קרנות נאמנות

מניות חו"ל לפי ענפים: לרוב השקעה במדד עדיפה על הקרנות האקטיביות

אין הרבה קרנות ישראליות המשקיעות במניות בחו"ל לפי ענפים. בדיקה של ביצועי מעט הקרנות הקיימות מסבירה את התופעה: על פי רוב המנהלים לא מצליחים להביא ערך מוסף למשקיעים על פני השקעה במדדים
גיא טל | (1)

בשבוע שעבר בדקנו את ביצועי היוזמה המעניינת של בית ההשקעות פסגות שהשיק מעט לפני תחילת השנה 10 קרנות שונות המשקיעות במגוון סקטורים בוול סטריט כמו לדוגמה הגנה וביטחון, Reits, תרופות, תיירות ועוד. השבוע נשאר בסגמנט ה"מניות לפי ענפים", ונבדוק הפעם את שאר הענף, כזה שפועל זמן ארוך יותר.

>>> למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

 

בשאר הסקטור של מניות בחו"ל לפי ענפים ישנן עוד 25 קרנות שמשקיעות בסגמנטים שונים בשוק המניות הבנלאומי. חלקן וותיקות מאד (שתיים מהקרנות יותר מ-20 שנה), אבל בסופו של דבר מדובר באפשרויות בחירה מצומצמות למדי למשקיע הישראלי. נציין שבחו"ל המבחר הוא כמובן אינסופי. שוק הקרנות עוקבות המדדים לעומת זאת מגוון יותר יחסית גם בארץ, ומציע יותר אופציות מקומיות הנגישות יותר למשקיע המקומי. יחד עם זאת, זכרו שמדובר בכסף שלכם אז הוא שווה את המאמץ של להבין כיצד ניתן להיחשף למגוון הכל כך רחב של קרנות ותעודות סל בחו"ל שיאפשרו לכם גישה למנהלי ההשקעות הטובים בעולם.

 

על כל פנים, השבוע נבדוק מה מנהלי ההשקעות בארץ עושים למענכם, במידה ותרצו להשקיע בענפים מסוימים (מאד מסוימים) בחו"ל דווקא דרך שוק הקרנות המקומי. בדומה לשבוע שעבר, כדי לבחון את ביצועיהם לא נשווה אותן אחת לשניה, שכן אין מספיק קרנות בשוק הקרנות המקומי שמאפשרות השוואה כזו, אלא אל מול מדדי היחס אותם הן מנסות להביס.

 

טכנולוגיה

אם יש סקטור שבכל זאת בולט הוא מניות הטכנולוגיה. ישנן 6 קרנות בישראל שמדד הייחוס שלהן (על פי דף הקרן באתר מאיה) הוא הנאסד"ק 100. 3 מהן קיימות כבר מעל 5 שנים. העניין היחסית גבוה בתחום נראה מוצדק לנוכח העובדה שמניות הטכנולוגיה אכן מובילות את השוק כבר שנים ארוכות בהרבה מאד תחומים. החברות הגדולות בעולם כיום הן ברובן מניות טכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט. התשואות אותן השיגו הקרנות הללו בחמש השנים האחרונות אכן גבוהות – מעל 70% בכל שלוש הקרנות שפעילות מעל 5 שנים. אך האם מדובר באמת בהצלחה לנוכח ביצועי המדדים? נבדוק, להלן הטבלה.

 

כפי שניתן לראות אנליסט מובילה באופן לא משמעותי בטווח הבינוני (3 שנים) והארוך (5 שנים). מדובר בהבדלים לא משמעותיים במיוחד בינה לבין 3 – 4 הקרנות שאחריה. לגבי האחרונה נתייחס מיד.

מתחילת השנה בולטת מאד הקרן של פסגות. הסיבה לכך היא שהיא מתמקדת בענקיות הטכנולוגיה שהובילו את השוק בעליות מתחילת השנה, כפי שמשתקף היטב בביצועי הקרן. זו גם הקרן היחידה שהצליחה להתעלות על המדדים גם אם נתחשב בשער הדולר. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

בולטת מאד לרעה היא הקרן הקטנטונת של הראל שהצליחה להפסיד כמעט 30% בשעה שהנאסד"ק עלה בכמעט 40%. מה אחראי לכישלון הקולוסאלי הזה של הראל? קשה לשחזר את פעילות מנהלי הקרן, אולם מצב האחזקות הנוכחי (נכון ללפני חודשיים) מראה שהקרן מאד לא מגוונת (17 אחזקות בלבד), ומלבד השקעות קונבנציונליות כמו אפל או מיקרוסופט נוכל למצוא שם מניות שנפלו בעשרות אחוזים כמו אינוביז או וויקס. אפילו אם נסתכל על הביצועים מתחילת השנה, טווח זמן בו הנאסד"ק הציג זינוק של 37% והדולר התחזק בכמעט 6%, הקרן של הראל עשתה פחות מ-10% - ביצועים חלשים מאד ורחוקים מלשקף את ביצועי מניות הטכנולוגיה בעולם.

