ביג: הרווח הנקי זינק ב-170% בזכות רכישת מניות אפריקה נכסים
חברת ביג 0.14% העוסקת ביזום, תפעול והשכרה של מרכזי קניות פתוחים, דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עליה של כ-10% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הרווח הנקי של ביג עלה בכ-170% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד בזכות רכישת מניות אפריקה נכסים.
הכנסות ביג הסתכמו בכ-169 מיליון שקל לעומת 154 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-10%. עיקר הגידול מיוחס לאיחוד התוצאות של חברת ביג CEE אשר תרמו כ-6.6 מיליון שקל. בנוסף, רכישה של נכסים חדשים בישראל תרמו לגידול של כ-1.5 מיליון שקל. יתרת השינוי מיוחס לגידול ראלי בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול.
ה-FFO (נומינאלי) של ביג הסתכם בכ-85.5 מיליון שקל לעונת 86.8 מיליון שקל, ירידה של כ-2%. ה-NOI (האפקטיבי) הסתכם לסך של כ-151 מיליון שקל בהשוואה לכ-146 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 2.3%.
בשורה התחתונה הרווח הנקי של ביג עלה בכ-167% והסתכם בכ-126 מיליון שקל לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העליה ברווח הנקי מיוחסת, בין היתר, לרווח הזדמנותי של 94 מיליון שקל בעקבות רכישת כ-13% ממניות אפריקה נכסים.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הראשון של 2019 נרשם קיטון בחלק החברה ברווחי חברות מוחזקות אשר הסתכם בהפסד של כמיליון שקל, לעומת רווח של כ-21 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. עיקר הקיטון מיוחס להפסדי שיערוך של חברות מוחזקות בארה"ב.
סמי מצלאווי. קרדיט: מגדלור מאיהמצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
כך אומר היזם סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן למגורים, מצלאוי. הוא מאמין שהתחדשות עירונית זו שליחות, וטוען שהירידה בקצב מכירת הדירות ובמחיריהן - זמנית בלבד, בגלל המלחמה. "אחרי חנוכה הכל ייפתח שוב" ועל המחירים
- "הם גבוהים בגלל העובדים הזרים והמסים שאנחנו משלמים. הכל גבוה, אבל לעם ישראל יש הרבה כסף"
הנתונים המצביעים על קושי במכירת דירות, שהיתרגם כבר לירידת מחירים באזורי הביקוש ובעיקר בתל אביב (ירידה של 13% במחירי הדירות ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, וירידה שנתית של 12%), לא מטרידים את סמי מצלאוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן מצלאוי מצלאוי 0.57% , הפעילה בתחום ההתחדשות העירונית. החברה מתכננת ומשווקת אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש - תל אביב, רמת גן, קריית אונו, הרצליה, רמת השרון, חולון ובת ים, בנוסף לאלפי דירות שמסרה כבר בעשרות פרויקטים שהקימה.
לדעת מצלאוי, השינוי הנראה כרגע במחירי הדירות, כלפי מטה, הוא עניין זמני בלבד: "אין ספק שהמחירים יעלו שוב , בטח אם המדינה תמשיך להתנהל כמו שהתנהלה".
שזה אומר?
"המדינה מתנהלת מפעם לפעם, מאירוע לאירוע וזה מתווה את הדרך של הכלכלה והעבודה, וכל עניין המחירים, אם הם בעלייה או בירידה או בהמתנה, לא רלבנטי, כי אנחנו אחרי שנתיים של מצב לא רגיל: חצי מהמדינה היו מגוייסים, הבנייה נעצרה. אנחנו בחברה שלנו, בגלל שלא יכולנו להמשיך לבנות, ייצרנו ממ"דים ומסרנו לפיקוד העורף בחינם, והוא חילק את זה הלאה. כך היתה לי הרגשה שאני גם תורם למאמץ המלחמתי. המצב היום הוא לא לאורך זמן, והדירות שנבנו בעבר יימכרו בסופו של דבר".
השאלה באיזה מחיר.
"בסוף המדינה צריכה את הדירות האלה. ואלה שלא קנו דירות, זה בגלל שהיו במילואים, או שהבית שלהם נפגע או שחיכו שמחירי הדירות יירדו, וזה זמני. אני מאמין שאחרי חנוכה הכל ייפתח שוב".
- "מחירי הדירות עלו כי העלויות עלו, לא רואים ירידה במחירים"
- מצלאוי: עלייה של 30% בהכנסות ל-87 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי הורדת הריבית שהיתה בשבוע שעבר, והצפי להמשך הירידה? אתה חושב שזה ייתן זריקת עידוד לשוק הנדל"ן?

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי?
תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.
זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.
השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות, מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.
עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.
