למ"ס חושף: לרוב החוסכים יש קרנות פנסיה, רק מעטים יודעים כמה כסף יקבלו
סערה גדולה פרצה בימים האחרונים בקרב החוסכים לפנסיה בארץ, על רקע הודעת האוצר כי בכוונתו להפחית את הריבית בקרנות הפנסיה מרמה של 4% על מנת לאזן את קרנות הפנסיה. המהלך הזה צפוי להפחית ב-10% ויותר את הקצבאות שיקבלו החוסכים "הרגילים" בקרנות הפנסיה (לעומת אלה שלמשל זכאים לפנסיה תקציבית כמו עובדי משרדי הממשלה וצה"ל). אבל מי באמת מחזיק כיום בקרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או פנסיה תקציבים ומהי החלוקה בין הגילאים והמינים השונים? על שאלות אלה ואחרות נותנת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מענה עם פרסום לקט נתונים מתוך הסקר החברתי לשנת 2012 בנושא הסדרי פנסיה. על פי הנתונים ל-64% מהאוכלוסיה בגיל 20 ומעלה יש הסדרי פנסיה, כאשר החלוקה הבין מינית מראה כי ל69% מהגברים ול-60% מהנשים יש הסדר פנסיה כלשהו. מבין בני ה-20 ומעלה אשר מועסקים יש ל-82% הסדר פנסיה. בחינת הגילאים מראה כי ככל שהגיל עולה כך גדל השיעור באוכלוסיה שמחזיק בהסדרים פנסויוניים. למועסקים הצעירים (בני 20-24) יש שיעור נמוך יחסית של הסדרי פנסיה שמסתכם ב-56%. בגילאים שבין 25-29 עולה שיעור זה ל-77% ובגילאים 30-64 יש כבר ל-85%-88% מהאוכלוסיה וסדרי פנסיה. ההסדר השכיח ביותר בישראל הוא קרן פנסיה, אותה מחזיקים כ-59% מסך בעלי הסדרי הפנסיה. ל-31% יש קופת גמל, ל-26% יש ביטוח מנהלים, ל-13% יש פנסיה תקציבית ול-10% יש ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון. בקרב בעלי הסדר פנסיה ל-61% יש הסדר פנסיה אחד, ל-23% יש שני הסדרים ול-10% יש שלושה הסדרים ויותר. פילוח נוסף מתייחס לרמת ההשכלה של החוסכים ולפיו ל-73% מהמועסקים חסרי תעודה בגרות יש הסדרי פנסיה, בהשוואה ל-79% מהמועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית, ול- 92% מהמועסקים בעלי תעודה אקדמית יש הסדר פנסיה. הפער בין קבוצות ההשכלה נמצא בכל קבוצות הגיל שנבחנו, והמגמה קשורה גם במשלחי היד השונים המאפיינים את רמות ההשכלה השונות. וכמה מכם מבינים את הדוח שמגיע בדואר? בסקר מסרו 82% כי הם מקבלים דיווח תקופתי על מצב החשבון בהסדרי הפנסיה שלהם. 55% מאלה המקבלים דיווח מוסרים כי הדיווח כתוב בצורה מובנת, בשעה שללמעלה מ-40% הדיווח אינו מובן. ואולי השאלה הכי מעניינת היא כמה מהחוסכים יודעים מה יהיה הסך שיקבלו מדי חודש ביום בו יצאו לפנסיה? מהסקר עולה כי מבין בעלי הסדרי הפנסיה שאינם גמלאים, 12% מעידים כי הם יודעים במדוייק איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים כאשר יפרשו, 26% יודעים בערך, באופן חלקי. 62% אינם יודעים בכלל איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים בשנת 2012 הביעו הנסקרים את מידת שביעות רצונם מההסדרי הפנסיה באופן הבא: 6% מבעלי הסדרי הפנסיה 'מרוצים מאוד' מההסדר, 42% 'מרוצים', 16% 'לא כל כך מרוצים', 12% 'בכלל לא מרוצים' ו-24% לא ידעו להעריך את שביעות רצונם. מעניין מה יהיו התוצאות לאחר ה'תספורת' שמתכנן האוצר.
- 3.RealRecheck 14/08/2013 17:03הגב לתגובה זוצריך להתנתק מהנדנדה של הגופים ששולטים בכסף שלנו. הפנסיונר של היום והפנסיונר העתידי תתעוררו ! אל תאפשרו לאנשים שמנהלים את פלטפורמות הפנסיה הישנות להרוויח מהכסף שלכם גם כשאתם מפסידים. ראו אותנו בגוגל.
- 2.פונזי! 14/08/2013 14:17הגב לתגובה זונתנו לפורשים תשלומים לא ריאלים (כולם יודעים מה הריבית מאז 2009). על הפורשים להחזיר, ויש גם לתבוע ייצוגית את אגף שוק ההון ואת שריג.
- 1.חוסך צעיר 14/08/2013 14:01הגב לתגובה זוהאוצר מערבב נתונים כדי להצדיק החלטה שערורייתית . קרנות הפנסיה משקיעות את רוב נכסיהן בשוק ההון , ולא באגרות חוב יעודיות כפי שהיה פעם, ולכן התשואה של הקרנות מושפעת לרוב מהנכסים בשוק ההון בהם השקיעה. אז מה הקשר לריבית הנמוכה??? האוצר הניח תשואה שנתית של 4%. בדיקה קצרה בפנסיה נט תראה שהתשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של רוב הקרנות היא 7-8%. עכשיו תתחילו להסביר למה אין ברירה וצריך לקצץ 10%...
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