 

לפני שנשווה לנאסד"ק עצמו נזכיר את תרומת שער הדולר לקרנות הללו. הקרנות לא מנטרלות את השפעת שערי החליפין ולכן אמורות להנות ממגמת המסחר בדולר לעומת השקל, שכן גם בשלוש השנים האחרונות וגם מתחילת השנה הדולר התחזק בצורה משמעותית יחסית אל מול השקל, מה שהיה אמור לשקף תשואה שקלית גבוהה יותר עבורן בהשקעה במניות בחו"ל.

 

בשורה התחתונה: למרות הרוח הגבית של הדולר הקרנות על פי רוב לא מדגדגות את ביצועי מדד הנאסד"ק 100, ובכך נכשלות במשימתן העיקרית – להעניק ערך מוסף על פני השקעה במדדים. הנאסד"ק עלה ב-102% בחמש השנים האחרונות, הקרנות לא עברו את ה-75%. הנאסד"ק עלה ב-38% בשלוש השנים האחרונות, בעוד השקל התחזק בכמעט 10%, אך הקרנות, אפילו אלו בלי השם "הראל" בשם הקרן, לא הצליחו אפילו להגיע לתשואת הנאסד"ק ללא השפעת הדולר. ולבסוף, מתחילת השנה, כאמור, רק פסגות מצליחה להתעלות על הנאסד"ק בתוספת שער הדולר, אך נראה שמדובר בעיקר עקב העובדה שהקרן מתמקדת בגדולות. ההישג פחות מרשים אם נזכור ש-"7 הגדולות" (אפל, מיקרוסופט, אלפאביתא, אמזון, אנבידיה, טסלה ומטא) עלו בממוצע ממתחילת השנה בכ-86%.  

המסקנה הברורה היא שבכל הקשור להשקעה במניות טכנולוגיה למנהלי הקרנות האקטיביות הישראליים אין שום עדיפות על פני השקעה במדדים בתעודות סל, כולל כאלה ישראליות.

 

השקעות ירוקות

תחום נוסף שזוכה לתשומת לב מסוימת בתל אביב הוא תחום ההשקעות הירוקות. ישנן 4 קרנות המשקיעות בנושאים מסוימים הקשורים בהשקעות ירוקות, במיוחד בתחום האנרגיה הנקיה. במקרה זה השוונו את ביצועי הקרנות למדדי הייחוס השונים על פי אתר מאיה בטווחי הזמן של 5 שנים ומתחילת השנה. להלן התוצאות:

 

הקרן הראשונה, הוותיקה ביותר בתחום, זו של אלטשולר שחם, הוקמה אי אז ב-2005 והייתה חלוצת ההשקעות בישראל בנושא ההשקעות הירוקות. למרות זכות הראשונים הזו, הקרן רחוקה מאד ממדד הייחוס בטווח הזמן של 5 שנים. גם מתחילת שנה, אם נתחשב בשער הדולר אל מול השקל היא לא מרשימה, ואפילו נמצאת מתחת למדד הייחוס. גם דמי הניהול בקרן נראים מוגזמים, בטח בייחס לביצועים. לא נראה שיש איזה שהוא מנהל השקעות בארץ ששווה יותר מ-2% דמי ניהול, בטח לא כזה שבחמש שנים לא מצליח להשיג אפילו חצי מתשואת מדד הייחס.

 

שתי קרנות מנסות להכות את מדד האנרגיה הנקייה של חברת המדדים S&P. הן דווקא מצליחות בכל הנוגע לתחילת השנה, אפילו בהתחשב בדולר. עדיין מדובר בהפסד נקי מתחילת השנה, אבל לפחות במקרה זה לא ניתן להאשים את ביצועי המנהלים. לבסוף, גם הקרן של מגדל שגובה 2% דמי ניהול משתרכת מאחורי מדד הייחס, כשהוספה של שער הדולר לתמונה מרעה את המצב עוד יותר.

 

ניתן לומר אם כן, שבשנה בה זינקו המדדים השונים בעשרות אחוזים מתחילת השנה, השקעות ירוקות לא היו המקום הנכון להיות בו בלי קשר לביצועי מנהלי הקרנות הישראליים. אלו, מציגים תוצאות מעורבות ביחס למדדים.

 

קנאביס

ירוק, אבל מסוג אחר: תחום נוסף שהצליח לרכז מספיק עניין כנראה עד שהוקמו בו שתי קרנות, להזכירכם מתוך 25 קרנות במניות חו"ל לפי ענפים – הוא השקעה במניות הקנאביס רפואי. שתי קרנות הוקמו בתחום, אחת של איילון שהוקמה ביוני 2018, והשניה של איביאי שניסתה לקפוץ על העגלה במרץ 2019. המשקיעים פחות מגלים עניין כרגע ושתי הקרנות ביחד מנהלות קצת יותר מ-7 מיליון שקל בתקופת הזמן הנוכחית. בשיאה הגיעה הקרן של איביאי ליותר מ-22 מיליון שקל, וזו של איילון לכ-40 מיליון שקל. עדיין מדובר בקרנות קטנות למדי. ייתכן שאי אז בשנת 2019 היה מדובר בלהיט התורן של שוק ההון, אך מאז הוא בעיקר האכיל מרורים את המשקיעים. בהתאם, שתי הקרנות מציגות בעיקר ירידות. עד כמה גרועים היו ביצועי הקרנות בתחום הקנאביס, והאם מדובר בהרע במיעוטו לעומת מדד הייחוס - North American Cannabis index?

