הדמיה מתחם האורן קרית אונו
צילום: אדר' מנדי רוזנפלד

אושרה תכנית המתאר להתחדשות עירונית במתחם האורן בקריית אונו

מדובר בתכנית המשלבת מודל חדש שאימצה העירייה להוספת זכויות בפרויקטי פינוי בינוי כנגד חיזוק מבנים בתמ"א 38. את הפרויקט תבצע חברת אאורה, במסגרתו יהרסו 96 דירות קיימות לטובת הקמת 276 דירות ויחוזקו 56 דירות

מורן ישעיהו | (5)

(עדכון: 17/2) הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב בראשות דניאלה פוסק, אישרה למתן תוקף תכנית מתאר להתחדשות עירונית במתחם האורן בקריית אונו המשלבת פינוי בינוי יחד עם תמ"א 38. היא כוללת 332 דירות, מהן 276 ייבנו במסגרת פינוי בינוי, והיתר הינן דיירות קיימות המיועדות להרחבה וחיזוק. 30% מהדירות בבניינים החדשים תהיינה קטנות. 

מדובר במודל חדש שאימצה העירייה, להסבת זכויות של תמ"א 38 בבניינים שאין בהם היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית, לטובת פרויקטי פינוי בינוי סמוכים. כלומר, היזם המבצע יקבל אחוזי בנייה נוספים כנגד החיזוק. במקרה זה מדובר ב-34 יחידות דיור נוספות שתוכל להקים חברת אאורה, היזמית בפרויקט.

התכנית הינה תכנית לאיחוד וחלוקה המשתרעת על 17.5 דונם, וממוקמת מדרום מערב לצומת הרחובות וולך ולוי אשכול. מכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה.

תחילה הייתה התכנית בסמכות הוועדה המקומית שאישרה אותה להפקדה בינואר 2017. באוגוסט אותה שנה המליצה הוועדה המחוזית על אישור נוסף משר האוצר לתכנית וטענה כי היא אינה בסמכות הוועדה המקומית. כשנה לאחר מכן החליטה הוועדה המחוזית לאמץ את התכנית ולהפקידה מחדש, וזו פורסמה להפקדה בשנית בחודש מאי 2019.

התכנית בנוסח המופקד כוללת הריסת 3 מבני מגורים בני 4 קומות ו-96 יחידות דיור, ושני מבני מגורים בני 7 קומות עם 56 יחידות דיור המיועדים להרחבה וחיזוק. ובסל הכל – 332 יחידות דיור במתחם. במקום הבניינים המיועדים להריסה, ייבנו 5 בניינים חדשים בני 10 עד 20 קומות. 

 

אישור התכנית לאחר התנגדויות שהוגשו לה, בין היתר על ידי חברת אאורה עצמה שביקשה להגדיל את כמות הדירות. "בחינה עדכנית של העלויות הנדרשות ליישום התכנית אל מול ההכנסות הצפויות ממנה, מעלה כי על מנת לאפשר רווחיות סבירה של 17.5%, נדרשת הגדלת כמות הדירות בכ-3.7% ל-280 יח"ד (תוספת של 12 דירות)", טענה החברה. בהחלטתה אישרה הוועדה הוספת 8 יח"ד, וזאת "בכדי להגיע לרווחיות של 17.5% על פי התייחסות שמאי המחוז". לפי הערכות אאורה, זמן הקמת הפרויקט יארך כשלוש שנים.

כמו כן, התכנית מאפשרת שימושים מסחריים וכוללת 1,200 מ"ר שטחי מסחר ו-1,360 מ"ר מבני ציבור. עוד כוללת התכנית הקמת כיכר עירונית וחניון תת קרקעי עם כ-500 חניות לשימוש הציבור ובעלי הדירות.

בהיבט התחבורתי, בשטחה של התכנית מתוכנן לעבור קו המטרו M3 במסגרת תכנית מתאר למערכת המטרו בגוש דן, תמ"א 70, המקודמת במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) במינהל התכנון. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אזרח 12/02/2020 08:51
    הגב לתגובה זו
    המקום נראם סלאם
  • 3.
    גלי 11/02/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
    קודם עושים הכל כדי להזרים אלפי מכוניות של תושבים חדשים לעיר, פוקקים אותה, ואז רוצים לגבות אגרת גודש.... הזוי
  • 2.
    סוועה מה שאתם עושים מהעיר הזו! (ל"ת)
    תושבת ותיקה 11/02/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
  • מוטי 14/02/2020 21:23
    הגב לתגובה זו
    זה איזור הביקוש. תושבת ותיקה בטח לא גרה בבניני הרכבת בלוי אשכול בדירה 65 מ"ר עם קירות טרומיים בבניין מתפורר
  • 1.
    איכה 10/02/2020 23:07
    הגב לתגובה זו
    לא ברור לי איך אטרקצ'י מצליח לקבל כל כך הרבה פרויקטים. מקווה שלפחות יבנה כמו שצריך טלא יחסוך בחומרים. כ י יש איתו בעייה, קשה, מהעבר.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.