178 אלף דירות בביצוע - ניתוח הנתונים של הלמ"ס והאם מחירי הדירות בעצירה?
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה כי למרות שקצב הנפקת היתרי הבנייה גבוה, התחלות הבנייה בירידה של כמעט 10% לעומת רבעון מקביל אך עם עלייה של 35% לעומת רבעון שני. השלמת הפרויקטים מתעכבת, אבל השיפור בקצב התחלות הבנייה ישפר את קצב השלמת הפרויקטים בהמשך.
ברבעון השלישי של השנה, זמן הקמת דירה התארך מה שמוביל לעיכוב במסירת דירות בכמה חודשים טובים.
מצוקת כוח האדם שהחלה בעקבות פרוץ המלחמה, שהביאה ליציאה של כ-80 אלף עובדים פלסטינים מהענף, אומנם נפתרת בהדרגה, ועדיין יש מחסור שמוערך ב-30-40 אלף עובדים - זה הגורם העיקרי להימשכות הבנייה.
משך הבנייה: לפני המלחמה, זמן הקמת דירה עמד על 32 חודשים, וברבעון השלישי של השנה הוא התארך ל-34 חודשים. מהנתונים עולה כי היקף דירות בבנייה פעילה בשיא של 178 אלף, נתון שלא נראה בשנים האחרונות וזה נובע מהתארכות זמן הבנייה. במקביל נרשמה ירידה משמעותית במספר הדירות שהושלמו בפועל, מה שמצביע על פער הולך וגדל בין התחלות בנייה להשלמתן.
כרבע מהתחלות הבנייה בשנה החולפת היו בפרויקטים של התחדשות עירונית, כאשר 76% מהן נמצאות במחוזות תל אביב והמרכז.
הגורמים לירידה בהתחלות הבנייה
הירידה בהתחלות הבנייה נובעת משילוב גורמים כלכליים ותפעוליים. העלייה בריבית בשנה האחרונה ציננה את הביקוש לדירות, והמלחמה האחרונה הוסיפה אי-ודאות למשק, שגרמה ליזמים להאט את פעילותם. בנוסף, מחסור חמור בעובדים בענף הבנייה, בעיקר בשלבי הגמר והשלד, מעכב את קצב ההשלמה של פרויקטים רבים.
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- זמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם תחום ההתחדשות העירונית, שנחשב בעבר למנוע צמיחה משמעותי בענף, חווה ירידה חדה. ברבעון השלישי צנחו התחלות הבנייה בתחום זה ב-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ל-3,225 דירות בלבד. מחסור בעובדים ואי-עמידה בעומס הבקשות מצד הרשויות המקומיות גורמים לעיכובים במימוש היתרים, ומגבילים את הצמיחה האפשרית בתחום.
השפעת המחסור בעובדים והעיכובים בגמר בנייה
מחסור בעובדי בניין, במיוחד בשלבי הגמר כמו עבודות ריצוף, טיח וצבע, הוביל לשפל של שנתיים במספר הדירות המוכנות. רק 12,086 דירות הושלמו ברבעון השלישי, ירידה של 13.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עיכובים אלו יוצרים מאבקים משפטיים בין יזמים לרוכשים, הדורשים פיצויים על איחורים במסירה.
בעוד מספר הדירות בבנייה פעילה הגיע לשיא של 178,088 דירות, מדובר בתוצאה של האטה משמעותית בקצב ההשלמה ולא בגידול מתמשך בפרויקטים חדשים. ההשלכות ניכרות גם בעלייה בעלויות היזמים, הנאלצים להתמודד עם עיכובים והוצאות נוספות.
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
עם זאת, הנתונים האלו הם רחוקים מלהיות שחורים - למרות המלחמה, למרות אי הוודאות, ולמרות שהיה מחסור גדול בעובדים, שוק הדיור לא מתרסק. היקף הדירות במחזור בעלייה וזה יענה על הביקוש העתידי כמו כן, התחלות הבנייה אומנם ירדו לעומת רבעון קודם, אך עלו לעומת רבעון שני. הנתונים דווקא מעודדים, כשעם סיום המלחמה בצפון, והגעתם של פועלים זרים נוספים, קצב התחלות הבנייה עשוי לעלות.
למעשה, אם נתונים כאלו ובהינתן שההיצע ישתפר, אפשר להעריך בזהירות שהיחס בין הביקוש להיצע שיתנה. הביקוש הוא קבוע, כשדווקא המלחמה יצרה ביקושים, אנשים רצו להרגיש בטוחים וחיפשו דירות עם ממ"ד, וכעת יכול להיות סוג של חזרה לביקושים רגילים. ההיצע יגדל - גם בזל המלאי בביצוע וגם בשל היקף התחלות הבנייה שצפוי לעלות. זה יכול למתן את עליות המחירים
ירושלים בתנופה, תל אביב מאטה
נתוני הלמ"ס מצביעים על פערים משמעותיים בין ערים שונות. ירושלים מובילה עם 5,790 התחלות בנייה בשנה האחרונה, עלייה של 10% לעומת השנה הקודמת. לעומת זאת, בתל אביב, שבה החלה בנייתן של 4,817 דירות, נרשמה ירידה של 13.4% בקצב הבנייה. מגמות אלו משפיעות גם על מחירי הדירות: בירושלים מסתמנת ירידה מסוימת במחירים, בעוד שבשאר הארץ המחירים נותרו יציבים או עלו.
- 6.מחיר הדירה למ"ר ירד מ 30 אלף ש"ח לבערך 12. (ל"ת)דמע 28/12/2024 00:22הגב לתגובה זו
- 5.בנה 24/12/2024 22:16הגב לתגובה זוויש ירידה במסירות הנדלן ממשיך לטפס
- 4.דליה 24/12/2024 13:31הגב לתגובה זולמה הקבלנים שמו רגל על הברקס של הבניה? כי אין להם קונים! זה למה! למה בבנק ישראל התחילו להזיע כי יש 19.5 מילארד שקל של הלוואות בפיגור מעל ל 90 יום! זה למה!
- 3.השאלה מתי הבועה תתפוצץ ? (ל"ת)רפאל 22/12/2024 22:45הגב לתגובה זו
- 2.שי 22/12/2024 22:36הגב לתגובה זויש מחסור חריף בדירות( להשקעה). הסיבה היחידה לדעתי בירידה של התחלות הבניה היא לטובת שימור המחירים הגבוהים.
- 1.שלמה 22/12/2024 22:01הגב לתגובה זונגמר הסיפור של הדירות להשקעה לא משתלם מבחינת תשואה וכבר מזמן מעל כח הקניה של 90% מהאוכלוסיה , צריך מיסוי אגרסיבי ואיסור על השכרת דירות או לפחות חיוב לתת מחיר זול וגם ה10% האלו שעדיין קונים או מחזיקים הרבה דירות יחפשו לעשות כסף במקומות אחרים
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
