היסטוריה: תעוגן זכות החקלאים בחלקת המגורים; "מספר היח"ד בשוק יגדל"
בישיבת הנהלה מיוחדת של מינהל מקרקעי ישראל הוחלט היום (ג') על כינונו של הסדר חדש לפיו יעוגנו זכויות בעלי נחלות חקלאיות בחלקת המגורים דבר שיאפשר להם לפצל מגרש, להשכיר, למכור ולבנות בחלקת המגורים.
ההסדר החדש קובע כי חלקה א' של הנחלה במושב, הכוללת חלקת המגורים עד 2.5 דונם, תוחכר לבעל הנחלה בחוזה חכירה לדורות לתקופות מתחדשות של 49 שנה. יתרת המשבצת תוחכר לאגודה בחוזה חכירה לדורות. בעלי הנחלות שיצטרפו להסדר, יוכלו לרשום את זכויותיהם בחלקה א' של הנחלה הכוללת את חלקת המגורים.
בהסדר זה שני שלבים:
שלב א':
1. תשלום דמי חכירה בגובה 3.75 אחוז מערך הקרקע של חלקת המגורים (עד 2.5 דונם) לזכויות בינוי של 375 מ"ר למגורים. תשלום זה יאפשר לבעל הנחלה בניה של מס' יחידות דיור בנחלה ,בהיקף שלא יעלה על 375 מ"ר בסה"כ,בכפוף למגבלות תכנוניות.
2. ביטול הרצף הבין-דורי כך שיחידות הדיור יוכלו לשמש את המתיישב ובני משפחתו ולא רק בן ממשיך.
3. פיצול יח"ד מחלקת המגורים, תמורת תשלום 33% מערך הקרקע עבור המגרש המפוצל
שלב ב':
ניתן לרכוש את מלא הזכויות למגורים הקיימות והעתידיות תמורת 33% מערך הקרקע של חלקת המגורים, זאת בקיזוז תשלומים שונים כגון תשלום של חלק יחסי מדמי הסכמה ששולמו בגין העברת זכויות. החוכר בשלב ב' יוכל לממש תוספות בניה ללא הגבלה בכפוף לתכנית תקפה ולבצע פיצול יחידות מחלקת המגורים (בתנאי שיחידה אחת נשארת צמודה לנחלה) ולהשכיר יחידת דיור בחלקת המגורים.
אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, אמר: "אנו משחררים היום חסם משמעותי בהסדרת הקרקעות החקלאיות, במושבים וקיבוצים שהיקפן נאמד ב כ 3 מליון דונם". לדבריו, ההחלטה תאפשר להסדיר את זכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים, לשחרר בירוקרטיה, ולהגדיל את היצע הקרקעות למגורים. "החקלאים יוכלו למכור או להשכיר את בתיהם ולהוסיף יחידות דיור לחלקת המגורים. במקביל יגביר המינהל את השמירה על הקרקע והאכיפה כנגד שימושים חורגים בקרקע חקלאית."
לדברי בנצי ליברמן, מנהל המינהל, "מדובר בהסדר חשוב ובעל משמעות קניינית מרחיקת לכת עבור בעלי הזכויות בנחלות. המינהל יחל בקידום חתימה על חוזים פרטניים מול בעלי נחלות במושבים ובקיבוצים שתאפשר את עיגון זכויותיהם הקנייניות בחלקת המגורים ולצורך כך ייוחד כח אדם יעודי למשימה זו. מימוש ההחלטה ועיגון זכויות החקלאים בחלקת המגורים לא רק שמסדירה את זכויות בעלי הנחלות שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה במועצת מקרקעי ישראל אך עוכבה בבג"ץ, אלא גם תאפשר ניצול מיטבי יותר של הקרקע תאפשר הגדלת את מספר יחידות הדיור בחלקת המגורים ותביא לתוספת יחידות דיור שיגדילו את היצע יחידות הדיור במשק."
