תעוכב יציאתו מהארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה שחייבת מס
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את טיוטת החוק שהביא שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, המעניקה לרשות המסים כלים חדשים בהתמודדות עם ההון השחור, העמקת גביית המסים והגברת האכיפה. בהצעת החוק כלולים שינויים במרבית חוקי המס, אשר יאפשרו צמצום בהיקף העלמות המס, שיפור וייעול גביית המסים, שיפור באיסוף המידע והדיווח לרשות המסים, וכן מלחמה בתופעת הלבנת ההון וההון השחור.
מרבית ההצעות הכלולות בהצעת החוק שאושרה היום הינן פרי עבודתו של צוות שהוקם על ידי שר האוצר בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, בנוגע להגברת האכיפה וההתמודדות עם ה"כלכלה השחורה". בראש הצוות עומד מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, וחברים בו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, סגן הממונה על התקציבים, מאיר בינג ובכירים נוספים מהנהלת רשות המסים, מאגף התקציבים וממשרד המשפטים.
לדברי דורון ארבלי, מנהל רשות המסים התיקון שעבר הינו הישג משמעותי למשרד האוצר ורשות המסים אשר יחד עם מהלכים נוספים שבוצעו לאחרונה ומתבצעים בימים אלה יעצים את היכולת של הרשות להתמודד עם סרבני תשלום מסים ולהתמודד עם ה"כלכלה השחורה".
על מנת לייעל ולהגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור כוללת הצעת החוק תיקון לחוק איסור הלבנת הון לפיו יתווספו לעבירות המקור לפי החוק גם עבירות מס עם יסוד נפשי של כוונה לפי חוקי המס השונים. בנוסף, מוצע לתקן את החוק כך שתתאפשר העברה ישירה של מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המסים. צעד נוסף שנועד לסייע בהתמודדות עם הכלכלה השחורה הוא תיקון לחוק מע"מ הקובע נכון להיום כי בעסקאות בין עוסקים לא יתאפשר לשלם במזומן בעסקאות שערך הנכסים או השירותים בהן עלה על 20,000 שקל. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי על הפרת החוק ניתן יהיה להטיל קנס אזרחי בשיעור של 15% מסכום העסקה וכן לקבוע כי סכום העסקה המרבי יופחת ל- 10,000 שקל.
בתחום של חיזוק יכולת האכיפה והגבייה של הרשות מוצעים, תיקונים לחוקי המס במטרה לאפשר גביית חובות מס בהעברת נכסים ללא תמורה או פעילות בין קרובים וכן התחמקות מתשלום מס על ידי "גלגול חברות". תיקון דומה מתמודד עם התופעה של הברחת נכסים בין בני זוג ומציע לקבוע כי ניתן יהיה לגבות חוב מס בנסיבות של העברת נכסים, ללא תמורה או בתמורה חלקית, כל עוד לא עברו חמש שנים, במקום שלוש כיום, מתום שנת המס שבה היה חוב המס או שבה הועברו הנכסים.
עוד מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שבמקרה של חוב מס של חברה, ניתן יהיה לעכב יציאה מן הארץ של מנהל פעיל או בעל שליטה בחברה. כן מוצע לקבוע בחוק הבלו, סעיף לפיו המנהל יהיה רשאי לבקש מבית משפט השלום לצוות על עיכוב יציאה מן הארץ של כל אדם אשר נדרש לשלם בלו ולא עשה כן, או מנהל פעיל בחברה אשר נדרשה לשלם בלו והיה למנהל רשות המסים חשד סביר, כי הבלו לא ישולם.
כמו כן, במטרה לייעל ולשפר את גביית המסים, מוצע לקבוע בחוקי המס סמכויות דומות לסמכויות של המרכז לגביית קנסות, לרבות: הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב מלייסד תאגיד, הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה.
תיקון נוסף מוצע לחוק מיסוי רווחי נפט, לפיו ניתן יהיה להגדיל מקדמות אם פקיד השומה סבור כי המקדמות ששולמו היו נמוכות מדי, וכן להטיל קנסות בגין אי תשלום מקדמות.
- 6.משה 14/10/2012 18:16הגב לתגובה זואיך הוא יעביר את זה לפני הפריימריס ..?
- 5.שטייניץ הולך ומיתגלה כלוחם ללא חת בשחיתות ובהעלמות המס (ל"ת)נווה 14/10/2012 16:10הגב לתגובה זו
- 4.אז המטוסים יטוסו ריקים... (ל"ת)איציק ר 14/10/2012 15:58הגב לתגובה זו
- 3.טווח ארוך 14/10/2012 15:12הגב לתגובה זואיסור על עסקאות במזומן ,כך ימנעו הלבנת הון בצורה הכי טובה סמכויות גביה נוספות למס הכנסה זה אסון לאומי , גם כך מרכז לגביית קנסות (הוצל"פ) לשעבר הוא ביזיון לאומי
- 2.14/10/2012 15:03הגב לתגובה זוולא משלמים מס
- 1.במקום להילחם בפרזיטים הוא נלחם ביזמים. (ל"ת)יד הנפץ 14/10/2012 14:51הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
