בלעדי

פגעה בקרקע: על קריסת הענק של חברת אלווריון - ולאן נעלמו 130 מיליון דולר?

היא מכרה במאות מיליוני דולרים, אבל הפסידה כסף, ולבסוף קרסה. Bizportal חושף מה קורה כשאין בעל בית, אבל יש עשרות מנהלים
אבי שאולי | (3)

אחרי שבית המשפט המחוזי בת"א מינה את רו"ח יואב כפיר לכונס נכסים קבוע של חברת אלווריון שקרסה, חושף Bizportal טענות של עובדי החברה בעבר ובהווה לרשלנות במקרה הטוב. רו"ח כפיר אמור להגיש לבית המשפט דוח ראשוני בתוך מספר ימים, אך הוא לבטח יזדקק לזמן רב יותר בכדי לחקור את המידע שנחשף כאן.

אין ספק שהנהלת אלווריון: צביקה פרידמן (2006-2009), ערן גורב (2010-2012), חזי לפיד (2012-2013), ואסף קטן (2013) ביצעה שורה של טעויות, השאלה היא האם מדובר ברשלנות או חלילה ביותר מכך. מספר עובדים טוענים שלא יתכן שכל כך מהר נעלמו מקופת החברה 130 מיליון דולר.

מלאי רכש חריג, הוצאות שיווק גדולות ועוד

ללא גרעין שליטה של ממש - הכוח של הנהלת החברה היה רב ודרך פעולתה הייתה נהנתנית למדי כאשר השכבה הניהולית בחברה הייתה גדולה יחסית לגודל החברה עם יותר מ-40 מנהלים. עבור מה? לא ברור כיוון שהחברה הקפידה להציג הפסד כמעט מדי רבעון.

העובדים מעלים מספר טענות: הראשונה נוגעת למכירת ציוד במחירים מגוחכים ללקוחות שונים, הוצאות גבוהות לחשמלאי, מלאי רכש חריג להיקף פעילות החברה ועוד.

"איך ההנהלה לא ידעה על מה שקורה עם הציוד בחברה?"

עובד לשעבר באלווריון: "היה לחברה הכל כדי להצליח. איך חברה עם הכנסות של למעלה מ-200 מיליון דולר מפסידה? איך ההנהלה לא ידעה על מה שקורה עם הציוד בחברה?".

בשנת 2011 כשמצבה של אלווריון בכי רע ואף לוט בערפל הוחלט לרכוש את חברת Wavion תמורת 30 מיליון דולר. ערן גורב, מנכ"ל אלוווריון בזמנו הסביר אז את ההחלטה הגרועה בדיעבד: "Wavion היא בחירה טבעית עבורנו". האמנם? לחברת Wavion היה מוצר ישן בטכנולוגיית ה-Wi-Fi. עם דירקטוריון אנמי הצליחה הנהלת החברה להעביר מהלכים כרצונה.

Wavion מיקנעם הייתה בשליטת אלרון מקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר. כל הגופים המקצועיים שבחנו את העסקה התנגדו לה ובכל זאת המנכ"ל ערן גורב התעקש לבצע אותה. העסקה מומנה כולה באשראי והייתה המסמר האחרון בחברת אלווריון.

רכישה כושלת נוספת שביצעה אלווריון היא של חברת 'קלריטון' מפתח תקווה. בשנת 2011מ רכשה אלווריון את חברת הסטארט-אפ העוסקת בפתרונות קליטה לסלולריים בתוך בניינים. קלריטון הוקמה ע"י ד"ר מיכה אנגל, שהיה בעבר מנכ"ל דסק"ש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאות עובדים פוטרו בשנים האחרונות

בשנים האחרונות ביצעה אלווריון מספר מהלכי התייעלות שכללו פיטורי מאות עובדים, אך ללא הואיל כיוון שמדי רבעון נרשמה ירידה בהכנסות. פעילות הליבה של החברה - ציוד תקשורת אלחוטי שמיועד לטכנולוגיית ה-WiMAX איבדה את הבכורה לטכנולוגיות אחרות ובעיקר לטכנולוגיית LTE שכבשה את השוק.

מצבה של אלווריון הלך והידרדר בשנים האחרונות ולאחרונה דירקטוריון החברה עמד לקבל החלטה על הפסקת פעילותה. בקשת הפירוק שהגיש בנק נושה אמריקני הקדימה את החלטת הדירקטוריון שלא התנגד לבקשה. סך כלל חובות החברה, ללא החוב לעובדים, עומד על כ-20 מיליון דולר.

