גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

מניות חו"ל לפי ענפים: לרוב השקעה במדד עדיפה על הקרנות האקטיביות

אין הרבה קרנות ישראליות המשקיעות במניות בחו"ל לפי ענפים. בדיקה של ביצועי מעט הקרנות הקיימות מסבירה את התופעה: על פי רוב המנהלים לא מצליחים להביא ערך מוסף למשקיעים על פני השקעה במדדים
גיא טל | (1)

בשבוע שעבר בדקנו את ביצועי היוזמה המעניינת של בית ההשקעות פסגות שהשיק מעט לפני תחילת השנה 10 קרנות שונות המשקיעות במגוון סקטורים בוול סטריט כמו לדוגמה הגנה וביטחון, Reits, תרופות, תיירות ועוד. השבוע נשאר בסגמנט ה"מניות לפי ענפים", ונבדוק הפעם את שאר הענף, כזה שפועל זמן ארוך יותר.

>>> למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

 

בשאר הסקטור של מניות בחו"ל לפי ענפים ישנן עוד 25 קרנות שמשקיעות בסגמנטים שונים בשוק המניות הבנלאומי. חלקן וותיקות מאד (שתיים מהקרנות יותר מ-20 שנה), אבל בסופו של דבר מדובר באפשרויות בחירה מצומצמות למדי למשקיע הישראלי. נציין שבחו"ל המבחר הוא כמובן אינסופי. שוק הקרנות עוקבות המדדים לעומת זאת מגוון יותר יחסית גם בארץ, ומציע יותר אופציות מקומיות הנגישות יותר למשקיע המקומי. יחד עם זאת, זכרו שמדובר בכסף שלכם אז הוא שווה את המאמץ של להבין כיצד ניתן להיחשף למגוון הכל כך רחב של קרנות ותעודות סל בחו"ל שיאפשרו לכם גישה למנהלי ההשקעות הטובים בעולם.

 

על כל פנים, השבוע נבדוק מה מנהלי ההשקעות בארץ עושים למענכם, במידה ותרצו להשקיע בענפים מסוימים (מאד מסוימים) בחו"ל דווקא דרך שוק הקרנות המקומי. בדומה לשבוע שעבר, כדי לבחון את ביצועיהם לא נשווה אותן אחת לשניה, שכן אין מספיק קרנות בשוק הקרנות המקומי שמאפשרות השוואה כזו, אלא אל מול מדדי היחס אותם הן מנסות להביס.

 

טכנולוגיה

אם יש סקטור שבכל זאת בולט הוא מניות הטכנולוגיה. ישנן 6 קרנות בישראל שמדד הייחוס שלהן (על פי דף הקרן באתר מאיה) הוא הנאסד"ק 100. 3 מהן קיימות כבר מעל 5 שנים. העניין היחסית גבוה בתחום נראה מוצדק לנוכח העובדה שמניות הטכנולוגיה אכן מובילות את השוק כבר שנים ארוכות בהרבה מאד תחומים. החברות הגדולות בעולם כיום הן ברובן מניות טכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט. התשואות אותן השיגו הקרנות הללו בחמש השנים האחרונות אכן גבוהות – מעל 70% בכל שלוש הקרנות שפעילות מעל 5 שנים. אך האם מדובר באמת בהצלחה לנוכח ביצועי המדדים? נבדוק, להלן הטבלה.

 

כפי שניתן לראות אנליסט מובילה באופן לא משמעותי בטווח הבינוני (3 שנים) והארוך (5 שנים). מדובר בהבדלים לא משמעותיים במיוחד בינה לבין 3 – 4 הקרנות שאחריה. לגבי האחרונה נתייחס מיד.

מתחילת השנה בולטת מאד הקרן של פסגות. הסיבה לכך היא שהיא מתמקדת בענקיות הטכנולוגיה שהובילו את השוק בעליות מתחילת השנה, כפי שמשתקף היטב בביצועי הקרן. זו גם הקרן היחידה שהצליחה להתעלות על המדדים גם אם נתחשב בשער הדולר. 

 

בולטת מאד לרעה היא הקרן הקטנטונת של הראל שהצליחה להפסיד כמעט 30% בשעה שהנאסד"ק עלה בכמעט 40%. מה אחראי לכישלון הקולוסאלי הזה של הראל? קשה לשחזר את פעילות מנהלי הקרן, אולם מצב האחזקות הנוכחי (נכון ללפני חודשיים) מראה שהקרן מאד לא מגוונת (17 אחזקות בלבד), ומלבד השקעות קונבנציונליות כמו אפל או מיקרוסופט נוכל למצוא שם מניות שנפלו בעשרות אחוזים כמו אינוביז או וויקס. אפילו אם נסתכל על הביצועים מתחילת השנה, טווח זמן בו הנאסד"ק הציג זינוק של 37% והדולר התחזק בכמעט 6%, הקרן של הראל עשתה פחות מ-10% - ביצועים חלשים מאד ורחוקים מלשקף את ביצועי מניות הטכנולוגיה בעולם.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

לפני שנשווה לנאסד"ק עצמו נזכיר את תרומת שער הדולר לקרנות הללו. הקרנות לא מנטרלות את השפעת שערי החליפין ולכן אמורות להנות ממגמת המסחר בדולר לעומת השקל, שכן גם בשלוש השנים האחרונות וגם מתחילת השנה הדולר התחזק בצורה משמעותית יחסית אל מול השקל, מה שהיה אמור לשקף תשואה שקלית גבוהה יותר עבורן בהשקעה במניות בחו"ל.

