התבצעה התנהלות לא תקינה של חברות החיתום בהנפקה שניהלו את השלב המוסדי.

השלב המוסדי בהנפקת שפיר התרחש ביום חמישי על ידי המפיצים - פועלים IBI, לאומי פרטנרס, איפקס ואקסלנס. למשקיעים המוסדיים הוצע לרכוש מניות של חברת ההנדסה לפי שווי של 1.75 מיליארד שקל. עם זאת, לפי פרסומים בתקשורת - בעקבות ביקושים נמוכים מהצפוי הוחלט להפחית את שווי החברה בעסקה ל-1.69 מיליארד שקל.

גורמים שמקורבים להנפקה ניסו להסביר כי המכרז המוסדי התנהל בצורה תקינה. עם זאת, גורמים שונים בשוק ההון טוענים היום כי רק חלק מהמוסדיים קיבלו את האפשרות להשתתף במכרז במחיר המתוקן והמידע לא הגיע לכל השוק. בנוסף בוצע תיקון של מחיר ההזמנות לאחר פתיחת המעטפות של השלב המוסדי - ללא עדכון המשקיעים. חמור מכך, ל-Bizportal נודע כי לפחות למשקיע אחד הוצע להשקיע בשלב המוסדי ביום שישי - לאחר שבאופן פורמלי, המכרז היה כבר אמור להיות סגור וחתום.

רקע

המכרז המוסדי הוא למעשה המכרז המקדים להנפקה. במכרז זה הגופים המוסדיים מתחייבים לרכוש מניות במסגרת הנפקה. עבור התחייבות זו, מקבלים המשקיעים המוסדיים הנחה הנקראת "עמלת התחייבות מוקדמת". עמלה זו היא בד"כ בשיעור של 0.5%-0.7% בהנפקות אג"ח ובשיעור של 2.5%-3% בהנפקה של מניות.

• חברת הבלוקצ'יין שמזנקת 30% ביומה הראשון בבורסה
• המניה שמזנקת 30% ביום המסחר הראשון שלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יתרון נוסף של המכרז המוסדי הוא שלגביו קיימים כללים מקלים יותר לעומת המכרז לציבור. בעוד המכרז לציבור מתבצע באמצעות הזמנות מסודרות מחבר הבורסה והנתונים המתקבלים הינם ממוחשבים במכרז מוסדי זה לא כך. את ההזמנות מגישים הגופים המוסדיים באמצעות מילוי טופס הזמנה שבו הם כותבים את הכמות לרכישה ואת המחיר המבוקש.

הטפסים של המכרז המוסדי מגיעים לחברת החיתום באמצעות שליח ואז הם נפתחים על ידי החתמים. בניגוד למכרז ציבורי ששם נדרש רו"ח שמפקח על התהליך, המכרז המוסדי מתנהל באחריות של המפיץ הראשי ובאחריות של החברה בלבד.

מה קרה ביום המכרז?

המכרז המוסדי של שפיר יצא לדרך ביום חמישי האחרון בשעה 9:27. חברת החיתום פועלים IBI הפיצה לשוק הודעה על יציאה למכרז מוסדי. במסגרת המכרז - הציעה שפיר למוסדיים לרכוש מניות במחיר של 6.43 שקלים למניה. עמלת ההתחייבות המוקדמת שהוצעה למשקיעים עמדה על 2.5%. השווי האפקטיבי למשקיעים המוסדיים עמד על 1.75 מיליארד שקל (6.43 כפול 280 מיליון מניות כפול 97.5%). את ההזמנות ניתן היה להעביר לחברת החיתום עד השעה 17:00.

• המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
• מנכ"ל אנלייבקס מנסה להרגיע את בעלי המניות, רומז על צורך במזומנים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

עד כאן מדובר בעובדות שידועות לכל המשקיעים המוסדיים. על מה שהתרחש לאחר מכן - ניתן ללמוד באמצעות הדיווחים בכלי התקשורת ומשיחות שערך Bizportal עם גורמי חיתום וגורמים הקשורים להנפקה.

