זה הזמן לבדוק מחדש את כיוון הדולר, עדיין חוף מבטחים?

יועד דרוז מסתכל על הגורמים המשפיעים על מחיר הדולר
יועד דרוז |

יום חמישי ושישי (21,22 למאי) לא היו ימים קלים לארה"ב. הדולר והאגחים נפלו מקביל לירידות בבורסה. המחיר על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים נפל בשבוע שעבר באופן דרמטי לעומת השנתיים האחרונות, התעריף שלו עלה ל 3.4%.

הדולר נחלש מול היורו ל-1.40 (פעם ראשונה השנה) ואיבד בשבוע מסחר אחד 3.5%. לבסוף גם הדאו ג'ונס החליט להצטרף לירידות. על אף עלייה של 200 נקודות בתחילת השבוע, הוא סגר את השבוע בירידה של כל העלייה.

הירידות היו בגין תגובה לנתון חוב של ארה"ב. 3.25 טריליון דולר ממשלת ארה"ב צריכה למכור עד ספטמבר כדי להשלים את כל תוכניות החילוץ. החשיבות של מכירת החוב מגיעה משתי סיבות עיקריות: האחת גורלה של הריבית והשניה הורדת דירוג האשראי בשל חובות (במידה והאיום הוא על בריטניה ייתכן ויהיה גם על ארה"ב).

שוק האג"ח קיבל זעזוע בכל מה שקשור להנפקות החדשות שבפתח, זה לא שממשלת ארה"ב לא תצליח למכור את החוב ולממן את הגירעון השאלה באיזה מחיר. ריביות גבוהות יותר יוסיפו באופן ניכר על תפיחת הגירעון שיגרום לגדילה של חובות הציבור. (המשכנתאות יעלו ביחס ישיר לעליית ריביות לטווח ארוך).

הפד ובראשו בן ברננקי עומד מול מבחן לא פשוט. ב-18 למרץ הוא התחייב לרכוש חובות ציבוריים בסך 300 ביליון דולר בתקופה של 6 חודשים. מאז האחגים ל-10 שנים עלו כמעט באחוז ל3.45%. והאינדקס על הדולר (שמשווה את הדולר לסל מטבעות:יורו, פרנק שוויצרי, סטרלינג, יין, קנדי והקורונה השוודית) השיל 11% מהגבוה שלו ב4 למרץ.

הרכישות של הפד יכולות להזיק כמו שהן יכולות להואיל. הרכישות מגדילות את היצע הכסף והראשון להיפגע זה שוק המניות מפחד עתידי לאינפלציה. השוק השני שעלול להיחלש זה הדולר. (החלשות הדולר תגרום לעליית מחיר הסחורות, הנפט לדוגמא) והאחרון והחשוב להיפגע מאינפלציה זה שוק האג"ח שהופך להיות פחות אטרקטיבי למשקיעי חוץ.

בשוק מתוקן, ריביות גבוהות תומכות בדולר חזק. אבל בזמן משבר יש נסיגה בגידול בריביות וכמויות אדירות של כספים נשפכים לתוך השוק. כל המהלכים הללו ילקחו בחשבון כשהפד ירצה להעלות ריבית כשהכלכלה תתחיל להשתפר. הפד מונע כרגע מהמשבר הכפוי על השוק, מהפחד מדפלציה עמוקה וחשש למשבר בנקאי חמור. המלחמה שלו תתמקד עכשיו בשמירה על ריביות נמוכות לטווח ארוך ולכן הוא ימשיך להזרים כספים לתוך השוק.

המבחן של הדולר תלוי בשווקי האשראי, אם השוק יוכל לעמוד בעוד שלושה חודשים ללא העלאת ריבית ויראה סימני התאוששות לפני סוף השנה, הדולר יחזור למקומו הטבעי ויתחזק. עד אז הוא יישאר בסימן שאלה ולא יחשב חוף מבטחים. במידה והרביות יעלו והחובות הפרטיים לא יצטמקו כך גם כוח הקניה של האנשים. השוק יעניש את הדולר בחומרה.

בינתיים היורו דולר נסחר מסביב ה-1.40 נקודה כשבפעמים הקודמות שהמלחמה הגיע לאיזור הזה, הדולר הצליח להדוף את היורו.

מאת: יועד דרוז הינו מנהל חדר המסחר ב-real stream trading.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.