רמלה, חדרה וחריש בראש: מדוע נרשמת התאוששות בשוק דירות יד שנייה?
נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול הציגו מגמה שונה מזו שהתרגלנו אליה בחודשים האחרונים: מספר דירות יד שנייה שנמכרו במאי-יולי היה גבוה בכמעט 11% לעומת שלושת החודשים הקודמים וב-23% יותר מאשתקד - תקופה ללא מלחמה.
מה קרה בחודש יולי?
מה שגרם לשינוי המשמעותי כל כך הוא נתוני המכירות בחודש יולי. איך אנחנו יודעים שהשינוי המשמעותי הוא ביולי? פשוט, נתוני אפריל-יוני מראים כי 53.6% מסך הדירות שנמכרו הן דירות יד שנייה, כ-12,150 דירות. כלומר, אם נקזז את אפריל ונוסיף את יולי, אפשר לראות שינוי לטובת דירות יד שנייה: נמכרו 54.7% דירות יד שנייה מסך הדירות, שהן 13,430 דירות - 1,280 דירות יותר מתקופה לתקופה.
הלמ"ס לא כתב זאת, אך מה שיכול להשפיע הוא כמובן נושא העונתיות, כי ידוע שבחודשי הקיץ קונים יותר דירות. בנוסף, נתוני יוני היו בשפל ויכול להיות שזה מסביר חלק מהעלייה. בנתוני אפריל-יוני נרשמה ירידה של 2.9% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים (מרץ-מאי) וכעת שוק דירות יד שנייה חוזר לעלות.
בתקופה כל כך גדולה של אי ודאות, היינו מצפים לעלייה פחות משמעותית בשוק הדירות יד שנייה ולעלייה משמעותית יותר בדירות חדשות (בגלל הממ"ד), אבל יש לזה הסבר הגיוני. למרות הכינוי "דירות יד שנייה", צריך לזכור שלא תמיד מדובר בדירות ישנות, אלא גם בכאלה שהחליפו ידיים פעם אחת לפחות מאז שנרכשו. כלומר, אם אדם רכש לפני שנתיים דירה מקבלן ומכר אותה, הוא מוכר דירה יד שנייה. מה עושים רוב האנשים בתקופה הזאת? רוכשים דירה עם ממ"ד. כלומר, סביר להניח שרוב הדירות מיד שנייה (בעיקר בפריפריה, פחות בתל אביב) היו חדשות יחסית. כך קורה שמשקלן של הדירות החדשות שהיה קרוב יותר ל-50% אמנם עלה, אבל משקל של מכירות דירות יד שנייה עלה יותר.
יש לכך עוד הסבר, הקשור לדירות החדשות, אבל הוא נמצא בשוליים: חלק מהקבלנים הפסיקו חלק ממבצעי המימון. חלקם הפסיק את ההטבה המלאה של פטור ממדד ועברו להעניק פטור חלקי ממדד תשומות הבנייה מ-20% במקום 40%. בנוסף, חלק מהקבלנים העלו מחירים ולעתים יש בשוק הזדמנויות לאתר נכסים עם מוכרים לחוצים, שרכשו דירות חדשות בעבר. זה אומר שאולי (ושוב, זה בשוליים) יש עלייה בדירות החדשות, אבל היא קטנה יחסית למצב שבו מבצעי המימון היו חלק מהאופי של העסקאות בחודשים האחרונים ועכשיו זה מעט משתנה.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- מה עדיף - דירה במרכז תל אביב או שתי דירות בנתניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודה נוספת: במקרה שבו מספר הדירות החדשות עולה דרמטית מול הדירות הישנות, אפשר לייחס את זה לפרויקטים מסוימים שיצאו למכירה באותו זמן. כלומר, קל יותר לקבל עלייה באחוז הדירות החדשות מאשר בדירות יד שנייה. לפעמים נפתח פרויקט ענק ובמהלך פריסיל נמכרות מאות יחידות דיור במכה אחת (לרוב זה קורה בכמה פרויקטים במקביל). זה משתקף בנתונים אחרי מספר חודשים ולכן נוצר ה"עיוות". כשמדובר בעלייה כל כך משמעותית בדירות יד שנייה, וכשבמקביל מספר הדירות החדשות שנרכשו עולה, אין לזה הסבר הגיוני, מלבד העובדה שהשוק התעורר.
הסבר אחרון, מהותי יותר: יש קיטון בהיצע דירות להשכרה, מה שיוצר לחץ לעליית שכר הדירה ואנשים מחפשים אלטרנטיבות אחרות.
באילו ערים נמכרו הכי הרבה דירות יד שנייה?
