מדינת ישראל מפקירה את ילדי הגנים הפרטיים, משרד החינוך: "אחראים רק על הגנים הציבוריים"

משרד החינוך ופיקוד העורף לא לוקחים אחריות על בטחון הילדים בגנים הפרטיים. ללא הנחיה מלמעלה העיריות מסייעות רק לגנים הציבוריים
אבי שאולי | (7)

מדינת ישראל אינה מספקת הגנה לילדי הגנים הפרטיים. מבצע "צוק איתן" נכנס ליומו ה-8 ועל המדינה נורו כבר יותר מ-1,000 רקטות. אלא שבמשרד החינוך, משרד הביטחון וצה"ל בחרו שלא לקחת אחריות על כלל האזרחים, ובמילים בוטות יותר להפקיר את בטחון הילדים בגנים הפרטיים.

בגני ילדים רבים אין מרחב מוגן או מקלט והרשויות המקומיות מסייעות לגנים הציבוריים בלבד ומתעלמות מהתחנונים של הגנים הפרטיים. כך הנטל נופל אל כתפי ההורים שחלקם נאלץ לקחת את הילדים שלהם לעבודה.

מספר בעלי עסקים לילדים או בעלי מבנים ממוגנים מציעים לגני ילדים פרטיים לפעול מהמתחם שלהם תמורת סכומים מופקעים של כ-4,000 שקל לשבוע.

ממשרד החינוך, שבראשו עומד שי פירון חבר מפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד נמסר כי "משרד החינוך מפקח ואחראי רק על הגנים הציבוריים".

בפיקוד העורף, שבראשו עומד האלוף אייל אייזנברג, גם כן בוחרים שלא לקחת אחריות. מדובר צה"ל נמסר כי "הנחיות 'הכי מוגן שיש' של פיקוד העורף תקפות לכלל מוסדות החינוך כפי שמוגדר לכל מרחב".

לפי הנחיות כלליות אלו יש להיכנס מיד לממ"ד (מרחב מוגן דירתי) ולסגור את חלון הפלדה והדלת. במבנה ללא ממ"ד יש להיכנס לחדר פנימי. בשטח פתוח ללא מבנה זמין יש לשכב על הקרקע ולהגן על הראש בעזרת הידיים. איך אמורה גננת לעשות זאת עם מספר ילדים ערים או ישנים?.

המלצות ועדת טרכטנברג הביאו לגידול חד במספר גני הילדים הציבוריים ובמקביל לכך ניתן פטור זמני ממיגון בכדי להקל על הרשויות המקומיות. בחלק מהרשויות המקומיות מאפשרים באופן זמני לילדי הגנים הציבוריים לפעול בבתי ספר, אך הם לא מאפשרים זאת לגנים פרטיים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמוליק 17/07/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
    למה המדינה צריכה לסבסד דברים (ולא משנה מה) לגנים הפרטיים? זה הרי על חשבון הגנים הציבוריים.
  • 6.
    אבא 16/07/2014 09:20
    הגב לתגובה זו
    רק אחרי שיקרה חס וחלילה משהו פתאום יתעוררו ויצעקו איך לא עשו כלום קודם.
  • 5.
    רונית 15/07/2014 22:27
    הגב לתגובה זו
    ילדים יהודיים שנמצאים בידיים פרטיות . הזוי ֱֱֱ!!!
  • 4.
    חינוך למופת אם קשה מורידים אחריות (ל"ת)
    אין עתיד 15/07/2014 21:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טרכטנברג רק לקח לא נתן כלום. מגיע לכם (ל"ת)
    טראח בראש 15/07/2014 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא להטריד את הסר בעינינים מעשיים הוא לא מבין בהם (ל"ת)
    סר החיוך 15/07/2014 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיני 15/07/2014 17:57
    הגב לתגובה זו
    אותו אזרח בן 3 שאמור לשרת בצהל ולהגן עלינו מופקר היום ע"י פיקוד העורף
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.