לאן הולך הקפיטליזם המודרני?

אי-השוויון הגדל בין העשירים לעניים יצר מצב שבו הקפיטליזם נתפס בעיני רבים כאחת מהבעיות של העולם המודרני. במאמר שפרסם פיטר קוי בבלומברג, הוא מנסה לברר איך ייראה הקפיטליזם במאה ה-21
ארז ליבנה | (6)

הקפיטליזם יוצר שגשוג. באמצעות תיעול אנרגיות לייצור וחדשנות, הקפיטליזם אפשר למיליארדים של אנשים רגילים לחיות ברמה גבוהה יותר מהאצולה של פעם. איך? שירותי בריאות מתקדמים וזולים, תנאים סוציאליים, ביטחון תזונתי ועוד. פעם כשהייתה בצורת – כולם היו מתים. היום לא.

 

אבל המגרעה המרכזית של הקפיטליזם זו העובדה שהוא מעניק כוח בלתי מרוסן למיליארדרים ולתאגידים גלובליים. הקפיטליזם מואשם בכך שהגדיל את הפערים בין העשירים לעניים. רבים משווים את זה לארגוני פשע, בהסתמך על האחיזה שיש להם על ממשלות באמצעות אינטרסים מיוחדים.

 

מצד אחד, יש כאלה שטוענים כי הפיתרון הוא "לנקות" את הקפיטליזם: להפסיק עם סובסידיות והגנות לעסקים ולפרק מונופולים. מנגד, יש כאלה שטוענים שדווקא התערבות ממשלתית גדולה יותר, מאחר ואי-אפשר לסמוך על מניעי הרווח של הקפיטליסטים שאינם דואגים לצרכי החברה.

 

חוסר השוויון נעשה במקביל חמור יותר ופחות במקביל. איך זה יכול להיות? תלוי איך מסתכלים על המושג. מצד אחד חוסר השוויון בין מדינות קטן, עם הצטרפותן של סין והודו (המדינות המאוכלסות ביותר בעולם) למדינות הקפיטליסטיות. עם זאת חוסר השוויון הבין מעמדי גדל והחמיר. בסך הכול, חצי מאוכלוסיית העולם מחזיקה בבעלות על 1% של ההון בעולם, לעומת ה-1% העליון המחזיק ב-47% מההון.

 

התקפות מימין ומשמאל

בימים אלה, בארצות הברית הקפיטליזם המודרני מותקף הן מימין והן משמאל. מהצד השמאלי של המפה, פוליטיקאים כברני סאנדרס, טוענים כי השיטה הנוכחית מוטה למען העשירים. מימין, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מטיל מכסים על סחורות וחוסם הגירה,למרות ששינוע סחורות ועובדים הם שניים מהמנועים המרכזיים בקפיטליזם המודרני. המצב כל כך חמור, שריי דאליו, המיליארדר ומייסד ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה בעולם, אומר כי המצב הקיים עלול להוביל להפיכה. לא פחות.

 

הקפיטליזם בנוי על חיפוש של רווח על ידי בעלות פרטית. בעבר, ברוב המקרים, מרבית הכוח הייתה בידי האצולה המקומית, שהייתה מאצילה את הכוח למי שראתה לנכון. היום המצב אחר. אנשים וחברות מחזיקים באדמות, מכונות ונכסים נוספים ומעסיקים עובדים כדי להשתמש בהם לייצר מוצרים ושירותים. בתיאוריה – וגם בפרקטיקה – התחרות על לב הצרכנים מניע את הקפיטליסטים להשתפר.

 

"היד הנעלמה" של השו החופשי, בניגוד לשליטה ממשלתית, מנחה את השוק. הכלכלן הסקוטי אדם סמית, כתב ב-1776 ש"אנחנו לא סומכים על גמילות החסדים של הקצב, מבשל הבירה או האופה, כדי לאכול את ארוחת הערב שלנו, אלא מהאינטרסים האישיים שלהם". מילטון פרידמן טען בשנות ה-70 של המאה הקודמת שמקסום הרווחים לבעלי המניות, בכפוף לחוק, צריך להיות המטרה היחידה של התאגיד. הדירקטוריונים חיבקו את הגישה.

