זה הזמן לבדוק מחדש את כיוון הדולר, עדיין חוף מבטחים?
יום חמישי ושישי (21,22 למאי) לא היו ימים קלים לארה"ב. הדולר והאגחים נפלו מקביל לירידות בבורסה. המחיר על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים נפל בשבוע שעבר באופן דרמטי לעומת השנתיים האחרונות, התעריף שלו עלה ל 3.4%.
הדולר נחלש מול היורו ל-1.40 (פעם ראשונה השנה) ואיבד בשבוע מסחר אחד 3.5%. לבסוף גם הדאו ג'ונס החליט להצטרף לירידות. על אף עלייה של 200 נקודות בתחילת השבוע, הוא סגר את השבוע בירידה של כל העלייה.
הירידות היו בגין תגובה לנתון חוב של ארה"ב. 3.25 טריליון דולר ממשלת ארה"ב צריכה למכור עד ספטמבר כדי להשלים את כל תוכניות החילוץ. החשיבות של מכירת החוב מגיעה משתי סיבות עיקריות: האחת גורלה של הריבית והשניה הורדת דירוג האשראי בשל חובות (במידה והאיום הוא על בריטניה ייתכן ויהיה גם על ארה"ב).
שוק האג"ח קיבל זעזוע בכל מה שקשור להנפקות החדשות שבפתח, זה לא שממשלת ארה"ב לא תצליח למכור את החוב ולממן את הגירעון השאלה באיזה מחיר. ריביות גבוהות יותר יוסיפו באופן ניכר על תפיחת הגירעון שיגרום לגדילה של חובות הציבור. (המשכנתאות יעלו ביחס ישיר לעליית ריביות לטווח ארוך).
הפד ובראשו בן ברננקי עומד מול מבחן לא פשוט. ב-18 למרץ הוא התחייב לרכוש חובות ציבוריים בסך 300 ביליון דולר בתקופה של 6 חודשים. מאז האחגים ל-10 שנים עלו כמעט באחוז ל3.45%. והאינדקס על הדולר (שמשווה את הדולר לסל מטבעות:יורו, פרנק שוויצרי, סטרלינג, יין, קנדי והקורונה השוודית) השיל 11% מהגבוה שלו ב4 למרץ.
הרכישות של הפד יכולות להזיק כמו שהן יכולות להואיל. הרכישות מגדילות את היצע הכסף והראשון להיפגע זה שוק המניות מפחד עתידי לאינפלציה. השוק השני שעלול להיחלש זה הדולר. (החלשות הדולר תגרום לעליית מחיר הסחורות, הנפט לדוגמא) והאחרון והחשוב להיפגע מאינפלציה זה שוק האג"ח שהופך להיות פחות אטרקטיבי למשקיעי חוץ.
בשוק מתוקן, ריביות גבוהות תומכות בדולר חזק. אבל בזמן משבר יש נסיגה בגידול בריביות וכמויות אדירות של כספים נשפכים לתוך השוק. כל המהלכים הללו ילקחו בחשבון כשהפד ירצה להעלות ריבית כשהכלכלה תתחיל להשתפר. הפד מונע כרגע מהמשבר הכפוי על השוק, מהפחד מדפלציה עמוקה וחשש למשבר בנקאי חמור. המלחמה שלו תתמקד עכשיו בשמירה על ריביות נמוכות לטווח ארוך ולכן הוא ימשיך להזרים כספים לתוך השוק.
המבחן של הדולר תלוי בשווקי האשראי, אם השוק יוכל לעמוד בעוד שלושה חודשים ללא העלאת ריבית ויראה סימני התאוששות לפני סוף השנה, הדולר יחזור למקומו הטבעי ויתחזק. עד אז הוא יישאר בסימן שאלה ולא יחשב חוף מבטחים. במידה והרביות יעלו והחובות הפרטיים לא יצטמקו כך גם כוח הקניה של האנשים. השוק יעניש את הדולר בחומרה.
בינתיים היורו דולר נסחר מסביב ה-1.40 נקודה כשבפעמים הקודמות שהמלחמה הגיע לאיזור הזה, הדולר הצליח להדוף את היורו.
מאת: יועד דרוז הינו מנהל חדר המסחר ב-real stream trading.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
מחירי הדירות כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
