הצלחה לפרויקט "השוק הסיטונאי": 94% מהדירות נמכרו - כמה הרוויחו הרוכשים?

מאז החל שיווק הדירות ועד היום נמכרו 677 ורק 45 דירות נותרו למכירה; הפרויקט נבנה בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים בת"א
אבי שאולי | (6)

הזינוק החד במחירי הנדל"ן למגורים בת"א משנת 2007 גרם לספקנים רבים לאכול את הכובע. מי שטען שהאחים משה ויגאל גינדי (25%) והחברות גינדי השקעות (25%) וריבוע כחול נדל"ן (50%), שילמו מחיר יקר עבור הקרקע של השוק הסיטונאי - מוזמן לראות את היקף המכירות, רמת המחירים ושיעור הרווח הגולמי בפרויקט.

מאז החל שיווק הדירות ועד היום נמכרו 677 דירות מתוך 722 - 94%. רק 45 דירות נותרו למכירה. המחיר הממוצע למ"ר שנמכר בסוף שנת 2013 עמד על - 26,224 שקל. מי שלא חשש לרכוש דירה בשלבים הראשונים של הפרוקט הרוויח יותר מ-30% - דירות נמכרו בשנת 2011 ב-19,625 למ"ר.

הפרויקט הענק (10 בניינים בני 14 קומות) נבנה בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים בת"א. סה"כ ההכנסות הצפויות בגין הפרויקט - 1.7 מיליארד שקל, מרבית ההכנסות כבר הוכרו בדוחות הכספיים. שיעור הרווח הגולמי הצפוי - 14.4%

פרויקט השוק הסיטונאי ממותג תחת השם של משפחת גינדי ונקרא "גינדי תל אביב". המותג החזק שהצליחה משפחת גינדי לבנות במשך השנים נפגע לאחרונה בעקבות קריסת מרפסות בפרויקט של החברה בחדרה.

רבוע כחול נדל"ן סיימה את 2013 עם רווח נקי של 149 מיליון שקל

חברת גינדי השקעות, נמצאת בשליטת מנור גינדי, סתווית גינדי ובעלה אורי לוי, טל גינדי ובעלה אייל פרידמן וכפיר גינדי (ילדים של משה גינדי). לחברה מספר פרויקטים של נדל"ן למגורים בישראל.

חברת רבוע נדלן נמצאת בשליטת אלון רבוע כחול שבשליטת דודי ויסמן ושרגא בירן. החברה פרסמה היות את התוצאות לסיכום השנה החולפת: סיימה את שנת 2013 עם הכנסות של 341 מיליון שקל ורווח נקי של 149 מיליון שקל.

רבוע כחול נדל"ן מתמחה בניהול נכסי נדל"ן מניב בישראל המושכרים ברובם כסניפי סופרמרקט באזורי ביקוש ובעלת תנופת יזום בתחום המסחר, מחסנים לוגיסטיים מתקדמים ומבני משרדים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

זאב שטיין: "שנת 2013 הייתה שנת תנופה יזמית לרבוע כחול נדל"ן"

זאב שטיין, מנכ"ל רבוע כחול נדל"ן: "שנת 2013 הייתה שנת תנופה יזמית לרבוע כחול נדל"ן, בה החברה המשיכה לפעול להקמתם של עשרות אלפי מטרים חדשים וכ-2,000 מקומות חניה שמהווים את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה".

במרכז הפרויקט יוקם קניון בשטח בנוי של כ-34,000 מ"ר - שתי קומות. שלב הבנייה צפוי להסתיים במהלך הרבעון השלישי לשנת 2015. נכון לדצמבר 2013 נחתמו התנאים המסחריים ביחס לכ-11 אלף מ"ר משטחי המסחר לשיווק, מרביתם לשוכרי עוגן. תיאטרון גשר

