איתן בר זאב ביג
צילום: יחצ

ביג: הרווח הנקי זינק ב-170% בזכות רכישת מניות אפריקה נכסים

הכנסות החברה עלו בכ-10% כתוצאה מהרחבת היקף הנכסים. ה-FFO הנומינאלי ירד ב-2% ואילו ה-NOI עלה ב-2.3%
ירדן סמדר |

חברת ביג 0.15% העוסקת ביזום, תפעול והשכרה של מרכזי קניות פתוחים, דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עליה של כ-10% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי של ביג עלה בכ-170% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד בזכות רכישת מניות אפריקה נכסים.

הכנסות ביג הסתכמו בכ-169 מיליון שקל לעומת 154 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-10%. עיקר הגידול מיוחס לאיחוד התוצאות של חברת ביג CEE אשר תרמו כ-6.6 מיליון שקל. בנוסף, רכישה של נכסים חדשים בישראל תרמו לגידול של כ-1.5 מיליון שקל. יתרת השינוי מיוחס לגידול ראלי בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.

ה-FFO (נומינאלי) של ביג הסתכם בכ-85.5 מיליון שקל לעונת 86.8 מיליון שקל, ירידה של כ-2%. ה-NOI (האפקטיבי) הסתכם לסך של כ-151 מיליון שקל בהשוואה לכ-146 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 2.3%.

בשורה התחתונה הרווח הנקי של ביג עלה בכ-167% והסתכם בכ-126 מיליון שקל לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העליה ברווח הנקי מיוחסת, בין היתר, לרווח הזדמנותי של 94 מיליון שקל בעקבות רכישת כ-13% ממניות אפריקה נכסים.

ברבעון הראשון של 2019 נרשם קיטון בחלק החברה ברווחי חברות מוחזקות אשר הסתכם בהפסד של כמיליון שקל, לעומת רווח של כ-21 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. עיקר הקיטון מיוחס להפסדי שיערוך של חברות מוחזקות בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה