בהשקעה של 180 מיליון שקל: JTLV נכנסת לשליטה משותפת בב.ס.ר
קרן JTLV החליטה להרחיב את השקעותיה בנדל"ן ונכנסה לשליטה משותפת בקבוצת ב.ס.ר שבשליטתו של אינג' נחשון קיויתי, זאת באמצעות השקעה בחברה עצמה. במסגרת העסקה JTLV, בבעלות עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן, תשקיע בב.ס.ר כ-180 מיליון שקל כך שלאחר העסקה היא תחזיק בכ-27% ממניות החברה, לצד החזקה זהה של כ-27% נוספים ממניות החברה של הבעלים, נחשון קיויתי. יתר האחזקות תהיינה בידי בעלי מניות פרטיים.
ב.ס.ר הוותיקה מתמחה בייזום, הקמה, וניהול פרויקטים בתחום הנדל"ן בישראל ובעולם לרבות באמצעות ארגון קבוצות רכישה. לקבוצה למעלה מ-40 פרויקטים בהיקפים גדולים ומורכבים בסגמנטים של מגורים, תעסוקה ומסחר. לאורך השנים יזמה והקימה הקבוצה למעלה מ-10,000 יח"ד למגורים ומעל מיליון וחצי מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. לקבוצת ב.ס.ר פעילות גם בתחום ההתחדשות עירונית.
לקרן JTLV, המתמחה בהשבחת נכסי נדל"ן, ולב.ס.ר מספר פרויקטים משותפים משמעותיים כדוגמת; פרויקט '1K BSR' - שני מגדלי תעסוקה ומסחר במתחם האלף בראשון לציון, אשר מצויים בשלבי ביצוע מתקדמים וצפויים להתאכלס בשנת 2026; פרויקט 'GATE ירושלים' - פרויקט מגורים, מסחר ותעסוקה בשער הכניסה לעיר המצוי בשלבי שיווק ולקראת תחילת ביצוע, וכן פרויקט להקמת שני בנייני מגורים במתחם שוק מחנה יהודה בירושלים.
מקרן JTLV נמסר: "אחרי שנים של פעילות מוצלחת ואיכותית במספר פרויקטים, אנו שמחים לחבור לקבוצת ב.ס.ר, שהינה מובילת שוק ובעלת מוניטין וניסיון הנדסי רב בתחומה. הצירוף של הקרן לצידה של ההנהלה האיכותית של החברה יצור מכפיל כוח ויהווה מנוע צמיחה משמעותי לקידום פרויקטים קיימים ויצרת פרויקטים חדשים".
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- האם תל אביב מוותרת על הים שלה? הקרב על כיכר אתרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהיו"ר והבעלים של קבוצת ב.ס.ר אינג' נחשון קויתי נמסר: "אנו מודים לקרן JTLV על הצטרפות לקבוצה שלנו, המבטאת אמון מלא בהנהלת החברה ועובדיה, בפעילות העסקית, באיתנות ובמוניטין של הקבוצה לאורך השנים. אנו רואים בקרן JTLV המשך שותפות לדרך ולאסטרטגיה של הקבוצה לפעול לצמיחת החברה כאשר בהתאם לתוכניותיה צפויים לצאת בשנים הקרובות לביצוע אלפי מטרים של תעסוקה, מסחר ומגורים והתרחבות לעוד פרויקטים נוספים".
קרנות JTLV, שמתמחות בין היתר בהשבחה של נכסי נדל"ן בארץ, גייסה עד היום 3 קרנות בהיקף מצטבר של כ-5 מיליארד שקל. בין יתר הפרויקטים של הקרנות, ניתן למנות את הנכסים הבאים; פרויקט שוק מחנה יהודה בירושלים, היקב בראשל״צ, פרויקט במתחם ה-1000 בראשון לציון, מתחם מד"א בכיכר בזל תל אביב, פארק העסקים ביקום (גרין וורק), מלון מנדרין בת"א, מתחם שער העיר בכניסה לירושלים (מול גשר המיתרים) ועוד. כמו כן, הקבוצה יצרה (וממשיכה ליצור) פורטפוליו משמעותי בתחום המרכזים המסחריים השכונתיים.
בשליטת הקבוצה 2 חברת ציבוריות: אחים דוניץ (תולדה של מיזוג בין החברות דוניץ וחברת אלעד מגורים החדשה) הפועלת בתחום היזום ופיתוח של מתחמי מגורים בישראל, וכן חברת שמן נדל"ן מניב העוסקת בנדל"ן לתחומי הלוגיסטיקה, אחסנה ותעשיה.
- 1.''' 03/06/2024 23:14הגב לתגובה זוחברה כושלת. לא חוכמה להיות גדולים כשיש קשרים של פריבילגיה. מבחינת איכות לא היתה שום למידה והתפתחות בפרוייקטים. גם אם נותנים להם הנחות על מיקום במזרח התיכון ואגריכל ראשי יוצמח יהיר נפוח אויר, עדיין , בניינים נחותים ברמה קריטית

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