אתמול (ב') קבע השופט איתן אורנשטיין שבנק סיליקון ואלי, שהגיש את הבקשה לפירוק אלווריון, ישא במימון הדחוף לצורך המשך פעילות החברה כ"עסק חי". מצב החברה כה חמור, בפתח של חדלו פירעון ולכן השופט איתן אורנשטיין דחה את בקשת העובדים והנושים למנות מפרק זמני לחברה.

במקביל הודיעה חברת סיגמא וויב בשותפות עם אריה טרבלסי, המיוצגים ע"י עו"ד יניב קליינבלט, כי ברצונה לרכוש את חברת אלווריון מידי כונס הנכסים. השופט איתן אורנשטיין מנע בזבוז זמן יקר והודיע שיתייחס ברצינות רק להצעות מפורטות ומחייבות.

הלקוחות עצרו תשלומים והספקים עצרו מתן שירותים

עו"ד ישראל פפר , המייצג את אלווריון, אמר כי חובות החברה הלכו ותפחו, והשמועות על מצבה של החברה גרמו לעצירת תשלומים מצד לקוחות ולהתניית המשך עבודה מצד ספקים בביצוע תשלומים שלא היו בקופת החברה.

עו"ד שמואל גלינקא , המייצג את בנק סיליקון ואלי (Silicon Valley Bank), הסביר שמטרת הבנק למקסם את התשואה כדי להחזיר כמה שיותר כסף מההלוואה שנותרה - 3.2 מיליון דולר.

עו"ד אופיר רונן , המייצג קבוצה של 40 עובדי החברה שביקשו לפרק את החברה, ציין שיש חוב לעובדים בגובה של לפחות 7 מיליון שקל עבור משכורות של חודש יולי.

עו"ד אילון בריל , נציג כונס הנכסים הרשמי, העריך שאם בזמן אמת החברה הייתה פועלת בזמן להקפאת הליכים, אולי המצב היה טוב יותר, אך לדבריו "לא בוכים על חלב שנשפך".

עו"ד שי בר-ניר הגיש בקשת פירוק בשם נושה אחר של אלווריון, חברת ר.ה אלקטרוניקה, בגין חוב של יותר מ-3 מיליון דולר. לדבריו לא יהיה מנוס בעתיד מפירוקה של החברה ומינוי מפרק שידאג לאינטרסים של הנושים הרגילים - חוב של 18 מיליון דולר.

החברה עברה מת"א לראש העין

יצרנית ציוד התקשורת מתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת לרשתות אלחוטיות המבוססים על תקני WiMAX. בשנת 2007 נסחרה אלווריון בשיאה בשווי של 3.7 מיליארד שקל והיא העסיקה למעלה מ-1,000 עובדים בישראל ובארה"ב היום היא נסחרת בשווי של 16 מיליון שקל ומעסיקה 150 עובדים.

לאחרונה עברה החברה מרחוב הברזל ברמת החי"ל לסיטי פארק אפק בראש העין. מעבר הדירה לא שינה את המומנטום של ירידה בהכנסות והפסד. הדוחות האחרונים שפורסמו הם לרבעון הראשון של השנה אותו סיימה עם הכנסות של 8.5 מיליון דולר ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 3.2 מיליון דולר.

הכונס מעריך שמרבית העובדים יפוטרו ורק 15 יישארו לכל היותר

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איזו הנהלה מושחתת- פשוט רוקנה את כספי החברה (ל"ת)
    אחד 17/07/2013 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי קול 17/07/2013 15:03
    הגב לתגובה זו
    איפה המיליונים של המכירות?
  • 1.
    חבל שהלכה ככה סתם 17/07/2013 14:47
    הגב לתגובה זו
    בשוק הזה. מישהו עשה טעות, והרבה משפחות משלמות על זה ומעט מ משפחות נהנות מזה. אני מכיר עוד כמה חברות במשק שנסגרו ממש סתם, מישהו קנה אותם, שתה את הכסף ותוך שנתיים סגר אותם. צריך להיות דירקטוריון חזק ולא מושחת, שעושה פיקוח פיננסי וטכנולוגי על החברה, כולל אחריות אישית (כלא) וכך לא יקרו דברים כאלו יותר.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.