בישראל כ-700 ישובים חקלאיים, מתוכם כ-410 מושבים וכ-274 קיבוצים. מספר בעלי הנחלות במושבים כ-33,000 ועוד 32,000 בתי אב בקיבוצים.
כיום נחתמים במושבים חוזים מתחדשים עם האגודות השיתופיות, לגבי כל משבצת בישוב ולא ישירות עם בעלי הנחלות. בקיבוצים נחתמים חוזים מתחדשים עם אגודת הקיבוץ.
קיבוצים שיצטרפו להסדר זה יוכלו לבצע שיוך דירות לחבריהם, בהתאם לתנאי ההחלטה, ולקבל את התנאים שמקנה ההחלטה בעיגון זכויות של חברי הקיבוץ בקרקע. המינהל יחתום על חוזה חכירה למגורים ישירות מול חבר הקיבוץ הזכאי.
דורון שטיין, מנהל מגזר התיישבות ב-BDO - רואי חשבון, אמר כי "ההחלטה טובה מאוד למושבניקים משום שהיא משלישה את מספר היחידות הפעילות בנחלה א'. מאחר ויש 33 אלף בתי אב במושבים, פירושו של דבר שההחלטה תאפשר תוספת של 66 אלף יחידות דיור. התועלת הכלכלית באה לידי ביטוי בכך שעלות רכישת הזכות הזו היא בסה"כ 3.75% מהשווי הריאלי של הקרקע (סכום שהינו זניח) אך מאידך יידרש המושבניק לשלם למינהל סכום של 33% מערך הקרקע, לכשימכור את אחת הדירות לגורם חיצוני. מי שצופה עליית ערך משמעותית בערך קרקע זו בעתיד יבחר בחלופה השנייה שמציע המינהל שהיא תשלום מיידי של 33% מהשווי של זכויות אלה כבר היום". עוד אומר שטיין ומוסיף: "שתיווצר לכאורה בעיה לממן דמי חכירה אלה. הפתרון לכך עשוי לבוא בצורה של משכנתא מבנק, אשר באמצעותה יממן המושבניק הן את דמי החכירה בשיעור 33% כאמור והן את עלות הבנייה של 2 יחידות דיור נוספות".
באשר לעיגון זכויות חברי הקיבוצים בדירתם, אומר שטיין: "החלטת המינהל אינה מיטיבה במאומה עם הקיבוצים לעומת המצב הקיים שכן טענת הקיבוצים מאז ומתמיד הייתה שדירתם והקרקע עליהם היא יושבת הייתה שייכת להם מאז ומתמיד. למרות זאת, אין ספק שההחלטה שמה קץ לויכוח בין 100 שנה בין התנועות הקיבוציות למינהל אשר מעגנת בעלות מלאה ומוחלטת של החבר בדירתו, לרבות האפשרות לסחור בה בעתיד. תוספת דירות בקיבוצים תהיה אפשרית אם כך, רק באם יוגדלו מספר הדירות בקיבוצים לכ-500 בתי אב בקיבוץ ברוח תוכנית מתאר ארצית בעניין זה". שטיין טוען שיש להשלים את החלטת המינהל בכך שיתאפשר לקיבוצים להשלים בנייה של עד 500 יח"ד באותם תנאים שפורסמו בהחלטה. פתרון מסוג זה יגדיל את היצע הדירות בקיבוצים בכ-50 אלף יח"ד."
- 10.פורמן מלכה 18/01/2012 10:21הגב לתגובה זוכשהגענו בתחילת שנות ה-60 ואלה שבאו קודם,לא היה כלום,רק משוגעים הגיעו למקומות נידחים אלו, ללא תנאי מגורים,שרותים בחוץ עם עברושים,בלי כבישים עבדנו כמו חמורים,בלילות חורף סוערים יצאנו בלילות לכסות את המנהרות של הגידולים שנפתחו מהסערות והגשמים בטירוף, ריביות רצחניות וערבות הדדית שהכניסו משפחות שלמות לחובות כבדים, אף אחד לא התיחס למשק כאל נדלן, באנו כחלוצים,חקלאים בלב ובנפש, פתאום אנו נחשבים כשודדי קרקעות, כמו שכל אדם קונה דירה בעיר ומשלם ממיטב כספו, כך אנו קנינו משק עם מספר דונמים במחיר יקר, ושלמנו.
