גפני: "נהיה אופוזיציה רצינית, שלא תפקיר את האזרח לגחמות העשירים"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נפרד היום משר האוצר שטייניץ לפני שזה הציג את המצגת לסיכום הקדנציה שלו: "כפי הנראה אתה עוזב את תפקידך ואני מצר על-כך. גם אני נפרד מתפקידי וגם מהליכוד". גפני בירך את שטייניץ על הקדנציה הטובה שלו באוצר: "שטייניץ נכנס לתפקידו באמצע שנת תקציב, כשברקע משבר כלכלי עולמי קשה וצפי של ירידה בצמיחה וגידול ניכר באבטלה, חשש ממשבר דומה לשנות ה- 20', שהבנקים ושוק הוון יפלו. בפועל, כל התחזיות הפסימיות התבדו. האבטלה ירדה, צמיחה גבוהה. לא רק לא קריסה אלא הצלחה יוצאת דופן בהשוואה עולמית". גפני התייחס לבאות: "נהיה אופוזיציה רצינית, שלא תפקיר את אזרחי ישראל לגחמות של העשירים. אני מצטער שלא נמשיך לעבוד יחד (עם שטייניץ) על הנושא הכלכלי, אבל אני מתכוון להמשיך לפעול למען החברה הישראלית מהאופוזיציה. מודה לך על החברות האישית בינינו, למרות כל הקשיים, מעולם לא היתה מריבה בינינו". שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ (ליכוד) קרא לחברי ועדת הכספים החדשים שייכהנו בוועדה "לשתף פעולה עם שר האוצר הבא לטובת הכלכלה הלאומית. הדבר הכי חשוב: צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. זה האתגר הכי חשוב, זה מה שהנחה אותנו ב- 2009, זה האתגר באירופה ובארה"ב וזה האתגר שהיה ונשאר בישראל. אין דבר חשוב מזה. אין אבטלה נמוכה עם צמיחה שלילית". שטייניץ סקר את כהונתו: "הצבנו 4 מטרות: להפוך את ישראל למדינה הראשונה במערב שעוברת לתקציב דו-שנתי, לאחר 10 שנים להביא סופסוף לקבלתה של ישראל ל- OECD, לעשות רביזיה בחלקה של המדינה והחברה בחלקן במשאבי המדינה: ועדת ששינסקי ומטרה רביעית, לעשות רפורמה כלכלית בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון, בפנסיה, בהכנת התקציב. רפורמה משמעותית לאחר 62 שנה, כיום 65 שנה מאז קום המדינה". עוד בהתייחסו לשנים הבאות הציע השר "לשמור על שלושה דברים מרכזיים: על תקציב דו-שנתי, כולל שיפורים בפרקטיקה שלו, לשמור על מדיניות של עידוד ההשקעות כדרך של התמודדות עם המשבר, בעיקר השקעות מוטות ייצוא וכן לשמור על הדינמיקה של התייעלות בתקציב הביטחון, עקב משקלו הכה גדול בכלכלה הלאומית". מבין הנתונים שהציג: "מעבר מצמיחה שלילית של 2.4%- בתחילת 2009 ל- 3.1%+ בסוף 2012, מעבר מהשקעות של 5.1%- ב- 2009 ל- 38.1%+ במצטבר בין 2010 ל- 2012. יחס החוב תוצר השתנה מ- 79.4% בסוף 2009 ל- 73.8% בסוף 2012 ובדירוג האשראי; העלאת הדירוג של ישראל ל- A+ "המדינה המערבית היחידה שהדירוג שלה עלה בתקופה זו ולא ירד. שיעור הצמיחה המצטבר מ- 2009 לסוף 2012: 14.7%+ כאשר רוב מדינות המערב נעות בין אחוזי צמיחה בודדים לצמיחה שלילית, בנוסף, גידול משמעותי מצטבר בהשקעות בשיעור של 31.4%, צמיחה לנפש של 5.2%, ". שטייניץ הציג נתונים מרשימים גם בשוק העבודה, בשינוי בשיעור האבטלה מ- 9.5% ב- 2009 עם תחזית של 12% - 15% אבטלה ב- 2010 ל- 6.5% אבטלה בינואר 2013. שיעור השתתפות בשוק העבודה שנע מ- 76.7% ב- 2009 ל- 78.6 בסוף 2012. בשולי הדברים, שטייניץ שיתף את הוועדה בתחושותיו ברגעים הקשים של תחילת ועדת ששינסקי: "אחד הרגעים הקשים שהיו לי בתפקיד בחודשי העבודה הראשונים של ועדת ששינסקי, שכלל קמפיין שלילי אישי נגדי ולחץ מסיבי מצד הממשלה בארה"ב. זה היה קרב על 400 מיליון שקל".
- 4.חר 11/03/2013 22:00הגב לתגובה זוישיבות???
- 3.דוקא הרב גפני היה 11/03/2013 16:47הגב לתגובה זולכולם! היתה לו אוזן קשבת לכולם וגם עזר לכולם! הוא לא התנהג אף פעם בסקטוראליות כלפי אף ציבור ולא קיפח אף אחד! הוא השתדל לעזור תמיד גם לחלשים לעניים ולמיסכנים והראה דוגמא ומופת של מסירות הנפש ממש למען הזולת! הוא היה הכי מתאים להמשיך ולעבוד בתפקידו למען כולנו והלוואי וביבי יקבל שכל וישאיר אותו בתפקידו למען עתיד העם הזה.
- 2.אנונימי 11/03/2013 16:19הגב לתגובה זועם העובדות לא...השארת אותנו עם גירעון ענק וזאת השורה התחתונה !!!
- 1.אנונימי 11/03/2013 13:11הגב לתגובה זוובקרוב יבינו כולם את הקטסטרופה שהבאת עלינו. יצרת בועת נדל"ן ע"י הזרמת כסף זול ופימפום מלאכותי של הכלכלה על גבי הדור הצעיר שהשתעבד למשכנתאות ענק. ההיסטוריה תבוא אתך חשבון על המעשה הנורא... קרעת את העם, חצי מהצעירים רוצים לעזוב והחצי השני ממורמר ואינו יכול לחיות תחת העול הכבד. נזק עצום למרקם ולחוסן הלאומי שלנו. ובגלל זה נפלתם.
- הוא היה הכי ישר והכי הגון לכולם ומסר את נפשו למען כולם! (ל"ת)שטויות במיץ עגבניות 11/03/2013 16:58הגב לתגובה זו
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
