כלכלה ושלום

"1,800 משאיות טורקיות עוברות בכבישי ישראל - וזה רק לגרד את הפוטנציאל"

כך יעל רביע-צדוק ממשרד החוץ בכנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal ודיסקונט. תא"ל אודי דקל: "נתניהו לא מאמין לאבו מאזן, וליהפך"
מערכת Bizportal | (8)

כנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal בשיתוף בנק דיסקונט התקיים אמש במכון למחקרי ביטחון בת"א. הפאנל הראשון היה תחת הכותרת "גיאופוליטיקה, תהליך מדיני והכלכלה המקומית - סיכונים וסיכויים".

השאלה הראשונה הופנתה ליעל רביע-צדוק ראש החטיבה לכלכלת המזה"ת במשרד החוץ, שהפתיעה את הנוכחים, כאשר דיברה על שיירת משאיות טורקיות שחוצה את ישראל בשנה האחרונה. "אני רוצה לדבר דווקא על הסיכויים וההזדמנויות שיש בשינויים הללו שעוברים על המזה"ת, ואנחנו מזהים הזדמנויות. המצב בסוריה גרם לירדן קשיים בתנועת הסחורות אליה וממנה, השגרירות שלנו ברבת עמון זיהתה את העניין הזה והבינה שנוצר קושי ואולי ישראל היא הפיתרון. היום, שנה וחצי אחרי, אנחנו עדים לתנועה הולכת וגדלה בסחורות מטורקיה לירדן ולהיפך - דרך ישראל. עולה משאית על אוניה בטורקיה, יורדת בנמל חיפה, נוסעת ישר למעבר נהר הירדן ומשם לתוך ירדן. וכמובן ההיפך. נכון להיום עברו בנתיב הזה 1,800 משאיות. וזו רק דוגמא אחת לדברים שניתן לעשות וכבר נעשים".

תא"ל במיל' אודי דקל שהיה ראש צוות המו"מ מול הפלסטינים ב-2008 (אנאפוליס) התייחס לזווית המדינית-כלכלית. "צריך להבין שישראל באה למו"מ היום כמו שהיא תמיד באה - ממקום של כוח. הפלסטינים באים ממקום של זכויות - הזכות הטבעית שלהם למדינה ולדרישות נוספות. לכן יש פה אסימטריה מובנית". דקל התייחס גם ספציפית לעניין האמון בין הצדדים, ואמר כי "בזמנו נוצרה רמה גבוהה מאוד של אמון בין אולמרט לאבו מאזן, ואילו היום אבו מאזן לא מאמין שנתניהו רוצה הסכם וההיפך - נתניהו לא מאמין שלאבו מאזן יש יכולת להביא להסדר".

דוד שמחה, נשיא לשכת המסחר הישראלית פלסטינית שהוקמה ב-2009, דווקא לאחר פיצוץ שיחות אנאפוליס, אמר בפאנל כי "היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 17 מיליארד שקל, יש לנו פרטנר בלתי רגיל לכלכלה הישראלית. נכון, חלק מזה הם הסכמים בין הממשלה לרשות כמו דלק וכו', אבל חלק לא קטן הם מוצרי צריכה פשוטים, תשומות לבניה וכו'. הבעיה העיקרית היא שמרבית הישראלים והפלסטינים לא מכירים אחד את השני, לכן אנחנו מקיימים מפגשים בין אנשים, לשבת ולדבר ולראות שמהצד השני יש בני אדם שרוצים להתקדם במערכת הקשרים העסקיים".

דודו לוי, מנהל אגף לקוחות פרטיים בדיסקונט, התייחס להיבט שוק ההון של הדברים, ואמר כי "אין לי ספק שהסיטואציה האזורית משפיעה על המצב בבורסה בת"א - המצב הגיאופוליטי משפיע על ה-CDS הישראלי ובכך על הרצון של משקיעים זרים להשקיע פה. עכשיו אפשר להסתכל על הדברים גם ממקום של תהליך שלום שמתקיים, במצב כזה רמת הסיכון עשויה לרדת והרצון של משקיעים זרים להיכנס לשוק המקומי יגדל - כל זה משפיע וימשיך להשפיע על הבורסה הישראלית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חפשו יוטיוב: רג'וב: אם היתה לנו פצצת אטום מחר משתמשים (ל"ת)
    הערבים רק רוצים שואה 28/07/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי האידיוט שהחליט לעזור לכלכלה הטורקית האנטישמית ??? (ל"ת)
    pkk 26/07/2013 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קליפ 25/07/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    נתנו לטורקים מיליונים על זכותם לעזור לטרוריסטים.עכשיו נקבל בתמורה זיהום,צחנת משאיות,תאונות דרכים,פקקים.הכל בשם שינאת היהודים
  • 4.
    פנחס 25/07/2013 18:33
    הגב לתגובה זו
    אותו קצין שמציג את הסכסוך בין כח שלנו לזכות שלהם. אנחנו לדעתו ו שודדים שכבשו לעצמם ארץ לא להם . אם אנו שודדים בבית אל ובשילה שהם ישראל כבר 3300 שנים אז בטח שאנו שודדים בתל אביב כלאמר בסומייל בג'מוסין ובשיך מוניס שהם רק 66 שנים ישראל. הקצין הזה ושאר המשתתפים מנוערים מכל דבר יהודי. במקרה הם נולדו בישראל
  • 3.
    משה פרץ 25/07/2013 16:56
    הגב לתגובה זו
    שיתוף פעולה, ישראל נותנת והפלסטינים לוקחים. הישראל נותנת חשמל בחינם ושרותי בריאות בחינה (200,000 פלשטינאים מאושפזים כל שנה בחינם בבתי חולים בישראל). בעצם הפלשטינאים גם נותנים משהו לישראלים, טירור.
  • 2.
    אני 25/07/2013 14:40
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הכל מתחיל להסתדר, אם הם מדברים על זכויות של ערבים ועלינו ככוחניים אז מה יש להלין על האירופאים. איבדנו את הדרך ואם לא נאמין בצדקתנו אז הערבים ינצחו. בסופו של יום צריך להתסכל לטווח הארוך.
  • משרד החוץ נכבש על ידי NIF קרן ההסתה של חד"ש (ל"ת)
    אלון ליאל כדוגמה 28/07/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יליד הארץ 25/07/2013 14:12
    הגב לתגובה זו
    היהודי למדינה משלו. הדדיות זה שם המשחק
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 2.7%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 2.7%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.