בנק יהב חויב לגלות לערב דפי חשבון של הלווה העיקרי חרף הפגיעה בפרטיותו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תאונת עבודה
צילום: Freepik

אחרי שקיבל מיליון ש': חשמלאי שנפל מסולם יפוצה בכ-130 אלף ש'

במהלך עבודתו באתר בנייה גדול של אלקטרה, עלה חשמלאי על סולם בגובה שישה מטרים כדי להחליף מנורה והתחשמל כשזרם הופעל לפתע. הוא נפל ונפצע קשות, נותר עם נכות של 42% ונזקק לטיפולים ממושכים. בית המשפט קבע כי מנהלי העבודה לא דאגו לנתק את החשמל, לא סיפקו משטח עבודה בטוח ולא פיקחו כראוי, ולכן חויבו עם חברות הביטוח לפצות אותו בעוד כ-130 אלף שקל מעבר למה שכבר קיבל מהביטוח הלאומי

עוזי גרסטמן |

ביום התאונה, במאי 2018, הוזעק חשמלאי, יליד 1977, להחליף גוף תאורה בחדר עבודה באתר בנייה שבו הוא הועסק. מנהל הפרויקט מטעם אלקטרה ביקש ממנו לעלות לסולם גבוה כדי להגיע אל מנורת חירום בתקרה. התובע העיד כי שאל אם הכבל פעיל וקיבל תשובה ברורה: "תעלה, אין זרם חשמל שם". זמן קצר לאחר מכן, תוך כדי עבודה, התחשמל האיש ונפל אל הרצפה. בית המשפט ציין בעדותו של מנהל הפרויקט, כי גם הוא הודה כי, "יכול להיות שמישהו עבר שם והחזיר את החשמל… אני לא יודע להגיד מה קרה באותו הרגע".

התוצאה של הנפילה היתה קשה במיוחד. התובע שבר חוליות בגב התחתון ונזקק לניתוח לקיבוע עמוד השדרה. הוא סבל גם משברים ביד שמאל ומפגיעה בעצב האולנרי, לצד כאבים כרוניים. חוות הדעת הרפואיות מטעם בית המשפט קבעו כי נותרה לו נכות רפואית מצטברת של 42% לצמיתות - 27% בתחום האורתופדי ועוד 20% בתחום הנפשי. המומחית בתחום הפסיכיאטריה כתבה בחוות הדעת שהגישה כי מדובר ב"הפרעה נפשית מסוג תגובת הסתגלות עם סימפטומים דיכאוניים, סימפטומים פוסט טראומתיים חלקיים וסימפטומים אובססיביים".

בפסק הדין פורט כי התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהעניק לנפגע נכות בשיעור של 67% לאחר הפעלת תקנה 15 - סעיף בתקנות הביטוח הלאומי (בענף נפגעי עבודה), שמאפשר להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה במקרים מסוימים. כתוצאה מכך שולמו לו גמלאות בסכום כולל של יותר ממיליון שקל. ואולם התובע לא הסתפק בכך ותבע גם את המעסיק הישיר, את אלקטרה ואת חברות הביטוח.

הנתבעים טענו שהאיש לא התחשמל אלא איבד שיווי משקל

מנגד, טענו הנתבעים כי לא הוכח כלל שהוא אכן התחשמל, וכי ייתכן שנפל פשוט משום שאיבד שיווי משקל. הם הדגישו שמדובר בחשמלאי ותיק שהיה עליו לוודא בעצמו כי אין זרם בכבל, וכי הוא בחר לעבוד ללא מכשיר טסטר שהיה יכול למנוע את האירוע. לטענתם, האחריות היא עליו בלבד.

השופט הדר מסורי בחן את העדויות והראיות ודחה את הטענות. הוא קבע כי גרסת התובע אמינה וכי אין סתירה של ממש לסיפור ההתחשמלות. לדבריו, "הנתבעים לא הציגו ראיה שיש בה לסתור גרסת התובע לגבי התחשמלות". יתרה מכך, מנהל העבודה של אלקטרה לא שלל את האפשרות כי החשמל הופעל לפתע במהלך העבודה. בית המשפט התרשם כי גם אם הנפילה לא היתה נובעת מהתחשמלות, האחריות עדיין רובצת על המעסיקים, משום שהעובד נדרש לעבודה בגובה של שישה מטרים בחושך, ללא נקודות אחיזה וללא אמצעי מיגון מתאימים.

כלל ביטוח
צילום: ביזפורטל

טענה שאיבדה צמיד יקר - כלל טענה שזה ניסיון למרמה; מה קבעה השופטת?

בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעה של סמנכ"לית בסוכנות ביטוח, שטענה כי איבדה צמיד יקר שקיבלה מאמה במתנה לפני חתונתה. כלל ביטוח טענה למרמה, אך השופטת דחתה את טענותיה של החברה וקבעה כי המבוטחת דיברה אמת. פסק הדין כולל תיאורים אישיים של התובעת על היום שבו רצתה לשמח את אמה ביום הולדתה במהלך תקופת הריחוק החברתי של הקורונה, עד שגילתה כי הצמיד נעלם

עוזי גרסטמן |

הסיפור התחיל בערב חורפי אחד בתקופת הקורונה, כשאסתריה הנר, תושבת כרמיאל ואם למשפחה, חזרה לביתה אחרי יום שבו ניסתה להכניס מעט אור ושמחה לאמה שחגגה את יום הולדתה ה-85. הנר, שעובדת כסמנכ"לית קידום עסקי ופיתוח בסוכנות ביטוח בחיפה, תיארה כיצד החליטה לענוד באותו יום את הצמיד היקר שקיבלה במתנה מאמה ערב חתונתה, כדי לשמח אותה במפגש המשפחתי. אלא שכשחזרה בערב לביתה, הורידה את המעיל והבינה שהתכשיט נעלם, התחיל מסע של חיפושים, חקירות ותביעה משפטית שנמשכה שנים.

על פי פסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה על ידי השופטת כאמלה ג’דעון, כלל ביטוח תיאלץ לשלם להנר סכום של יותר מ-32 אלף שקל עבור אובדן הצמיד, בצירוף אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין. בכך נדחתה עמדת חברת הביטוח, שטענה כי מדובר בתביעת מרמה וכי הנר העלימה עובדות או מסרה גרסאות כוזבות. השופטת קבעה בהכרעתה כי, "עדותה של התובעת היתה אמינה בעיניי חרף אי ההתאמות שעליהן הצביעה הנתבעת", והוסיפה כי סימני האמת ניכרו בדבריה.

האירוע התרחש בנובמבר 2020. הנר סיפרה כי יצאה בבוקר מביתה ליום עבודה קצר במשרד הסוכנות בצ’ק פוסט, ולאחר מכן נסעה לאסוף את אמה וגיסתה ממגדל העמק. השלוש עצרו לקנות דברי מתיקה ומשם המשיכו לקיבוץ אלונים, שם ישבו בחיק הטבע כדי לחגוג לאם הקשישה את יום הולדתה. בשעות הערב החזירה הנר את אמה וגיסתה לביתן, וכשחזרה לביתה בכרמיאל, בסביבות 19:00, הבחינה כי הצמיד איננו. לדבריה, היא נבהלה, חיפשה ברכב ובחניה, וכשלא מצאה אותו, היא מיהרה לחזור לקיבוץ אלונים בחשכה כדי לנסות לאתר את התכשיט. "נבהלתי, ראיתי שהתכשיט לא עליי, רצתי מהר לרכב לראות אם אולי הוא נפל לי באוטו... ואז החלטתי שאני נוסעת חזרה, זה היה משהו כמו חצי שעה מאז שהגעתי", היא תיארה בעדותה.

החוקר שם לב שהצמיד לא על היד כבר בבוקר

למחרת פנתה הנר לדווח על המקרה בסוכנות הביטוח, ומשם הופנתה למשטרה לקבלת אישור. כלל ביטוח שלחה חוקר מטעמה, עמיחי איפרגן, שנפגש עם הנר מחוץ למשרדי הסוכנות עקב מגבלות הקורונה. החוקר ביקש לראות את התמונות מהיום שבו אבד התכשיט, והנר הראתה לו את תמונותיה בטלפון הנייד. באותו רגע הצביע החוקר על כך שבתמונה שצולמה במשרדה בבוקר האירוע, הצמיד כלל אינו נראה על ידה. הנר סיפרה כי באותו רגע הבינה לראשונה שהתכשיט אולי נפל לה עוד בבוקר, בדרכה לעבודה או במשרד עצמו, ולא בהכרח במהלך הטיול המשפחתי. "נפל, נפלה עטרת ראשי... זה רק מראה את התום לב שלי, אני הראיתי לו תמונה, והוא הסב את תשומת לבי שהצמיד בכלל לא עליי", היא סיפרה בבית המשפט.

אלא שמאותו רגע התפתח עימות חריף בין הצדדים. הנר טענה כי החוקר נטל את מכשיר הטלפון מידיה ללא רשות, נהג כלפיה בברוטליות וגרם לה לסירב לאפשר לו לבצע איכון לטלפון. לדבריה, לאחר מכן היא דווקא ביקשה ממנו לבוא לביתה ולהתרשם מכלל התכשיטים שברשותה, ואף הסכימה תחילה לעבור בדיקת פוליגרף, אך חזרה בה מכך אחרי שבעלה, קצין משטרה בדימוס, הסביר לה שהתרופות שהיא נוטלת עלולות לפגוע באמינות התוצאה. חברת הביטוח מצדה טענה כי מדובר בגרסאות מתפתלות שנועדו להסתיר מצג שווא, וכי למעשה לא אבד הצמיד המדובר אלא פריט אחר שאינו מבוטח.