האם יוחלט לסגור את נמל התעופה בהרצליה ולבנות במקומו שכונה של 15 אלף יח"ד?

אלמוג עזר | (9)

האם שדה התעופה בהרצליה, ייסגר ובמקומו תוקם שכונה עם 15,000 יחידות דיור? ביום ראשון הקרוב ידון בג"צ בנושא הטעון לאחר שכבר הוחלט לפני מספר שבועות על הפסקת הטיסות בשדה ב-31 באוגוסט. בשדה כבר לא מבוצעות כמעט טיסות וחלק מהעסקים שפעלו בו כבר עברו למקומות חלופיים. הדיון המכריע ייערך בבג"צ ביום א' (6 לספטמבר).

לפני יותר מחמש שנים החליטו במשרד התחבורה להפסיק את פעילות השדה באפריל השנה ולהעביר את פעילותו לשדה חלופי. בתחילת השנה עתרו לבג"צ משתמשי השדה יחד עם מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, בבקשה להאריך את פעילותו עד למציאת שדה חלופי, מאחר והחלופה המתוכננת בעין שמר, נפסלה בשל עלות ההעברה של מתקן בטחוני הנמצא בו, סכום של חצי מיליארד שקל.

העיריות הרצליה, רעננה וכפר שמריהו, באמצעות עו"ד ליאור כץ, מציינות כי פעילות השדה המיושן היא סכנת נפשות וכי מסלולי ההמראה והנחיתה עוברים מעל גני ילדים, בתי ספר ובתים של עשרות אלפי תושבים ורק בנס נמנע עד היום אסון כבד, זאת בנוסף למטרדי הרעש והפגיעה באיכות הסביבה שגורמים המטוסים.

מנגד, משתמשי השדה טוענים כי סגירתו תהיה מכה קשה לתעופה האזרחית ולהכשרת טייסים. לדבריהם מדובר יהיה בפיטורים של מאות עובדים.

במקום השדה המתפנה עומדת לקום שכונת ענק חדשה בשטח של 160 דונם וכוללת כ-15 אלף יחידות דיור עם שטחים ירוקים לטובת הציבור. משה פדלון, ראש עיריית הרצליה, התחייב שלפחות 25% מהבנייה תהיה במחירים מוזלים לזוגות צעירים.

בנוסף כאשר השדה יתפנה תתאפשר בנייתם של עשרות אלפי יחידות דיור נוספות בפרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38, שבנייתם נמנעת עכשיו בשל הגבלות הגובה בטיסות בשדה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    השדה היה קיים לפני הרבה בתים ובנינים בסביבה (ל"ת)
    שיפנו את הבתים 04/09/2015 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פחד לקנות דירה 04/09/2015 09:40
    הגב לתגובה זו
    מאמר חובה למתלבטים
  • קראתי 04/09/2015 09:58
    הגב לתגובה זו
    כל כך נכון המחסום הנפשי שמונע התקדמות בחיים
  • 6.
    שמואל ברגר 03/09/2015 07:53
    הגב לתגובה זו
    שימו את זה באמצע שום מקום ותחברו עם כביש ורכבת
  • 5.
    רועי 03/09/2015 06:40
    הגב לתגובה זו
    לא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת לסגור שדה ללא מציאת חלופה הולמת לשדה הקיים.בג״צ כבר אימץ את המלצות ועדת בודינגר שקבעה שאין לסגור את השדה טרם מציאת חלופה.לצערי בעלי אינטרסים כלכליים בוחשים בקלחת בהסוואה של ״סכנת נפשות״...שאף אחד לא יתפלא אם בעוד מס׳ שנים ייחקרו גורמים בעלי אינטרס בעוון לשדרות כבדים לשוחד, אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי והתעופה האזרחית תספוג מכה אנושה.ראוי יהיה שבג״צ ייאלץ את המדינה להתנהל בצורה אחראית והוגנת ולמצוא חלופה ראויה טרם יהיה מאוחר מדי.
  • 4.
    רז 03/09/2015 00:24
    הגב לתגובה זו
    כתבה מגמתית מאין כמוה, מי שילם עליה? לפחות תתוודו. 15 אלף יחידות דיור שייבנו שם עוד לפחות 10 שנים, על הקרקע הכי יקרה בהרצליה, יפמפמו עוד יותר את בועת הדיור, עם דירות החל מ-3 מיליון ש״ח ומעלה.
  • 3.
    יואב 02/09/2015 23:33
    הגב לתגובה זו
    כל בר דעת מבין שמה שמנסה ראש עיריית הרצליה למכור זה קישקוש מוחלט. הדיור בצפון הרצליה על גבול כפר שמריהו לא יהיה לזוגות צעירים (אלא אם ההורים טיקונים). כל בר דעת מבין שבניה של 15 אלף יחידות דיור שתביא אחריה עשרות אלפי מכוניות תגרום להרבה יותר רעש, תאונות וזיהום אויר מזה שיש כיום מהשדה. עצוב שאנשי נדל"ן הם שמכתיבים היום מדיניות על חשבון תשתיות לאומיות. צריך לזכור בסוף דבר אחד: עוד קילומטר של כביש יקח אותנו מקסימום עוד קילומטר, עוד קילומטר של מסלול טיסה יקח אותנו עד קצה העולם!!
  • 2.
    רונן פישר 02/09/2015 23:04
    הגב לתגובה זו
    כמה שקרים בכאילו כתבה אחת אלמוג עזר - תתבייש לך!
  • 1.
    אורן פרנס 02/09/2015 22:39
    הגב לתגובה זו
    אלמוג וביזפורטל, ראוי לציין שמדובר בקידום תכנים בתשלום ולא בסיקור אובייקטיבי. ולגבי תוכן הכתבה, ערימה של שקרים...
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.