ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר
צילום: סיון פרג'

בלנדר: מימון המונים לפרוייקטי תשתיות ציבוריים

בלנדר של גל אביב תציע לציבור להשקיע בפרוייקטים ציבוריים
גיא עיני | (1)

תארו לכם מצב שבו אתם גרים בשכונה כלשהי ובשכונה הזאת יש כביש רעוע ולא מואר. אתם פונים לעירייה ומקבלים את התשובה שכרגע אין לכך תקציב ותודה על הפנייה. עכשיו תארו מצב שבו העירייה הייתה עונה לכם שהיא מחפשת מימון ואתם מוזמנים לעזור ולהשתתף במימון הפרוייקט ואפילו תוכלו להרוויח על כך כסף בדמות רבית.

בלנדר, חברה שעוסקת בהלוואת בין אנשים השיקה היום את SmartBond - מכשיר פננסי שיאפשר לציבור להשקיע את כספו בפרוייקטים ציבורים עירוניים או לאומיים. 

המוצר של בלנדר נותן עדיפות למשקיעים שנמצאים בקרבת מקום לפרוייקט. לדוגמא, אדם שמשקיע בהקמת תחנת רכבת קלה סמוכה לביתו יהנה מריבית גבוהה יותר ממשקיע שגר בעיר אחרת. לחלופין, עירייה תוכל לגייס מימון מתושביה העיר להקמת פרויקט תשתית או פארק, וכך התושבים ייהנו מהתשואה והעירייה לא תהיה תלויה במימון ממשלתי. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרוייקט ממשלתי ציבורי זה ....כישלון ידוע מראש (ל"ת)
    אלי 05/03/2019 09:16
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

טיפול בוטוקס צילום: ביזפורטלטיפול בוטוקס צילום: ביזפורטל

רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל

ד"ר מריאנה בר לב, בעלת קליניקה פרטית לאסתטיקה רפואית, חשודה שלא דיווחה לרשות המסים על תשלומים שקיבלה מלקוחות. היא ניסתה להסביר את הכספים בהלוואות משפחתיות אבל ברשות חושדים שמדובר במסמכים מזויפים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה העלמת מס

חקירה של רשות המסים חושפת חשד חמור נגד ד"ר מריאנה בר לב, רופאה בתחום האסתטיקה הרפואית, לפיו העלימה הכנסות בהיקף של כ-2 מיליון שקל במשך מספר שנים. על פי החשד, הרופאה - שמפעילה קליניקה פרטית להזרקות בוטוקס - לא רשמה את כל ההכנסות שקיבלה מלקוחות, וניסתה להסתיר את הכספים באמצעות הצגת מסמכים כוזבים על הלוואות מבני משפחה.

הפרשה נולדה בעקבות ביקורת ניהול ספרים שבוצעה במרפאה שלה, שם עלו סימנים לאי רישום של הכנסות. בעקבות הממצאים הועבר התיק לפקיד שומה חולון, שם נערכה בדיקת הצהרות ההון של הרופאה, אשר חשפה פערים בין ההון המדווח בתקופות שונות - פערים המעידים, לפי רשות המסים, על גידול הון שאינו מוסבר.

כשנדרשה להסביר את ההפרשים, טענה ד"ר בר לב כי קיבלה הלוואות מקרובי משפחתה, והציגה מסמכים המעידים לכאורה על העברות כספים. אלא שבשלב הזה התעורר חשד נוסף: במס הכנסה העריכו שהמסמכים שהוצגו אינם אמיתיים, ושהם נועדו להסוות הכנסות שהתקבלו בפועל מהפעילות הרפואית של הקליניקה. בשל כך הועבר התיק ליחידת החקירות של פקיד שומה חקירות מרכז, שהחלה בבדיקת עומק של חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של הרופאה.

בהמשך לזה החקירה עברה לחקירה גלויה כשנערכו חיפושים בבית ובמרפאה של החשודה. במקביל, ד"ר בר לב ובני משפחתה שנחשדים במעורבות - נלקחו לחקירה. היום היא הובאה לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחררה בתנאים מגבילים, בעוד החקירה נמשכת. מרשות המסים נמסר כי החשד המרכזי הוא שד"ר בר לב תיאמה עם בני משפחתה גרסה שלפיה ההכנסות שזרמו לחשבונה מקורן בהלוואות - בעוד שלמעשה מדובר, לפי החשד, בתשלומים מלקוחות שלא דווחו.

תחום האסתטיקה הרפואית, נחשב לאחת מהתעשיות הצומחות ביותר בשוק הרפואה הפרטית. טיפולים כגון הזרקות בוטוקס, חומרי מילוי, לייזר וטכנולוגיות קוסמטיות אחרות הפכו למצרך נפוץ, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, והיקף הפעילות בענף מוערך במיליארדי שקלים ומשכך יש גם קרקע פוריה להעלמת הכנסות.