מיוחד

צפו בתמונות: 10 נכסי המגורים שהם היקרים ביותר שנמכרו השנה בתל אביב

Bizportal דירג את עשרת נכסי המגורים היקרים ביותר שנמכרו השנה בעיר הנחשקת ביותר בארץ. בכמה נמכרה דירה בקומה 19 בפרויקט פרישמן?
לירן סהר | (14)

וילה עם בריכת שחייה בהרצליה פיתוח או אחוזה עם מגרש טניס בסביון - זה מה שנחשב בעבר לסמל סטטוס של עשירי המדינה. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שחל שינוי עמוק בסגנון החיים של אנשי הממון שנוהרים למגדלי היוקרה, מחברים קומות, שוברים קירות וכמובן - משלמים מחירי עתק.

מעוניין להגיע לועידה השנתית של Bizportal שתתקיים מחר? לחץ כאן לרישום

העיר תל אביב עברה מהפך ב-15 השנים האחרונות. מעיר מוזנחת, מזדקנת ונעזבת היא הפכה למותג נחשק עבור צעירים ואנשי בוהמה רבים. ציר רוטשילד עבר שיפוץ נרחב והפך ל"סיטי" של העיר. אונסק"ו, ארגון התרבות והחינוך של האו"ם, הכריז בשנת 2003 על אזורי העיר הלבנה בעיר (בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים) כעל "אתרי מורשת עולמית", הכרזה שהובילה לשיפוץ מאסיבי של מבנים לשימור שהסבו לעיר נופך אירופי בדומה לערים דוגמת ברלין, וינה ופריז.

בדומה למגמה בערים האירופיות ואף בארה"ב, העשירים החלו עוזבים את ישובי הפרברים לעבר מרכז העיר התוסס והבוהמייני. ניתן לנקוב בשמותיהם של אשת העסקים שרי אריסון, שר הביטחון אהוד ברק, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס, איש העסקים עידן עופר האוליגרך הרוסי אלכסנדר משקביץ' וכו'. כולם רכשו דירות ומתכוונים להתגורר (או כבר מתגוררים) באחד המגדלים שמקשטים את קו הרקיע של תל אביב

לאור התופעה וכמובן גם לנוכח מצוקת הקרקעות, קו הרקיע של תל אביב החל להתמלא במנופי ענק, במיוחד באזור פארק צמרת, בצמוד לנתיבי איילון, באזור שדרות רוטשילד וכן באזור כיכר המדינה הותיק ולאורך קו החוף.

אתר Bizportal דירג, בעזרת רשות המסים, את עשרת נכסי המגורים היקרים ביותר שנמכרו השנה בתל אביב. מהדירוג עולה כי עשרה אנשים עשירים במיוחד הוציאו למעלה מ-455 מיליון שקל עבור נכסים אלה. כדי לסבר את האוזן, במחיר זה ניתן לרכוש 325 דירות 4 חדרים בשכונת אם המושבות בפתח תקווה בשווי 1.4 מיליון שקל, או לחילופין 1011 דירות 3 חדרים ב-450 אלף שקל בעיר לוד.

מהדירוג עולה עוד כי הרוכשים מעדיפים דירות ענק במגדלי יוקרה על פני בתים צמודי קרקע, כאשר רק שתי עסקאות, ב"תחתית" הדירוג היו של וילות בשכונות יוקרה, כמובן שזה גם עניין של היצע. גורדי שחקים המיועדים למגורים כאמור צצים כמו פטריות לאחר הגשם, בתים פרטיים זה לחפש בפינצטה.

השטח הכולל של כלל הנכסים עומד על כ-6,848 מ"ר, שווה ערך לכ-62 דירות 4 חדרים ממוצעות בשטח של 110 מ"ר. Bizportal דירג לכבוד יום העצמאות ה-63, בעזרת אתר רשות המסים, את עשר הדירות היקרות ביותר שנמכרו השנה בתל אביב.

ועכשיו לעסקאות עצמן, מה"זולה" ביותר ועד היקרה ביותר:

במקום העשירי

22.5 מיליון שקל: ברחוב יהונתן בשכונת צהלה היוקרתית, נמכרה וילה 5 חדרים בשטח של כ-576 מ"ר, על שטח של כ-750 מ"ר. מדובר במחיר של כ-40 אלף שקל למ"ר.

במקום התשיעי

27.6 מיליון שקל: ברחוב שרת, בקרבת כיכר המדינה, נמכר קוטג' בשטח של 330 מ"ר הכולל 6 חדרים, מדובר במחיר של כ-83.72 אלף שקל למ"ר.

במקום השמיני

29 מיליון שקל: בפרויקט פרישמן 46 שמקימה חברת אירו סאט, נמכרה בקומה ה-19 קומה שלמה, בשטח של 484 מ"ר נטו הכוללת 9 חדרים. מדובר במחיר של כ-60 אלף שקל למ"ר.

במקום השביעי

30 מיליון שקל: במגדל הרברט סמואל 10, המוקם בטיילת תל אביב על ידי חברת עופר השקעות, נמכרה דירת 10 חדרים בשטח של 400 מ"ר בקומה ה-7 לפי מחיר של כ-75 אלף שקל למ"ר.

במקום השישי

33 מיליון שקל: במגדלי אקירוב של חברת אלרוב נדל"ן, נמכרה דירת 6 חדרים בשטח של 257 מ"ר, בקומה ה-33 במחיר המשקף עלות של כ- 128 אלף שקל למ"ר.