אם רוצים להבין היכן ההשפעה על מכירת דירות יד שנייה היא הגבוהה ביותר, די להסתכל על ירושלים, שם נרשמה עלייה של 25% במכירות דירות יד שנייה (מעל 1,000 דירות נמכרו שם), ועל הערים אחרות שרשמו עלייה דו ספרתית - בית שמש, אשקלון, רמת גן, חולון, לוד, חריש, רמלה ומעל כולן העיר חדרה, עם 37% עלייה במכירת דירות יד שנייה. הנה הטבלה המלאה:
- האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות
אז מה גורם לעליית מחירי הדיור? "המדד הנוכחי רק משקף את העובדה שממשלת ישראל חייבת למצוא פתרונות מידיים שיגרמו לגידול בהיקפי הבנייה, לצד מנועי צמיחה שיאזנו את לחצי הביקושים בטווח הבינוני והארוך", אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "למחסור החמור בעובדים יש השפעה מידית לכך שהתחלות הבנייה בקצב נמוך, והראשונים שמזהים זאת אלו המשקיעים, משפרי הדיור וחלק מהזוגות הצעירים אשר מבינים שלאור המצב מחירי הדירות עלולים לזנק בהמשך ולכן נכנסים לשוק כבר היום באופן שמתדלק את עליית המחירים בצורה מחודשת".
- 14.מי שצריך ולא קונה עכשיו יבכה עוד שנה למה הוא לא קנה בזמ (ל"ת)תמיד אותו הדבר 21/09/2024 06:55הגב לתגובה זו
- 13.גל ביקושים בקריות ליד הים כגון קרית ים בהתחדדשות (ל"ת)גל 18/09/2024 05:35הגב לתגובה זו
- 12.סנאי 17/09/2024 15:12הגב לתגובה זועיר לא משהו בלשון המעטה רק מיקום
- 11.דין וחשבון 17/09/2024 12:43הגב לתגובה זונדל"ן גבוה חונק את האזרחים אבל זה מכרה זהב לממשלה. אז עכשיו יש לנו עשרות אלפי משפחות שפונו מהצפון ומהדרום. וכולם ממצטופפים במרכז והמחירים לא עולים! הנדל"ן תקועעע חזק! עוד משברון קטנטן וכל הנדלן מתרסק
- 10.יניב 17/09/2024 11:33הגב לתגובה זושימו לב לכך שהקבלנים הורידו את כמות המלאי שלהם בדירות שמוכנות בשנה-שנתיים האחרונוץ. כלומר מי שרוצה לקנות דירה ולעבור לגור בה בזמן הקרוב לא יכול לקנות מקבלן. אני משער שהמחירים בדירות יד שניה יתחילו לעלות ויהיו גבוהים יותר מדירות שנמכרות על הנייר- כפי שהיה בעבר. היית מקבל הנחה על דירה בפריסייל. חוזרים לנורמליות אך לאחר עצירה חזקה בפרויקטים. בפרסום הבא של הלמס נוכל להבין מה מצב היתרי בניה ותחילות בניה וניתן יהיה להבין איפה עומדים מבחינת ההיצע.
- 9.ניסן 17/09/2024 10:39הגב לתגובה זוהרגליים... הם חיכו שהמחירים יירדו ואכלו אותה מחירי השכירות עלו ב5 אחוז נוספים והם תחת שוקת שבורה......
- זה ממש לא נכון עוד יהיו ירידות (ל"ת)שאלתיאל 17/09/2024 11:09הגב לתגובה זו
- 8.אוראל 17/09/2024 10:38הגב לתגובה זוולא טסים מהמדינה הזאת
- 7.אין לי כסף לדלק - על איזה דירה אתם מדברים?????????? (ל"ת)ישראל 17/09/2024 10:31הגב לתגובה זו
- 6.קונים רק מהבזול (ל"ת)שכונת סיטי 17/09/2024 09:41הגב לתגובה זו
- 5.מאיפה הכסף של האנשים לעזאזל מה לא מספרים לי??? (ל"ת)נהוראי 17/09/2024 09:07הגב לתגובה זו
- shafik 17/09/2024 10:09הגב לתגובה זותושבי חוץ קונים פה דירות בשבילם זה כלום כסף ומעלים את המחרים כך שלזוגות צעירים קשה לקנות.
- 4.הכישלון בקרית אתא מהדהד כולם בורחים (ל"ת)אודי 17/09/2024 09:06הגב לתגובה זו
- 3.חריש קופצת כי אף אחד לא קונה חחחחחחחחחחחח (ל"ת)גם מרונן 17/09/2024 08:53הגב לתגובה זו
- חרישי 18/09/2024 00:22הגב לתגובה זוהפוך ליצן , חריש יש יוצר עסקאות יד 2
- 2.פשוט לאנשים אין כסף!!!! (ל"ת)רונן 17/09/2024 08:53הגב לתגובה זו
- 1.חחחחחחחח זה קורס (ל"ת)ואתה מחרטט 17/09/2024 08:39הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?
שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי?
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