בנוסף החברה התקשרה עם עיריית ת"א להקמת חניון גבעון (חלק החברה 50%) בפרויקט מסוג BOT. החניון הנמצא בין הרחובות החשמונאים והארבעה כולל כ-1,000 מקומות חנייה. מועד הפתיחה הצפוי במהלך הרבעון השלישי לשנת 2014.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הכי רועש, הכי צפוף ועוד 4 מגדלי ענק בדרך (ל"ת)
    בקרוב גם הכי חשוך 27/03/2014 01:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ההדמיה הזו היא חלופה שנשרה משולחן השרטוט לפני שנים. (ל"ת)
    נשוי לאדריכלית 25/03/2014 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צביקה 25/03/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
    יש טעות בכתבה. ההכנסות לא הוכרו בדוחות הכספיים.
  • 3.
    עד הכניסה בעוד שנים מי יודע?? (ל"ת)
    פורש בזמן 25/03/2014 09:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אהרון 25/03/2014 09:30
    הגב לתגובה זו
    נחכה ונראה מתי הפרויקט יאוכלס באמת ונראה כמה מרפסות יפלו ואם הכול יעבוד כמתוכנן אז נעשה חשבון רווח והפסד תמיד אבל תמיד מול האלטרנטיבה כולל תשלומי ריבית ומס
  • 1.
    שיידי 25/03/2014 08:54
    הגב לתגובה זו
    אם ימכור. את הכסף סופרים במדרגות...
וילה (רשתות)וילה (רשתות)

רוצים קרקע בחינם לבניית בית? הנה התנאים

45 מגרשים  של חצי דונם בגולן בחינם - אבל רק אם אתם מילואימניקים. מאחורי המהלך: מלחמה שקטה על עתיד היישובים הקהילתיים

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) יוצאת של הקצאת קרקעות בחינם ברמת הגולן. מאחורי ההצעה הנדיבה לכאורה מסתתר מאבק כוחות עמוק על עתיד ההתיישבות בפריפריה. מדובר בהרשמה למכרז ברמת טראמפ שבגולן, המציע 45 מגרשים של חצי דונם בחינם. זהו חלק ממדיניות מוצהרת של רמ"י לצמצם את כוחן של ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים - ועדות שלטענת הרשות מחלקות לעתים קרקעות למקורבים במכרזים פנימיים, הרחק מעין הציבור.

הקרקע עצמה אכן ניתנת ללא תשלום, אך הזוכים יצטרכו לשלם 272 אלף שקלים עבור הוצאות פיתוח, תשתיות וחיבורים. עדיין, מדובר בסכום נמוך, כ-10% בלבד ממחיר מגרש דומה במרכז הארץ. אלא שהגישה למכרז סגורה. רק חיילי מילואים פעילים, לוחמים, בעלי מוגבלויות ובני מקום. משפחה צעירה רגילה, גם אם חסרת דירה, תישאר בחוץ. צריך לתת עדיפות למילואימניקים. קיימת עדיפות במכרזים של דירות בהנחה וגם במכרזים ספציפיים של רמי כמו המכרז הנוכחי.  

200 מגרשים נוספים

בנוסף למכרז ברמת טראמפ, רמ"י פרסמה מודעה על הגרלה של 200 מגרשים נוספים בגולן, אבל ללא ציון היישובים. גם כאן, ההקצאה מיועדת לחיילי מילואים, כחלק ממהלך ממשלתי רחב. 

כך או אחרת, רמ"י מנסה להחליש את שליטתן של ועדות הקבלה על הכניסה ליישובים, בטענה שהן יוצרות מעגלים סגורים ולא שקופים. מנגד, היישובים הקהילתיים חוששים מאיבוד הצביון הייחודי שלהם. הפרדוקס הוא שגם הזוכים במכרז "הפתוח" יצטרכו לעבור ועדת קבלה. כלומר, המדינה מעניקה קרקע חינם, אך הקהילה עדיין יכולה לסרב לקבל את הזוכים.


כך או אחרת, בשנה האחרונה רמי גם יוזמה שמציעה כ-4,000 מגרשים ברחבי הארץ שיהיו בלעדיים לחיילי מילואים ולנכי צה״ל. במסגרת זו יהיה שיווק בלעדי ויתרון משמעותי למי שעומד בקריטריונים. חלק מקרקעות אלו מוקצים באזור צפון, לרבות הפרויקט האמור בגולן, כאשר ברשות נמסר כי המטרה היא לאפשר להם להקים יחידות מגורים צמודות קרקע, בתים פרטיים או קוטג׳ים.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות

רשות המסים בוחנת מחדש את המס שבוטל בשנת 2000 - ומציבה אותו כאפשרות רצינית למימון ההוצאות הגוברות של המלחמה. המשמעות: החזקת קרקעות לא מנוצלות עלולה להפוך לנטל מסוים עבור מי שמחזיק בהן; אם וכאשר יחזור המס מה יהיה שיעורו?  

