ניתוק קשרי המסחר עם טורקיה עלולים לסכן יצוא של 1.6 מיליארד דולר בשנה
המתיחות עם טורקיה נמשכת: אתמול הודיע אחמט דאווט אולו, שר החוץ הטורקי, על פנייה לבית הדין הבילאומי בהאג וערעור על דו"ח פאלמר. לטורקיה השגות על דו"ח פאלמר שקבע שהסגר הישראלי על רצועת עזה הוא חוקי. בד בבד פועלת טורקיה לתביעות אישיות כנגד "כל הישראלים שאחראים לפשע הריגתם של תשעת האזרחים", לדבריהם.
הדרדרות זו ביחסים באה כהמשך לאירועי הקודמים מאז המשט לרצועת עזה. טורקיה דרשה את התנצלות ישראל ואף הציבה אולטימטום, אך בכירים בארץ סירבו להתנצל. ביום שישי הודיע שר החוץ הטורקי כי השגריר הישראלי בארצו יגורש עד יום רביעי והבטיח כי יפעל "להוריד את דרג הייצוג בין ישראל לטורקיה ל'מזכיר שני'".
הטורקים מציגים חזית קשה ולא מתפשרת ומתכוונים להשעות את כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל "אין דרך חזרה אלא אם כן, ישראל תתאים את עצמה לדרישות טורקיה". בתוך כך, הודיעה טורקיה כי תנתק את קשרי המסחר בין המדינות, דבר אשר עלול לפגוע ביצואנים היות וטורקיה הינה יעד היצוא השישי בגודלו של ישראל.
על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר (יבוא ויצוא סחורות ללא יהלומים) של ישראל מול טורקיה הסתכם בשנת 2010 בכ- 3.1 מיליארד דולר, עלייה של כ- 26% לעומת שנה קודמת, בה הסתכם היקף הסחר בכ- 2.5 מיליארד דולר. בין החודשים ינואר-יוני 2011 גדל הסחר בין המדינות בשיעור של 27% והוא הסתכם בכ-2 מיליארד דולר.
יצוא הסחורות (ללא יהלומים) בשנת 2010 הסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר. בין החודשים ינואר-יוני 2011 עלה היצוא בשיעור של כ-40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והוא הסתכם בכ-950 מיליון דולר.
ענף היצוא העיקרי לטורקיה הינו ענף הכימיקלים ותזקיקי הנפט (המהווה כ-68% מסך היצוא לטורקיה) שעלה בשיעור של כ-55% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד והסתכם בהיקף של כ-650 מיליון דולר. ענף דומיננטי נוסף המשפיע על היקפי היצוא לטורקיה הינו ענף המתכות המהווה כ-11% מסך היצוא.
- 10.דני צור 05/09/2011 07:12הגב לתגובה זובעולם יש מחסור בכימיכלים ותזקיקי נפט, היצוא לתורכיה נובע מהמרחק הקצר יחסית ,אין בעיה להסיט את היצוא הזה לאיטליה וצרפת, פסולת ברזל מיוצאת לתורכיה מסיבות פוליטיות היום יש הזדמנות להטיל על זה מכס. מה נשאר ציוד צבאי.אנחנו צריכים לחזק את תורכיה צבאית??
- 9.מה שכן - אני מקנא בכבוד הלאומי שלהם ובאמירות (ל"ת)הברורות של מנהיגיהם. 04/09/2011 14:43הגב לתגובה זו
- 8.קארסו 04/09/2011 14:05הגב לתגובה זוושווקו בישראל התפרקו ומלאות תקלות ממש סוג ז ,מזל שנפטרנו מזה ,גם סחורה תורכית היא בפירוש לא איכותית כולל כל הפירות היבשים מלאי התולעים שלהם שזקנים תורכים מעבדים אותם עם כפות רגליהם המזוהמות, לא לקנות!!!!!!!!!
- 7.משה 04/09/2011 13:59הגב לתגובה זואני חושב שיש לכם טעות. הסכמי הסחר לא בוטלו למעט הסכמים צבאיים
- 6.יגאל 04/09/2011 13:54הגב לתגובה זויצוא לתורכיה הבנתי היבוא בכמה מסתכם לא מצאתי מעניין לא?
- 5.אבי קול 04/09/2011 12:35הגב לתגובה זואף התנצלות לא תעזור...ראש ממשלת טורקיה אדם מטורף שרצה לכופף את ישראל לקרקע ולא לאפשר לה את זכות ההגנה העצמית כולל נגד הטרור מעזה...הוא ושר החוץ הטורקי אנטישמים ואסלמים קיצוניים וכדאי לכל יהודי לקרוא את ספרו של שר החוץ הטורקי שמוביל רעל כנגד ישראל והיהדות. כבודה של ישראל באזור זה שכולם מחפשים את הדרך איך לכופף אותה - חשוב יותר מהיצור לטורקיה -יש עוד מדינות רבות שאפשר לייצא.
- 4.דורון 04/09/2011 11:04הגב לתגובה זולא שרק לישראל יש מה להפסיד לתורכים בטוח יהיה יותר קשה אבל יותר עדיף לעת הזאת טיפה מרחק
- צודק ! (ל"ת)אבי קול 04/09/2011 12:40הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 04/09/2011 10:43הגב לתגובה זולשמור על כבוד המדינה זה טוב, אך אפשר היה גם אחרת, בחוכמה - עדיף שלום קריר מאשר אויב מוצהר. לא ארחיב, אך לדעתי נהגנו לא בתבונה
- אבי קול 04/09/2011 12:39הגב לתגובה זותקרא את תגובתי כאשר יפרסמו אותה.
- 2.בנטוב 04/09/2011 10:24הגב לתגובה זוישכון ובגויים לא יתחשב לו היינו שומרים על הכלל הזה מצבנו הייה שונה וטוב יותר אבל אנחנו מיתיחסים אליהם כשווים בין שווים והם מיתיחסים אלינו כאל יהודים שנואים הם גם אמורים להפסיד מאיתנו הרבה ואולי אף יותר את הטכנולגיה ישראל תוכל להפנות לארצות אחרות שגם ידעו להעריך ולישמור ולא להיתעסק באיסלם ושינאה
- צודק ב-100% !!! (ל"ת)אבי קול 04/09/2011 12:37הגב לתגובה זו
- 1.עינת 04/09/2011 10:05הגב לתגובה זומעניין שטורקיה לא חושבת להתנצל ולשלם פיצויים לקורבנות הארמנים.
- טורקיה שתתנצל גם נגד הכורדים !!! (ל"ת)אבי קול 04/09/2011 12:36הגב לתגובה זו
- הוצאת לי את התווים מהמקלדת (ל"ת)נחום 04/09/2011 10:41הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
ביט, צילום: אתר החברהביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!
אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.
הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.
אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון
המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.
- השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
- החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 0% הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.
