אבישי בן חיים רוטשטיין
צילום: יחצ

איך מגייסים 50 ומרוויחים 60? רוטשטיין תרשום רווח נאה

רוטשטיין צפויה לרשום רווח חשבונאי של 60–70 מיליון שקל בעקבות הנפקת אנשי העיר, שגייסה 50 מיליון שקל בלבד; הרווח נובע מהפסקת איחוד הדוחות ומדידה מחדש של ההחזקה, שנרשמה עד כה בספרים בשווי נמוך

תמיר חכמוף | (1)

חברת רוטשטיין רוטשטיין 0.1%   צפויה לרשום רווח חשבונאי של כ-60 עד 70 מיליון שקל, בעקבות הנפקת חברת הבת אנשי העיר, העוסקת בפרויקטי התחדשות עירונית בגוש דן. ההנפקה, שעדיין לא הושלמה במלואה, בוצעה לפי שווי חברה נמוך משמעותית מהיעדים שפורסמו מוקדם יותר השנה, אך זה לא מנע מרוטשטיין ליהנות מהמהלך, לפחות מבחינה חשבונאית.

על פי הדיווח שפורסם היום לרשות לניירות ערך, אנשי העיר השלימה את השלב המוסדי של ההנפקה והצליחה לגייס התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מסווגים בהיקף של 50 מיליון שקל, במסגרת הצעת מניות לפי שווי של 200 מיליון שקל לפני הכסף. במסגרת המכרז, המחיר ליחידה (100 מניות) עמד על 500 שקל, כלומר 5 שקלים למניה. זהו גם המחיר שייקבע כבסיס לשלב הציבורי, אם וכאשר יתקיים.

הציפיות, כאמור, היו גבוהות יותר: רק בפברואר האחרון דווח כי אנשי העיר מתכננת להנפיק לפי שווי של חצי מיליארד שקל, על רקע שנה מוצלחת שכללה מכירת 27 דירות בהיקף של 141 מיליון שקל, פי שלושה מהשנה שקדמה לה. בשוק אף נרשמה ציפייה לגיוס משמעותי בהרבה, בהתחשב בגל ההתעניינות מצד משקיעים מוסדיים בתחום ההתחדשות העירונית.

ובכל זאת, מי שמרוויחה מהמהלך גם בלי שווי חלומי היא רוטשטיין נדל"ן. החברה מחזיקה כיום בכ-57% ממניות אנשי העיר, ובדוחותיה הכספיים רשומה ההחזקה בשווי של כ-27.5 מיליון שקל בלבד. כעת, לאחר שחברת אנשי העיר קיבלתה תמחור רשמי לפי שווי של 200 מיליון שקל, חלקה של רוטשטיין שווה כ־114 מיליון שקל, מה שמוביל לרווח חשבונאי לפני מס של עשרות מיליוני שקלים.

המהלך החשבונאי נובע מהפסקת איחוד הדוחות של אנשי העיר בדוחותיה של רוטשטיין. בעקבות ההנפקה והמעבר לשליטה משותפת, תבצע רוטשטיין מדידה מחדש של ההחזקה לפי שווי הוגן, על בסיס שווי החברה שנקבע במכרז, ותכיר ברווח החד־פעמי כתוצאה מהפער בין השווי החדש לשווי ההיסטורי בספרים.

נציין כי מדובר במהלך מקובל לפי כללי החשבונאות התקניים, במיוחד כאשר יש שינוי במעמד השליטה של החברה־הבת. במקרים כאלה לא נדרש מימוש בפועל (כמו מכירת מניות), אלא די בשינוי אופי ההחזקה כדי להכיר ברווח.

עם זאת יש אירוניה: רוטשטיין עצמה השקיעה בעבר בחברה לפי שווי גבוה יותר. במאי 2023 היא רכשה כ-2% ממניות אנשי העיר בהקצאה פרטית, לפי שווי מוערך של כחצי מיליארד שקל, במסגרת המרת הלוואות בעלים. כלומר, על חלק קטן מההשקעה דווקא ייתכן שהיא רושמת הפסד, אך הרווח הכולל מהמהלך החשבונאי נותר חיובי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעוד ההנפקה מתקדמת, היא נעשית בשווי נמוך ממה שדיברה עליו החברה בעבר. ההנפקה צפויה להתבצע לפי שווי של כ-200 מיליון שקל בלבד, לעומת כוונה קודמת לשווי של חצי מיליארד שקל, ונכון לעכשיו גויסו כ-50 מיליון שקל בלבד מהמשקיעים המוסדיים במסגרת התחייבויות מוקדמות.

המהלך מגיע לאחר שנה חיובית שבה הציגה החברה גידול במכירות, עם 27 דירות שנמכרו בהיקף של כ-141 מיליון שקל, פי שלושה מהשנה הקודמת, לצד צבר פרויקטים של מעל 5,000 יחידות דיור בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל ורווח גולמי של כמיליארד שקל. עם זאת, נראה שהמשקיעים לא ממהרים להעניק לה את השווי הגבוה שקיוותה לו, גם אם מדובר באחת החברות הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית בתל אביב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 26/06/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
    מושך את כספי החסכון שלי מIBI
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.