איילון הצליחה להציג ביצועים טובים במקצת (או שמא נאמר פחות גרועים) בטווח הזמן של 5 שנים, ובכל זאת הפסידה למשקיעים קרוב ל-80% בתקופת הזמן הזו. גם מתחילת שנה ירד הסקטור בשיעור ניכר למרות העליות בשווקי העולם, וגם הקרנות הישראליות זרמו עם השוק והפסידו בשיעור דו ספרתי, איילון קנאביס קצת פחות גרוע מאי.בי.אי.. שוב, בהתחשב בשינוי בשער הדולר לא מדובר בהצלחה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל טלביט 14/08/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    אל תעברו בקופ"ג וההשתלמות למסלול s&p500 כי אז אתם נחשפים גם למדד אך גם למטבע דולר גבוה. פשוט, תעבירו לניהול אישי IRA ותרכשו קרנות סל מנוטרלות מטבע. תפסיקו לתת לאחרים לטחון אתכם ותתחילו לשלוט בכספים שלכם כך תעשו יותר בלי לשלם לאף אחד.
אמיר איל
צילום: מערכת ביזפורטל
קרנות נאמנות

זרקור על הקרן: הקרן שצמחה פי 16 בשלוש שנים - סוד ההצלחה והאתגרים

רק לפני שלוש שנים פחות מ-100 מיליון שקל נוהלו בקרן "אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל" - וכיום כבר מעל 1.6 מיליארד שקל; מה גורם לצמיחה המטאורית של הקרן, במה היא משקיעה ומהם האתגרים להמשך? מבט לאחת הקרנות המצליחות בישראל

גיא טל |

אחת הקרנות המוצלחות בישראל בשנים האחרונות היא הקרן של "אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל", הקרן המובילה בטווח הזמן של חמש שנים בקטגוריית "מניות לפי גודל שוק" עם תשואה מדהימה של הרבה מעל 200%. גם בטווח הזמן של שלוש שנים, מדובר באחת הקרנות הטובות עם תשואה שמציבה אותה במקום השמיני עם קרוב ל-75%. מתחילת השנה, אמנם הקרן נמצאת רק במקום ה-25 עם תשואה של 32.46%, במרחק של יותר מ-10% מהמובילה, אך במרחק של כ-4% בלבד מהעשירייה הראשונה. 

חשוב להדגיש, הסוד להצלחה בטווח הארוך הוא לא להיות כל שנה במקום הראשון, או אפילו בעשיריה הראשונה, אלא להציג תוצאות טובות באופן עקבי. דווקא השאיפה להיות במקום הראשון בטווח הזמן הקצר יכולה לגרום ללקיחת סיכונים גבוהים יותר שיביאו בשלב כזה או אחר לנפילה משמעותית. כפי שנראה בהמשך, הסוד להצלחה של הקרן לאילים היא תשואה טובה בעקביות לאורך זמן. 

תעודת זהות של הקרן: דמי ניהול נמוכים

הקרן אמנם ותיקה למדי והחלה לפעול כבר במאי 2006, אך בסוף שנת 2018 עברה עדכון מדיניות מהותי. עם הקמתה, מדיניות ההשקעות בקרן הייתה "לפחות 50% במניות בישראל", ללא הגדרה של סוג המניות. בשנת 2018, נקבעה מדיניות הקרן כך ש"לפחות 75% מהשווי הנקי של הקרן יהיו חשופים למניות ת"א Large & Mid Cap", כלומר מניות בינוניות וגדולות. בכך, נקבע באופן טבעי שמדד הייחוס של הקרן הוא מדד ת"א 125.

הקרן גובה דמי ניהול שנתיים של 0.95% - נמוך יחסית לקטגוריה (מקום 86 מתוך 93 קרנות), וללא שיעור הוספה (עמלה נוספת חד פעמית שנגבית עם קניית הקרן ובאה לידי ביטוי בפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה). פרופיל החשיפה של הקרן הוא B4, כלומר חשיפה למניות של עד 120% מנכסי הקרן וחשיפה למט"ח של עד 30%, אם כי מדיניות הקרן היא חשיפה של עד 25% למט"ח. זוהי מדיניות אופיינית לקרן בקטגוריה הזו. 

גיוסים ופדיונות: צמיחה מטאורית והאתגר שהיא מייצרת

הקרן גדלה יפה עם השנים ומנהלת כבר 1.636 מיליארד שקל. היא אחת הקרנות הגדולות בתל אביב שאינה קרן כספית. בקטגוריית הקרנות המנייתיות לפי שווי שוק, מדובר בקרן השלישית בגודלה בתל אביב. הביצועים הטובים של הקרן לא נעלמים מעיני המשקיעים, והיא מובילה את הגיוסים בקטגוריה, עם 130 מיליון שקל בגיוס האחרון, הרבה יותר מכל המתחרות.