כך למשל, ב'כלכליסט' פורסם כי בשלב המוסדי התקבלו ביקושים בהיקף של 350 מיליון שקל בלבד. לאור האמור, החליטה החברה על הפחתת המחיר במניה לרמה של 6.26 שקלים. עוד נודע, כי עמלת ההתחייבות המוקדמת עודכנה כלפי מעלה מ-2.5% ל-3.5%. חישוב פשוט מעלה כי שווי החברה למוסדיים התכווץ ל-1.69 מיליארד שקל (6.26 כפול 280 מיליון מניות כפול 96.5%).

גורם בכיר בשוק החיתום הסביר בשיחה עם Bizportal כי הפחתת מחיר המינימום בשלב המוסדי אפשרית מבחינה פורמלית רק באמצעות ביטול המכרז הקיים ועריכת מכרז חדש. לדברי הגורם "ברגע שמתבצע עדכון של המחיר בשלב המוסדי - על חברת החיתום לעדכן את כל השוק באמצעות נייר שיווקי חדש". מבדיקת Bizportal עולה כי נייר שכזה לא יצא.

אז מה כן קרה? לפי גורמים בשוק ההון, בשעות הערב המאוחרות הוחלט על הפחתת המחיר בהנפקה. אז, החל מרתון שיחות ליליות בין גופי החיתום לבין חלק ממנהלי ההשקעות. החתמים עדכנו אותם על הפחתת המחיר וניסו לשכנעם לרכוש מניות בשווי המופחת. אחד ממנהלי ההשקעות (השם שמור במערכת) שקיבל שיחת טלפון ציין בשיחה עם Bizportal כי "הדבר נראה לי תקין. בארה"ב בהנפקות זה קורה כל הזמן". אגב, אותו מנהל השקעות בסופו של דבר החליט לא להיענות להשקעה בשווי המופחת.

בנוסף, ישנן הרבה מאוד שאלות פתוחות שטעונות בירור. מה עשו גופי החיתום עם טפסי ההזמנה המקוריים שהתקבלו במסגרת המכרז? האם הם נזרקו לפח? האם גופי החיתום הפיצו למשקיעים שהשתתפו במכרז טפסי הזמנה חדשים עם מחירים מעודכנים? ובשורה התחתונה - נשאלת השאלה - האם בוצעה אפליה בין המוסדיים?

אחד העקרונות של רשות ני"ע בהנפקות הוא שהמכרז יהיה אחיד וההצעה תהיה אחידה. במלים אחרות, רשות ני"ע רוצה לוודא שכל המשקיעים שמשתתפים בהנפקה יקבלו הזדמנות שווה לרכוש מניות. האם ייתכן שמשקיע מסווג אחד יקבל את האפשרות להשתתף בהנפקה בשעה שעשרות משקיעים מסווגים לא קיבלו כלל עדכון על שינוי המחיר? נראה כי המכרז המוסדי של שפיר הנדסה מעלה הרבה מאוד תהיות.

בסופו של דבר, על פי כלי התקשורת במכרז המוסדי התקבלו ביקושים של כ-455 מיליון שקל. בשוק ההון ממתינים כעת לדיווח על התשקיף הסופי ובו ייחשפו נתוני המשקיעים אשר רכשו מניות במסגרת ההנפקה. אז ייערך השלב הציבורי ובו תושלם ההנפקה. האם רשות ני"ע תתערב ותבדוק את התהליך שבוצע ובו הופחת מחיר המניה של שפיר במסגרת השלב המוסדי? על כך רק הזמן יענה.

ואם כבר מתבצעת בדיקה - מוטב שרשות ני"ע תתן דעתה לשאלה - מתי נסגר המכרז המוסדי להזמנות. ל-Bizportal נודע כי לפחות למשקיע מוסדי אחד (השם שמור במערכת) הוצע להצטרף להשקעה במסגרת ההנפקה בשלב המוסדי ביום שישי - אחרי שבאופן פורמלי כבר לא ניתן היה להזמין מניות.

תגובות:

מהחתמים אשר ליוו את השלב המוסדי של הנפקת שפיר (פועלים IBI חיתום והנפקות, לאומי פרטנרס חתמים, איפקס הנפקות ואקסלנס נשואה חיתום) נמסר כי: "המכרז המוסדי נוהל באופן תקין, בהתאם להוראות החוק וכמקובל במכרזים דומים".