"תכננתי מחיר של 830-840 אלף שקל לדירה בפרויקט, אבל משרד השיכון שינה את התוכנית - לא מעניין אותם העלות"
בנק ישראל
אז מי אשם במחדל הדיור? האם מדובר באוזלת ידה של המדינה רחב היקף של קרקעות או שמא מדובר בריבית הנמוכה שהנהיג בנק ישראל אשר הופכת את המשכנתאות לאטרקטיביות יותר מאי פעם. Bizportal שוחח עם שי הניג, מנכ"ל חברת הבנייה אפגד, ושמע מספר סיבות מרגיזות למחירים הגבוהים.
"מתכנני משרד השיכון מגזימים בדרישותיהם"
הניג סבור שחלק מהאשמה לעליית המחירים יש להטיל על משרד הבינוי והשיכון, אשר לדבריו מסבך לא פעם את הליך התכנון והבנייה " הרבה יותר קל לבצע פרויקטים על אדמות שמינהל מקרקעי משווק, ללא התערבותו של משרד הבינוי והשיכון היכן שהמינהל משווק מייד יוצאים לדרך, אך אם משרד השיכון נמצא שם אז מדובר בסיפור אחר לגמרי כי צריך לפעול לפי המתכננים והאדריכלים שלהם, שלא פעם מגזימים בדרישותיהם."
הניג מספק דוגמא ממכרז בו זכתה החברה בקריית מלאכי "זכינו במכרז של משרד השיכון להקמת 72 דירות זולות תכננו במקור להקים שני מגדלים של 9 קומות, אך במשרד השיכון חייבו אותנו להקים שלושה בניינים נמוכים יותר, דבר המייקר את הבנייה ב-80-100 אלף שקל לדירה כי מדובר ביותר מעטפת ובשלושה חדרי לובי. טענו שבניית בניין נוסף אינה כלכלית ושזוג צעיר רוצה דירה שיוכל לקנות, תגובת משרד השיכון הייתה שחוזרים לבניינים יותר נמוכים ושלא מעניינת אותם העלות. לפי התוכנית שלנו תכננו למכור דירות 4 חדרים ב-830-840 אלף שקל, כעת נצטרך לייקר אותן."
"הסחבת מייקרת את מחירי הדירות"
גורם נוסף שלדבריו מוביל להתייקרות הדירות הוא זמן ההמתנה לקבלת הקרקע לאחר הזכייה במכרז "זכיתי בקרקע בקריית מלאכי לפני חצי שנה ומוסרים לי אותה רק לאחר שנה וחצי, רק אז אוכל להציב משרד מכירות, מדובר באשראי שלקחתי לשנה וחצי-שנתיים, מדובר בתוספת של 4%-5% למחיר הדירה, כלומר תוספת של 40-50 אלף שקל לדירה שעולה מיליון שקל סתם, אם המדינה הייתה מוציאה כבר קרקעות מפותחות הסיפור היה שונה לגמרי."
החברה הודיעה לאחרונה על רכישה בעסקת הקצאת מניות של 50.1% מזכויות הבנייה לפרויקט מגורים חדש ברמת גן מחברת 'בנדא בן אליעזר'. כיום יש על הקרקע שני מבנים נטושים אשר במקומם צפויים לקום כ-54 יחידות דיור בבניין בן 9 קומות שיכלול דירות בשטח של 70-85 מ"ר שמחירן יהיה החל מ-1.3 מיליון שקל. לחברה ארבעה פרויקטים ברמת גן, חלקם של פינוי בינוי . הניג טוען שהעירייה מאוד מקדמת יוזמות של התחדשות עירונית, אך לדבריו אף אחד לא נותן את הדעת לצפיפות שתהיה על התשתיות באזור תוך 10 שנים.
שכונת אגמים באשקלון - לא אטרקטיבית
הניג מעריך שבשנה הקרובה נראה קפיצת מחירים באשקלון "אשדוד נמצאת במעגל קרוב יותר לתל אביב ולכן מחירי הדירות בה גבוהים משמעותית מאלו אשר באשקלון, שנמצאת רק 8 דקות נסיעה ממנה. כיום פער המחירים בין הערים עומד על 40%, הפער יצטמצם לגג 15%. הסיבה העיקרית לעליית המחירים היא קו הרכבת החדש שיקצר משמעותית את זמן הנסיעה לתל אביב.
הניג טוען כי אחת מהסיבות העיקריות לעליות מחירים הוא ספסור הקרקעות על ידי המדינה: "במשך 10 שנים ניסו לשווק קרקעות לבנייה בשכונת אגמים באשקלון, מכרזים בוטלו מאחר והושגו מחירי קרקע הנמוכים מ-100 אלף שקל, ורק כשהגיעו לסכום זה הסכימו לשווק, לא הייתה להם בעיה לחכות, אם היו משווקים את הקרקעות לפי מחיר של 50 אלף שקל ליחידה לפני כמה שנים אז מחירי הדירות היו נמוכים משמעותית.
