זה הזמן לבדוק מחדש את כיוון הדולר, עדיין חוף מבטחים?
יום חמישי ושישי (21,22 למאי) לא היו ימים קלים לארה"ב. הדולר והאגחים נפלו מקביל לירידות בבורסה. המחיר על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים נפל בשבוע שעבר באופן דרמטי לעומת השנתיים האחרונות, התעריף שלו עלה ל 3.4%.
הדולר נחלש מול היורו ל-1.40 (פעם ראשונה השנה) ואיבד בשבוע מסחר אחד 3.5%. לבסוף גם הדאו ג'ונס החליט להצטרף לירידות. על אף עלייה של 200 נקודות בתחילת השבוע, הוא סגר את השבוע בירידה של כל העלייה.
הירידות היו בגין תגובה לנתון חוב של ארה"ב. 3.25 טריליון דולר ממשלת ארה"ב צריכה למכור עד ספטמבר כדי להשלים את כל תוכניות החילוץ. החשיבות של מכירת החוב מגיעה משתי סיבות עיקריות: האחת גורלה של הריבית והשניה הורדת דירוג האשראי בשל חובות (במידה והאיום הוא על בריטניה ייתכן ויהיה גם על ארה"ב).
שוק האג"ח קיבל זעזוע בכל מה שקשור להנפקות החדשות שבפתח, זה לא שממשלת ארה"ב לא תצליח למכור את החוב ולממן את הגירעון השאלה באיזה מחיר. ריביות גבוהות יותר יוסיפו באופן ניכר על תפיחת הגירעון שיגרום לגדילה של חובות הציבור. (המשכנתאות יעלו ביחס ישיר לעליית ריביות לטווח ארוך).
הפד ובראשו בן ברננקי עומד מול מבחן לא פשוט. ב-18 למרץ הוא התחייב לרכוש חובות ציבוריים בסך 300 ביליון דולר בתקופה של 6 חודשים. מאז האחגים ל-10 שנים עלו כמעט באחוז ל3.45%. והאינדקס על הדולר (שמשווה את הדולר לסל מטבעות:יורו, פרנק שוויצרי, סטרלינג, יין, קנדי והקורונה השוודית) השיל 11% מהגבוה שלו ב4 למרץ.
הרכישות של הפד יכולות להזיק כמו שהן יכולות להואיל. הרכישות מגדילות את היצע הכסף והראשון להיפגע זה שוק המניות מפחד עתידי לאינפלציה. השוק השני שעלול להיחלש זה הדולר. (החלשות הדולר תגרום לעליית מחיר הסחורות, הנפט לדוגמא) והאחרון והחשוב להיפגע מאינפלציה זה שוק האג"ח שהופך להיות פחות אטרקטיבי למשקיעי חוץ.
בשוק מתוקן, ריביות גבוהות תומכות בדולר חזק. אבל בזמן משבר יש נסיגה בגידול בריביות וכמויות אדירות של כספים נשפכים לתוך השוק. כל המהלכים הללו ילקחו בחשבון כשהפד ירצה להעלות ריבית כשהכלכלה תתחיל להשתפר. הפד מונע כרגע מהמשבר הכפוי על השוק, מהפחד מדפלציה עמוקה וחשש למשבר בנקאי חמור. המלחמה שלו תתמקד עכשיו בשמירה על ריביות נמוכות לטווח ארוך ולכן הוא ימשיך להזרים כספים לתוך השוק.
המבחן של הדולר תלוי בשווקי האשראי, אם השוק יוכל לעמוד בעוד שלושה חודשים ללא העלאת ריבית ויראה סימני התאוששות לפני סוף השנה, הדולר יחזור למקומו הטבעי ויתחזק. עד אז הוא יישאר בסימן שאלה ולא יחשב חוף מבטחים. במידה והרביות יעלו והחובות הפרטיים לא יצטמקו כך גם כוח הקניה של האנשים. השוק יעניש את הדולר בחומרה.
בינתיים היורו דולר נסחר מסביב ה-1.40 נקודה כשבפעמים הקודמות שהמלחמה הגיע לאיזור הזה, הדולר הצליח להדוף את היורו.
מאת: יועד דרוז הינו מנהל חדר המסחר ב-real stream trading.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.