 

קפיטליזם של בעלי עניין

אבל מאז צמחה תנועה שקוראת לעצמה "קפיטליזם של בעלי עניין", שטוענת שחברות צריכות לאזן את האינטרסים של בעלי המניות עם הצרכים של הצרכנים, העובדים והחברה ככלל. דוגמה מעניינת מהעת האחרונה היא הודעתם של המנכ"לים החזקים בארצות הברית ללכת לכיוון הגישה של בעלי העניין ובעצם אפשר לומר כי נטשו את רעיונו של פרידמן. בגרמניה לדוגמה, נדרש שלכל תאגיד גדול יהיה ייצוג של 50% בוועדות הפיקוח האחראיות על החלטות אסטרטגיות.

 

דוגמה מאלפת מגיעה מסקר שנערך בבריטניה ב-2017, שבו 77% מהנשאלים טענו כי צריך להגביל שכר בכירים, לעומת 22% שטענו שחברות צריכות לשלם כמה שהן רוצות. 71% טענו כי לא רק הרווח צריך להניע חברות ותאגידים, לעומת 26% שהסכימו עם הטענה שהדבר המרכזי שצריך לעניין חברה זה הרווח. כמו כן, 64% טענו שעל הממשלה לפקח יותר על התאגידים, לעומת 32% שטענו שכבר יש יותר מדי רגולציה על ידי הממשלה.

 

הטיעונים של השוק החופשי לקפיטליזם הוא שיהיה יותר קפיטליזם: לדוגמה, פירוק ענקיות האינטרנט יאזן את המגרש למתחרים. מחיקת מכסים יועיל לעניים, שמוציאים אחוז גבוה יותר של הכנסתם על סחורות מיובאות. הורדת הגבלות על סוגי בניה, יהפכו את הדיור ליותר נגיש ויותר בר השגה. הגבלות על לוביסטים יעניק לחברות שאינן מקושרות פוליטית הזדמנות יותר הוגנת.

 

רבות מן ההצעות שהוזכרו לעיל, נתמכות על ידי המרכז-שמאל הכלכלי. בנושא המסים, הקפיטליסטים חצויים. יש כאלה שטוענים שהפחתה תוביל לצמיחה ושגשוג. אחרים מפנים אצבע למודל הסקנדינבי: לשחרר את היזמות הפרטית ואז באמצעות מיסוי והעברות למנוע אי-השוויון שנוצר בשל כך.

 

גישה נוספת היא שהממשלה תלאים חלק מהתעשיות, היכן שהקפיטליזם נכשל בסיפוק הצרכים הבסיסיים. לדוגמה, שממשלות יבנו בתים, במקום להעניק לקבלנים תמריצים לבנות יותר. מצב זה יבטיח עבודה בסקטור הממשלתי לאנשים שפוטרו מהסקטור הפרטי – מה שימנע הגדלה באבטלה בעת מיתון.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    8 12/09/2019 22:42
    הגב לתגובה זו
    כך היה. כך יהיה.
  • 5.
    נועם 12/09/2019 13:18
    הגב לתגובה זו
    "הקפיטליזם מואשם בכך שהגדיל את הפערים בין העשירים לעניים" לעומת מה אתם משווים? לעומת ימי הביניים ? הייתי אומר שהפער בין האציל לבין הצמית שלו היו הרבה יותר גדולים מלעומת היום. לעומת הקומוניזם? שם אכן היה שיוויון - לא היו עשירים ולא עניים - פשוט לאף אחד לא היה כלום. אהה .. בעצם חוץ מלחברי המפלגה. להם היה הכל ולרגילים כלום.
  • 4.
    פייק 12/09/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
    זה שהפערים גדלים זאת אולי בעיה אבל זה חסר משמעות רמת החיים של כולם עולה והיא עולה במיוחד אצל העניים.העולם לא היה אף פעם כל כך טוב לאנשים עניים עם אין סוף אפשרויות בתעסוקה, במידע, בתקשורת ובטכנוליגיה שמשתפרת מיום ליום.אבל מה שעוד יותר מדהים שכיום כל אדם יכול להשקיע ולהיות קפיטליסט וליצג לעצמו הכנסה פסיבית ע"י השקעה בשוק ההון וצבירת נכסים בלחיצת כפתור.
  • 3.
    המורה חנה 12/09/2019 10:11
    הגב לתגובה זו
    מעלפת?! יש עריכה לשונית באתר זה או שהוא נעשה ע"י רובוטים או ילדים בכיתה ד' ?
  • 2.
    אזרח המדינה 12/09/2019 09:45
    הגב לתגובה זו
    היא היד של המדינה בתוך הכיס שלך.
  • 1.
    סאטושי 12/09/2019 09:07
    הגב לתגובה זו
    ביטקוין!