לדבריו, שכונת אגמים, הצפויה לכלול בסופו של דבר כ-6,000 יחידות דיור, היא הכי פחות אטרקטיבית באשקלון "השכונה הכי קרובה לאזור התעשייה הדרומי של העיר ולתחנת הכוח והבינוי שמשרד השיכון דורש הוא מאוד יקר. אם משרד השיכון היה מפתח את המקום קודם ואז משווק היה יותר קל למכור. מבטיחים שיקימו במקום אגם בעתיד, אך עתיד במדינה שלנו יכול להיות בעוד עשרות שנים."
כתבות מעניינות נוספות:
- 13.אברם 17/06/2014 12:56הגב לתגובה זוכתב טמבל לא יודע מרחקים זה 20 קילומטר לפחות ויותר
- 12.אגרנט 2 (ל"ת)משה 16/09/2013 13:28הגב לתגובה זו
- 11.חזי 11/09/2013 07:40הגב לתגובה זומכניסים את היד לכיס שלנו ולוקחים כמה שרוצים. אם אין כסף למשכורות של העובדים המיותרים והפנסיונרים של המדינה ימציאו עוד מס אגרה או קנס. זו בדיוק הסיבה שמחירי הדירות גבוהים-85 אחוז ממחירה הוא מיסים המיועדים לממן את קציני צהל הפורשים בגיל 42
- 10.את הבית שלי קניתי בלונג-איילנד, ניו-יורק (ל"ת)קבלן עאלק 10/09/2013 23:10הגב לתגובה זו
- 9.מתי ? 10/09/2013 19:08הגב לתגובה זוותפסיק לדאוג לכיסם השמן של כמה בעלי שררה שלא רוצים לראות את השקעתם נופלת ?
- 8."תחזיקו אותי" (ערס) 10/09/2013 17:57הגב לתגובה זושאני לא אפוצץ אותו במכות "תחזזזזזיקו אותי" - היה מוכר במחיר הכי גבוה שמישהו היה מוכן לשלם. ואם היה לו זול יותר היה מוכר ביוקר יותר. גזלנים בני גזלנים.
- 7.תמחירן 10/09/2013 17:56הגב לתגובה זובפריפריה קרקע ליחידה כמו שאמר עולה 100 אלף ש״ח ליחידה . תוסיפו 400 אלף ש״ח עלות הבניה . ולא התקרבנו למחירים המשווקים במשרדי המכירות - לכן אתם הקבלנים חזירים _- משכורות שמנות עם רווחים עצומים . אפשר לראות את זה בדוחות של שיכון ובינוי .בקיצור קבלן מסכן אתה רוצה 1 ש״ח או 1 מיליון ש״ח לגרוף .
- 6.טדי 10/09/2013 15:48הגב לתגובה זואין קשר בין מחסור בקרקעות או בדירות לעליית מחירים. זה הוכח בכל ארצות העולם (לאחר שמתפוצצת הבועה). לדוגמא ביפן - טוקיו שבה אין ממ"ר מיותר, צנחו המחירים ב 90 אחוז בהתפוצצות הבועה. לכן גם אם הממשלה תקצה קרקעות לקבלנים בחינם - עדיין ייזקקו לבנקים. למעשה - הבנקים הם האשמים בעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות בישראל. הבנקים שמספקים את המימון לקבלנים ולבונים, וגם לרוכשים. דירה היא מוצר יקר. היחידים אינם יכולים להגיע לדירה באמצעים עצמיים, ולכן נזקקים למשכנתא. גידול בהספקת משכנתאות ביחד עם ריבית זולה ( זמנית) יצר ביקוש ללא כל היגיון כלכלי מאחוריו. באמצעות מימון זה הבנקים מווסתים את ההיצע והביקוש! כמו בכל פירמידה, גם משחק ייסתיים - כי כושר ההחזר של יחידים מגיע לנקודה שהם לא יכולים לעמוד בו עוד, שהתנאים במשק משתנים, שהריבית תתחיל לעלות - ואז רוב הלווים יכנסו לקשיים כלכליים. הדרך לטפל בבועה היא דווקא טיפול בצד הביקוש, על ידי הגבלת חמורה על הבנקים במתן משכנתאות - לפי סדרי עדיפות, וחיובם להקצאת מימון עודף לבניה על פני הספקת כסף לרכישה. אז... שלא יעבדו עליכם!!
- 5.אני בתור לשגרירות קנדה. (ל"ת)צופציק 10/09/2013 15:37הגב לתגובה זו
- 4.ממתין בתור בשגרירות הונגריה (ל"ת)עדי 10/09/2013 15:09הגב לתגובה זו
- והם ממש מחכים לך.... (ל"ת)אייל 10/09/2013 15:31הגב לתגובה זו
- 3.מאור 10/09/2013 15:09הגב לתגובה זושעושה קופה על חשבון כולנו, ביזיון!
- רסין 10/09/2013 20:43הגב לתגובה זוועובדי המדינה לא?
- 2.מבקר המדינה 10/09/2013 15:07הגב לתגובה זולגבי תמ"א 38 ופינוי בינוי פנו למבקר המדינה http://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_home.asp
- 1.קיים היצע גדול מוסתר=מחיר הזוי=מס.משכורות=בועה50%=מיתון (ל"ת)אינטרסנט=בלוף שיווק 10/09/2013 15:04הגב לתגובה זו
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
