הדולר היציג נחלש ב-0.71%: איסטנבול, אוסטרליה וידיעות על החלפת הדולר השפיעו על המסחר

בארץ נחלש הדולר ב-0.7% לרמה של 3.733 שקלים והאירו רשם ירידה של 0.1% לרמה של 5.497 שקלים. בעולם נחלש הדולר ב-0.53% לרמה של 1.473 דולרים לאירו
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה במסחר בארץ ובעולם, במקביל לפרסומים היוצאים מוועידת קרן המטבע והבנק העולמי באיסטנבול וידיעות נוספות על רצון של מדינות בעולם להחליף את הדולר בסל של מטבעות או אפילו בזהב. גם העלאת הריבית המפתיעה באוסטרליה היום מחלישה את הדולר.

בארץ נחלש הדולר היציג ב-0.7% לרמה של 3.733 שקלים והאירו רשם ירידה של 0.1% לרמה של 5.497 שקלים. בעולם נחלש הדולר ב-0.53% לרמה של 1.473 דולרים לאירו.

בזירת המאקרו הבנק המרכזי של אוסטרליה הפתיע היום כאמור והכריז על העלאת שיעור הריבית משפל של 49 שנים על רקע התאוששות כלכלת ארץ הקנגרו בחודשים האחרונים.

הריבית באוסטרליה עלתה היום ב-0.25% מרמה של 3% לרמה של 3.25%. בנוסף, אותת הבנק המרכזי של שיעור הריבית צפוי להמשיך לעלות בחודשים הקרובים. אוסטרליה היא המדינה הראשונה מבין מדינות ה-G20 שמעלה את שיעור הריבית. בעקבות המהלך זינק הדולר האוסטרלי לרמה של 88.34 סנט אמריקני לעומת 87.62 סנט אתמול.

מחירי הזהב ממשיכים לעלות ומתקרבים לשיא של 18 חודשים, בין השאר על רקע פרסומים כי מדינות המפרץ הפרסי ניהלו שיחות חשאיות עם רוסיה, סין, יפן והאיחוד האירופאי בנוגע להחלפת הדולר בסל של מטבעות לצורך המסחר בנפט.

במקביל, חוזה לדצמבר על הזהב מטפס לרמה של 1,020 דולר לאחר שאתמול טיפס ב-1.3% בניו-יורק, לרמה של 1,017 דולר. עיתון האינדיפנדנט הבריטי, שדיווח על השיחות, ציין גם כי הידיעה אושרה על ידי גורמים בסין ובמדינות המפרץ. אנליסטים ציינו כי קיימות גם שיחות על שילוב הזהב במסחר העולמי בסחורות, כתחליף לדולר.

"הצמיחה של כלכלת ארצות הברית תהיה מאוד איטית בחודשים ובשנים הקרובות, בתקופה שבה בנקים ימשיכו לפשוט רגל ומוסדות פיננסים אחרים שלמעשה כבר פשטו רגל וממשיכים לפעול בעזרת המימשל יעיקו על התאוששות המשק האמריקני", כך אמר אתמול המיליארדר וגורו ההשקעות ג'ורג' סורוס, המשתתף בוועידת קרן המטבע והבנק העולמי באיסטנבול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.