יורשי הפסל צבי אלדובי: הטכניון השמיד פסל בשווי 2.5 מיליון שקל

יורשיו של הפסל צבי אלדובי, יניר ורומם אלדובי, תובעים 2.75 מיליון שקל מהטכניון, בטענה שהשמיד את הפסל "שומר מה-מלילה" בשנת 2020. היורשים טוענים, כי מדובר היה ביצירת המופת החשובה ביותר של אלדובי, אותה השאיל לטכניון, ואשר נהרסה בזמן שיפוצים בטכניון 24 שנים לאחר מותו.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, מתואר אלדובי כ"פסל ישראלי מוכר ויוצר פורה, מדור המייסדים של הפיסול הישראלי, ממקימי כפר האומנים עין הוד ושיצר במהלך חייו יצירות רבות. יצירותיו זכו בפרסים רבים והוצגו במספר תערוכות ומוזיאונים חשובים בישראל ובעולם...  פסליו, ואנדרטאות ייחודיות שהקים, נמצאים במוזיאונים (מוזיאון ישראל, מוזיאון ת"א לאמנות, יד ושם, בית לוחמי הגטאות, המשכן לאמנות עין חרוד ועוד) ובמרחבים ציבוריים חשובים בישראל", כמו גם באוספים ובמוזיאונים באירופה.

3.75 מטרים ו-12 גושים של עץ אפריקני

על פי התביעה, "בשנת 1967 יצר אלדובי את הפסל 'שומר מה מלילה' המהווה את גולת הכותרת ושיא יצירתו האמנותית. הפסל היה עשוי מעץ אפריקאי מיוחד בצבע חום עמוק, התנשא לגובה רם של 3.75 מטר והורכב מ-12 גושי עץ. הפסל הושלם סמוך לפרוץ מלחמת ששת הימים, בעת שחרדה קיומית אפפה את מדינת ישראל הצעירה, ורשמי אותה תקופה ניכרים ביצירה. מאפיינים אלו של הפסל העניקו לו נוכחות מרשימה במיוחד".

התובעים אומרים, כי הפסל הוצג בשורה של מוזיאונים, ובשנת 1993 - כאשר הוצג במוזיאון הרצליה וערב העברתו לטכניון - הוא הוערך לצורכי ביטוח ב-150,000 דולר (כיום - 2.5 מיליון שקל). בשנת 1995 הוא הושאל לטכניון והוצג בלובי של הספרייה המרכזית. בשנת 2019 מסרה סמנכ"ל הטכניון, יעל סער, ליניר אלדובי (בנו של צבי), כי "הפסל, למען האמת, דורש קצת שיקום וניקוי" בלא לפרט.

• ממשלת ישראל משיקה את פרויקט המטוס השאפתני ומה קרה היום לפני 15 שנה
• מיליונים על קלף: ספר תפילה עתיק יוצא למכירה פומבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנת 2021 (לאחר הקורונה), אומר יניר, הוא נסע לטכניון, לא מצא את הפסל במקומו ונאמר לו שהוא הוזז לצורכי שיפוצים. פניותיו לגלות את מיקומו של הפסל לא זכו למענה, הוא טוען. רק במאי 2022 מסרה לו סמנכ"ל התפעול, זהבה לניאדו, כי הפסל סבל מ"עייפות החומר", הוא פורק בשל שיפוצים בספרייה, וכאשר נעשה ניסיון לשקם אותו - החלקים נעלמו והתברר שהקבלן פינה אותם עם חומרי הבנייה בסיום השיפוץ.באותו מכתב טענה לניאדו, כי הפסל לא הושאל לטכניון אלא ניתן לו במתנה. 

התובעים דוחים גרסה זו, ואומרים שאלדובי מעולם לא העניק את יצירותיו במתנה אלא רק השאיל אותם - כשם ש"שומר מה מלילה" עבר בין שורה של מוסדות. עוד הם אומרים, כי כאשר ראו לאחרונה את הפסל - הוא נראה תקין, פסלי עץ שורדים שנים רבות והטכניון עצמו דיבר רק על "קצת שיקום וניקוי". התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד מאיר הלר וקרן אבלו, וטרם הוגש כתב הגנה.

"הפסל התפורר בזמן הפירוק"

לתביעה מצורפת התכתבות בין באי כוחם של אלדובי לבין אלו של הטכניון. האחרונים טענו עוד בשנת 2022, כי הפסל ניתן לטכניון במתנה, בלי שום התחייבות מצידו כיצד לנהוג בו, וכי הוא לא היה נוטל אותו בהשאלה לנוכח עלויות התחזוקה הגבוהות. לדברי הטכניון, היה צורך לפרק את הפסל לצורך שיפוץ הספרייה. "למרבה הצער, לאור עייפות החומר, הפסל התפורר בזמן הפירוק - החיבור שחיבר את חלקי הפסל שהיו עשויים מחומר רך היה חלוד, והחלקים עצמם התפוררו בנקודות החיבור".

• הפסיכיאטר יקבע האם תקרית משרדית בזמן הקורונה הותירה נכות קבועה
• ביהמ"ש העליון מחמיר את הצעדים נגד שימוש בפברוקים תוצרת AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

לדברי הטכניון, החלקים המפורקים של הפסל אוחסנו בספרייה, ולאחר השיפוץ הועברו למרחב האחורי שלה על מנת שייעשה ניסיון לתיקון ושיפוץ חלקי הפסל. בשל הקורונה והסגרים, שהובילו לכך שהעבודה בשטח הספרייה הייתה חלקית מאוד, ובשל מצבו הגרוע של הפסל, חלקים משמעותיים ממנו נעלמו. רק בדיעבד התברר, כי עם סיום השיפוץ, פינה בטעות קבלן הביצוע של הפרויקט את החלקים המפורקים שנותרו יחד עם פינוי חומרי הבנייה של הפרויקט. הטכניון הציע להנציח את אלדובי והפסל על גבי מסך מגע אלקטרוני עליו מצגת המציגה את הפסל ויוצרו.