מרק מפספסת את התחזיות ל-2008: איך זה קשור לטבע?
חברות הגנריקה נהנות לאחרונה מסביבה רגולטורית תומכת מאוד ה-FDA האמריקני מעניק אישורים לתרופות רבות, ונראה שהיחידות שסובלות מכך הן בעלות המותגים המקוריים שתרופותיהן נמכרות במחירים זולים.
היום העניקה ענקית התרופות האמריקנית, Merck & Co, תחזית רווחים קודרת לשנת 2008, האנליסטים ציפו לתחזית גבוהה משמעותית מזו שהעניקה החברה, אולם במרק מסבירים את התחזיות הפושרות בתחרות גנרית עזה שמשפיעה על הרווחים. הפירמה העניקה טווח תחזיות שנע בין 3.28 דולר ל-3.38 דולר למניה, עבור שנת 2008 כולה. זאת בעוד שקונסנזוס התחזיות בלבד עומד קרוב לרף העליון של התחזיות – 3.36 דולר.
אז בעצם מדוע התחזיות שמעניקה מרק כל כך טובות דווקא לענקיות גנריקה כמו טבע הישראלית ומיילין?
התחזיות של מרק מגלמות בתוכן עובדה מאוד מצערת עבורה – הפירמה תצטרף להחליף 3.1 מיליארד דולר מהמכירות השנתיות במקורות הכנסה אחרים. זו ממש לא טעות, אבל אובדן המכירות של מרק מיוחס לפטנטים גנריים שתוקפן פג או שחברות אחרות החלו לשווק אותם. תהליכי יעול מרק סייעו לה לזנק ב-35% מתחילת השנהץ פיטורי עובדים ומכירות חזקות של תרופות לסרטן סייעו במידת מה להמתיק את הגלולה המרה של אובדן מקורות הכנסה.
בגודלמן זאקס מציבים את טבע כמועדפת בסקטור
אתמול, החברות הגנריות ריכזו עניין רב במסחר בוול סטריט, האנליסטים מגולדמן זאקס רואים בחיוב חברות כמו טבע חו"ל ומיילין. אפילו האנליסט של גולדמן זאקס הרחיק לכת וציין במיוחד כי טבע ומיילין מוגדרות כמועדפות ביותר "ברשימת הקנייה" שהוא מעניק.
במכתבו למשיקיעים ציין Randall Stanicky, "אנו רואים גם את טבע וגם את מיילין כממוצבות היטב ובערכים שנראים הגיוניים." ראוי להדגיש כי טבע ומיילין מוגדרות על ידי גולדמן זאקס כמועדפות ביותר בכל הסקטור.
טבע נסחרת כיום במכפיל של 14.4 לרווחי 2009, על פי התחזיות בגולדמן זאקס, ואתה הוא מכנה אטרקטיבית בהתבסס על הנחת צמיחה של כ-15% על פי מודל התמחור במהלך השנתיים הקרובות. מחיר היעד שהוא מעניק הוא 50 דולר למניה.
הדבר המעניין יותר בתחזיות של גולדמן הוא פחות מחיר היעד שהוא מעניק עבור טבע, היות ומרבית האנליסטים העניקו לענקית הגנריקה טווח מחירים שנע בין 50 ל-54 דולר למניה. הסוגייה המרכזית היא השקפת הצמיחה לטווח הארוך במניה: "עם המחזריות והאינטגרציה הורטיקלית אנחנו צופים התעוררות, כמו כן מצפים לתחרות עזה על נתח השוק שלא נכבש עד כה. תנאים אלה גורמים לסביבת מחירים שיהיה קשה מאוד להתחרות עימה", כך הוסיפו בגולדמן זאקס.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