סגירה מעורבת בוול סטריט: הנאסד"ק נחלש 0.4%, מניות הפיננסים זינקו

אפקט טראמפ נמשך: בנק אוף אמריקה זינקה 5.6% והגיעה לשיא מאז 2008, אפל וגוגל נפלו קרוב ל-2.5% 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה וול סטריט
יום המסחר הנוכחי בוול סטריט נסגר במגמת שערים מעורבת. הנאסד"ק נחלש 0.4% בעקבות הירידה במניות הטכנולוגיה הגדולות, מניית אפל צנחה 2.4%, גוגל נפלה 2.5% ולצידן אפשר להזכיר מניות מרכזיות אחרות כמו אמזון ונטפליקס שצללו גם הן. בתוך כך מדד נאסד"ק 100 0.04% ירד בחדות. הסיבה לירידות טמונה ביחס העוין שהפגין הנשיא הנבחר טראמפ כלפי החברות הללו מספר פעמים לאורך הקמפיין לנשיאות שלו. נציין כי מניות הטכנולוגיה הגדולות "מחזיקות" הון אדיר במקלטי מס מחוץ לארה"ב. טראמפ טען תוך כדי הקמפיין שנוהג זה יסבך אותם בצרות איתו.                 הכסף עובר מהטכנולוגיה לפיננסים: בעוד שנרשמה חולשה במניות הטכ' את המגמה החיובית של המסחר הובילו מניות הפיננסים שהציגו עליות שערים חדות לאור היבחרותו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. מדד הבנקים האמריקני (סימול: XLF) עלה בשבוע שעבר ביותר מ-20%. המגמה החיובית המשיכה גם היום כאשר המדד עולה 2.4% במסחר.  מדדי וול סטריט  דאו ג'ונס -0.48% נאסד"ק 0.03% S&P 500 0.3% מדד הדאו ג'ונס עלה היום את היום השישי ברציפות. ה-S&P 50 נותר כמעט ללא שינוי. נזכיר כי בסוף שבוע שעבר מדד הדאו ג'ונס הגיע לשיא כל הזמנים, כאשר בתוך שבוע בלבד, עלה יותר מ-5%. גם הנאסד"ק וה-S&P 500 טיפסו באותו שבוע בקרוב ל-4% והציגו את השבוע החזק ביותר מאז שנת 2011. היום הנאסד"ק נסחר ביציבות וה-S&P 500 עולה 0.1%.  יומן פוליטי: הנשיא הנבחר דולנד טראמפ מינה את ריינס פרייבוס לרמטכ"ל צבא ארה"ב. טראמפ ויועציו ממשיכים בעמל לבחירת האנשים שיכהנו בממשלתו של הראשון. השם החם לשר האוצר בימים האחרונים הוא ג'יימי דיימונד מנכ"ל גי פי מורגן.  מניות בכותרות הרמן אינטרנשיונל אינדוסטרי (סימול: HAR) - הנהלת סמסונג הודיעה כי תרכוש את החברה הידועה בפיתוח טכנולוגיה המקשרת בין מכוניות. החברה תשלם שמונה מיליארד דולר או 112 דולר למניה. אפסייד של כמעט 3% (נציין כי החברה הגיע בסוף השבוע האחרון לשיא שנתי עם מחיר מניה של 109 דולר). מבחינת עונת הדו"חות, השבוע הנוכחי שייך לחברות הריטייל הגדולות. וול מארט (סימול: WMT) תדווח ביום חמישי, טרגט (סימול: TGT) תדווח ביום רביעי, הום דיפו (סימול: HD) תדווח מחר.  סיטיגרופ (סימול: C) - מורגן סטנלי העלתה את התחזית של מניית סיטי גרופ לכדי תשואת יתר מאשר תשואת שוק. במורגן טוענים שקיצוץ בתשלום המיסים ופוטנציאל הצמיחה תחת השלטון הנשיאותי החדש של דונלד טראמפ צפוי להועיל לענקית הפיננסים. אמזון (סימול: AMZN) -  הודיעה על הרחבת שירות המשלוחים שלה עד הבית לכדי 20 שווקים חדשים בארה"ב. השווקים כוללים את אינידיאנפוליס, לאס וגאס, מילווקי וקליבלנד.