- אתם לא קניתם ולא שילמתם .קיבלתם בחינם! (ל"ת)אני 02/02/2012 19:42הגב לתגובה זו
- 9.אף אחד לא פוצה פה? (ל"ת)רונן 18/01/2012 02:01הגב לתגובה זו
- 8.איפה המחאה החברתית? (ל"ת)רן 18/01/2012 02:00הגב לתגובה זו
- 7.עכשיו מלבינים את שוד הקרקעות הגדול מהציבור (ל"ת)קיבלו קרקע כמעט חינם 18/01/2012 00:12הגב לתגובה זו
- 6.האחרונות ושילמו-המון 17/01/2012 23:25הגב לתגובה זואז, יצטרכו לשלם כפליים, אז בקנייה ועתה שוב פעם, על איזה צדק מדובר כאן ??? מדוע לא מתייחסים לכל אילו ? הרי הם שילמו כביכול השטח עבר הוון, עוד אבסורד שנדרשו כל כך הרבה שנים בהשוואה להיוון שנעשה בערים- בצמודי קרקע... אז על איזה צדק ,שיוויון ףמדובר- הכל חארטה.... עוד שיטה של המדינה לגזול
- אני 02/02/2012 19:41הגב לתגובה זושילמת לזה שקנית ממנו ולא למינהל.הוון משלמים רק למינהל ולא לאדם פרטי.
- קניתי נחלה לפני שלוש 18/01/2012 19:12הגב לתגובה זוע" י המוכרים את תשלם בניכויי מה ששילמו אבל לא פחות מ20% תהנה אם תרצה שאני יישלח לך את הסיכום כתוב לי את המייל שלך
- אני 02/02/2012 19:41חוכמולוגים.
- 5.בדו משפחתי בעיר לבנות יח" ד במקום דשא. (ל"ת)צריך בג" ץ 17/01/2012 19:44הגב לתגובה זו
- 4.הר-אבן אלמוג 17/01/2012 16:12הגב לתגובה זומה עם כל השאר שלא נולדו במושבים וקיבוצים וכמו כולם משרתים בצבא ומשלמים מיסים. למה להם לא מגיע קרקע בהיוון של 3% מערך הקרקע ,פשוט גועל של מדינה ברשות הליכוד.
- מושבניק גאה 17/01/2012 17:24הגב לתגובה זוכשאני עבדתי בשדה כמו תאילנדי אז אף אחד לא התלונן. כשזרקו את סבא וסבתא למושב שיכשירו את האדמה ואת האשכנזים שמו בערים כי ככה הם רצו אז אף אחד לא התלונן. אז עכשיו תאכלו את הלב בלי תגובות מיותרות בבקשה!!!!!!!
- מושבניקית גאה 19/02/2012 21:18אין כל קשר לעדה בכלל! חקלאי אוהב את אדמתו בלי כל קשר לצבע.... האדמהבפרט... ולצבע בכלל!! אהבנו תמיד לעבוד באדמתנו- ומכאן גאוותנו - וכן וזכותנו להמשיך כך!
- 3.מחזק את הפער 17/01/2012 15:51הגב לתגובה זוכל חלקה תהפוך לוילות וכך יווצר מעמד גבוה חדש על חשבוננו
- 2.שערוריה 17/01/2012 15:50הגב לתגובה זובקיץ הבא יהיה כאן דם
- 1.העיקר ירדו על שלמה מעוז. שלמה צדק כנראה.... (ל"ת)לא מושבניק/קיבוצניק 17/01/2012 15:37הגב לתגובה זו

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.