צלי אהרון |

המס שנעלם מחיינו לפני יותר משני עשורים, חוזר כעת לשולחן - והפעם בטיימינג רגיש במיוחד. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ’, אמר כי האפשרות להטיל מחדש את המס, שבוטל בשנת 2000, עומדת כאחת החלופות לפיצוי על אובדן הכנסות אם יוחלט בעתיד להקל את נטל המס על הציבור. ההקלה על הציבור היא כמובן ביטול ההקפאה של מדרגות מס ההכנסה שהוטלה בתחילת השנה וכעת מדובר על ביטול של ההקפאה והטבה עם הציבור שנפגע בעקבותיה. חשוב לציין - גם אם מס רכוש אכן יוטל על בעלי הקרקעות בקרוב, לא צפוי באמת ביטול של ההקפאה המצוינת. גם בעקבות ההוצאות הגבוהות של הממשלה הנוכחית וגם בעקבות הוצאות המלחמה הגבוהות.

עוד דבר חשוב הוא מה שנאמר מאחורי הדברים, והוא המסר הברור לבעלי הקרקעות: החזקת קרקע לא מנוצלת עלולה להפוך בקרוב מיתרון פיננסי לנטל כלכלי שלאט לאט ינגוס ברווחיות שעד עתה לא הייתה מוגבלת. כבר שכחנו ממנו אבל מס רכוש היה מס שנתי שהוטל על בעלי קרקעות ונכסים לא מנוצלים, מתוך מטרה לעודד שימוש יעיל בקרקע ולמנוע ספסרות והשבתה של קרקעות זמינות לבנייה. ביטולו בשנת 2000 התרחש על רקע ביקורת ציבורית וכלכלית, שטענה כי המס אינו נאכף בצורה אחידה וכי הוא מכביד על בעלי נכסים פרטיים לצד בעלי הון גדולים. מאז, בעלי קרקעות נהנו מהאפשרות להחזיק נכסים שנים ארוכות מבלי לשלם מס שנתי ייעודי על עצם ההחזקה.

כעת, לנוכח הגידול העצום בהוצאות המלחמה והיעדים השאפתניים של רשות המסים, המס הזה שוב על הפרק. עוד נאמר כי ללא צעדים פיסקליים משלימים - לא ניתן יהיה להקל על נטל המס בתחומים אחרים. המשמעות היא שדווקא נכסים לא מנוצלים עלולים להפוך יעד לגבייה. אם המהלך ייצא לפועל, בעלי קרקעות ריקות במרכזי ערים או בשטחים ייעודיים לבנייה יידרשו לקבל החלטות: למכור, לשווק או להתחיל לבנות - אחרת יידרשו לשלם מס שיכול להצטבר לסכומים משמעותיים מדי שנה. אגב - זה דומה לחוק המס על הרווחים הכלואים שחל מהשנה מחייב את העסקים לחלק את הרווחים כדיבידנד ובמידה ולא יחולק דיבידנד כאמור - הם יחויבו במס בכל שנה על כל הסכום שנצבר בעודפי החברה. כאן - המס יהיה על הקרקע המוחזקת, בכל שנה - זה עלול לאכול לאט לאט את ההזדמנויות שהחברות כעת מחכות להן ויחייב אותן לבנות במהרה ואילולא יעשו כן - יחויבו במס. 

אילו נכסים יהיו חייבים במס? 

הדיונים שנערכים כיום מתמקדים בעיקר בקרקעות זמינות לבנייה שלא נוצלו במשך שנים. קרקעות חקלאיות שאינן מיועדות לבנייה עשויות לקבל פטור או הקלות משמעותיות. גם מי שמחזיק קרקע קטנה או קרקע באזורי עדיפות לאומית יוכל ליהנות מהנחות ניכרות. מנגד, קרקעות במרכז הארץ או באזורים שבהם הביקוש לבנייה גבוה עלולות להיות החייבות העיקריות.

מה יהיה שיעור המס?

אמנם אין עדיין החלטה רשמית, אך ההערכות הן ששיעור המס ייקבע בטווח של רבע אחוז עד אחוז וחצי משווי הקרקע לשנה. כלומר, בעל קרקע בשווי שני מיליון שקל עשוי לשלם בין חמשת אלפים ל-30 אלף שקל בשנה. שיעור נמוך יותר ייבחר ככל הנראה בתחילת הדרך כדי לבחון את השפעת המהלך על השוק, עם אפשרות להעלאה הדרגתית בהמשך.