במקום החמישי

41.7 מיליון שקל: בפרויקט מאייר ברוטשילד שמקימה ברגרואין רזידנטיאל בשיתוף עם האחים חג'ג', נמכרה דירת 6 חדרים, 786 מ"ר בקומה ה-20 במחיר המשקף עלות של כ-53 אלף שקל למ"ר. יצויין כי בסוף 2008 נמכרה במגדל קומה שלמה בכ-55 מיליון שקל.

במקום הרביעי

44 מיליון שקל: בפרויקט יו של חברת חבס בפארק צמרת, באי מגדלי היוקרה בין דרך נמיר לנתיבי איילון נמכרה דירה בקומה ה-37 בשטח של 800 מ"ר. המחיר משקף עלות של כ-56 אלף שקל למ"ר.

במקום השלישי

46.5 מיליון שקל: בפרויקט רוטשילד 1 של חברת חבס, רכשו לפני כשנה איש העסקים איתן ורטהיימר ואיש עסקים בינלאומי כל אחד דירה בשטח של כ-700 מ"ר, כ-66.4 אלף שקל למ"ר. יצויין כי ב-2007 רכש איש העסקים עידן עופר, אחת מבעלי המניות הגדולה בחברת חבס, פנטהאוז בקומה האחרונה של המגדל בכ-67 מיליון שקל.

במקום השני

71 מיליון שקל: בפרויקט פרישמן 46 שמקימה חברת אירו סאט, נמכר פנטהאוז טריפלקס בקומות 26, 27 ו-28 בשטח של 815 מ"ר נטו ומרפסות בשטח של 240 מ"ר. מדובר במחיר למ"ר של כ-76 אלף שקל למ"ר. הרוכש הוא תושב מערב אירופי.

ובמקום הראשון

110 מיליון שקל: בפרויקט Sea One של חברת אלקטרה נדל"ן ואורנים, בטיילת נמכרה דירת הפנטהאוז היקרה בישראל לאוליגרך הרוסי אלכסנדר משקביץ'. מדובר ב-6 דירות שאוחדו לדירה אחת בהיקף של למעלה מ-1,000 מ"ר, המחיר משקף עלות של למעלה מ-100 אלף שקל למ"ר. משקביץ' מתכנן לגור בדירה עם משפחתו.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    פרסמו את כל העיסקעות שלי בבת אחת...... (ל"ת)
    מתווך תל אביבי 05/07/2011 23:18
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    סוף סוף לירן סהר מגוון בכתבה ולא כותב על חלום (ל"ת)
    ירידת מחירי הדירות.. 03/06/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    קובי 03/06/2011 00:26
    הגב לתגובה זו
    משרד האוצר לא יכול להוריד את מחירי הדירות בתל אביב אבל אחרי המלחמה הבאה יהיו הרבה מגרשים ריקים בתל אביב והמחיר ירד פלאים. חכו ותראו.
  • 9.
    אחד העם 01/06/2011 18:32
    הגב לתגובה זו
    הרוכשים הנכבדים מבורכים שכן הם תורמים לתעסוקה של כולנו,קינאה הינה תכונה שלילית המביאה להרס ותיסכול,תפרגנו ,שימחו בשימחת המצליחים ואולי עם הזמן ההצלחה עשויה להדבק גם בכם,,,,איחולי...
  • 8.
    סתם אחד 01/06/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף להם,כמה כסף בטח יש להם עם בית כזה,חשבתי שאני גם יהיה עשיר..כנראה שזה כבר לא יקרה לעולם..חיים בזבל
  • 7.
    אחד העם 01/06/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    חיילים למילואים למלחמה הבאה,אם תהיה, שהם ייקנו חיילים מחו" ל,כי אני לא אהיה פה. יד לוחצת יד,יש לי בית יש לי מדינה,אין לי בית אין לי מדינה,פשוט מאוד,כואב לי פשוט על אנשים שיורדים מהארץ בגלל בצע כסף מקומי,והממשלה לא עושה כלום,אז בהצלחה במלחמה הבאה.
  • 6.
    ל 3 01/06/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
    חבל על הכסף פה ארץ סגולה הכל מאלוהים גם הדירות
  • 5.
    א.תל אביב 01/06/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
    נחמד לראות כאן את כל הביקורות של המגיבים על אלו שקנו וכינו אותם פראיירים . בינתיים לכל אלה שאוזכרו בכתבה יש דירות ולמגיבים אין ולעולם לא יהיה כי הם תמיד ירגישו פראיירים . חוץ מזה אני משוכנע שלאוליגרכים יש כסף מספיק לקנות עוד אלף דירות כאלה. אז לכל " החכמים" שמחכים לירידות הגדולות , איך אומרים תמשיכו לחכות , " ושלו יעבדו עליכם" .
  • החושב למרחוק 02/06/2011 22:37
    הגב לתגובה זו
    בעוד 10-20-30-40 שנה ואולי יותר בעלי דירות היוקרה ובעלי הצריפים ישכנו " חגיגית" במתחמים ברוחב חצי מטר בעומק חצי מטר ובאורך 2 מטרים במחירים אחידם פחות או יותר
  • 4.
    איך האנשים פה עשירים 01/06/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    כפול מתחת לבלטות של הבית החדש. ישראלים פלצנים.
  • 3.
    adam ..... 01/06/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    פרירים במחיר של דירה אני קונה בארצות הברית 20 דירות ל
  • שרה 01/06/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
    יש להם גם דירות בארצות הברית, נראה לך שזו הדירה היחידה שלהם?
  • 2.
    בא לי להקיא (ל"ת)
    דוד 01/06/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 01/06/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    הנכס שלכם יהיה שווה כ98% פחות בעוד שנתיים
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).