 

בשורה התחתונה: למרות הרוח הגבית של הדולר הקרנות על פי רוב לא מדגדגות את ביצועי מדד הנאסד"ק 100, ובכך נכשלות במשימתן העיקרית – להעניק ערך מוסף על פני השקעה במדדים. הנאסד"ק עלה ב-102% בחמש השנים האחרונות, הקרנות לא עברו את ה-75%. הנאסד"ק עלה ב-38% בשלוש השנים האחרונות, בעוד השקל התחזק בכמעט 10%, אך הקרנות, אפילו אלו בלי השם "הראל" בשם הקרן, לא הצליחו אפילו להגיע לתשואת הנאסד"ק ללא השפעת הדולר. ולבסוף, מתחילת השנה, כאמור, רק פסגות מצליחה להתעלות על הנאסד"ק בתוספת שער הדולר, אך נראה שמדובר בעיקר עקב העובדה שהקרן מתמקדת בגדולות. ההישג פחות מרשים אם נזכור ש-"7 הגדולות" (אפל, מיקרוסופט, אלפאביתא, אמזון, אנבידיה, טסלה ומטא) עלו בממוצע ממתחילת השנה בכ-86%.  

המסקנה הברורה היא שבכל הקשור להשקעה במניות טכנולוגיה למנהלי הקרנות האקטיביות הישראליים אין שום עדיפות על פני השקעה במדדים בתעודות סל, כולל כאלה ישראליות.

 

השקעות ירוקות

תחום נוסף שזוכה לתשומת לב מסוימת בתל אביב הוא תחום ההשקעות הירוקות. ישנן 4 קרנות המשקיעות בנושאים מסוימים הקשורים בהשקעות ירוקות, במיוחד בתחום האנרגיה הנקיה. במקרה זה השוונו את ביצועי הקרנות למדדי הייחוס השונים על פי אתר מאיה בטווחי הזמן של 5 שנים ומתחילת השנה. להלן התוצאות:

 

הקרן הראשונה, הוותיקה ביותר בתחום, זו של אלטשולר שחם, הוקמה אי אז ב-2005 והייתה חלוצת ההשקעות בישראל בנושא ההשקעות הירוקות. למרות זכות הראשונים הזו, הקרן רחוקה מאד ממדד הייחוס בטווח הזמן של 5 שנים. גם מתחילת שנה, אם נתחשב בשער הדולר אל מול השקל היא לא מרשימה, ואפילו נמצאת מתחת למדד הייחוס. גם דמי הניהול בקרן נראים מוגזמים, בטח בייחס לביצועים. לא נראה שיש איזה שהוא מנהל השקעות בארץ ששווה יותר מ-2% דמי ניהול, בטח לא כזה שבחמש שנים לא מצליח להשיג אפילו חצי מתשואת מדד הייחס.

 

שתי קרנות מנסות להכות את מדד האנרגיה הנקייה של חברת המדדים S&P. הן דווקא מצליחות בכל הנוגע לתחילת השנה, אפילו בהתחשב בדולר. עדיין מדובר בהפסד נקי מתחילת השנה, אבל לפחות במקרה זה לא ניתן להאשים את ביצועי המנהלים. לבסוף, גם הקרן של מגדל שגובה 2% דמי ניהול משתרכת מאחורי מדד הייחס, כשהוספה של שער הדולר לתמונה מרעה את המצב עוד יותר.

 

ניתן לומר אם כן, שבשנה בה זינקו המדדים השונים בעשרות אחוזים מתחילת השנה, השקעות ירוקות לא היו המקום הנכון להיות בו בלי קשר לביצועי מנהלי הקרנות הישראליים. אלו, מציגים תוצאות מעורבות ביחס למדדים.

 

קנאביס

ירוק, אבל מסוג אחר: תחום נוסף שהצליח לרכז מספיק עניין כנראה עד שהוקמו בו שתי קרנות, להזכירכם מתוך 25 קרנות במניות חו"ל לפי ענפים – הוא השקעה במניות הקנאביס רפואי. שתי קרנות הוקמו בתחום, אחת של איילון שהוקמה ביוני 2018, והשניה של איביאי שניסתה לקפוץ על העגלה במרץ 2019. המשקיעים פחות מגלים עניין כרגע ושתי הקרנות ביחד מנהלות קצת יותר מ-7 מיליון שקל בתקופת הזמן הנוכחית. בשיאה הגיעה הקרן של איביאי ליותר מ-22 מיליון שקל, וזו של איילון לכ-40 מיליון שקל. עדיין מדובר בקרנות קטנות למדי. ייתכן שאי אז בשנת 2019 היה מדובר בלהיט התורן של שוק ההון, אך מאז הוא בעיקר האכיל מרורים את המשקיעים. בהתאם, שתי הקרנות מציגות בעיקר ירידות. עד כמה גרועים היו ביצועי הקרנות בתחום הקנאביס, והאם מדובר בהרע במיעוטו לעומת מדד הייחוס - North American Cannabis index?

איילון הצליחה להציג ביצועים טובים במקצת (או שמא נאמר פחות גרועים) בטווח הזמן של 5 שנים, ובכל זאת הפסידה למשקיעים קרוב ל-80% בתקופת הזמן הזו. גם מתחילת שנה ירד הסקטור בשיעור ניכר למרות העליות בשווקי העולם, וגם הקרנות הישראליות זרמו עם השוק והפסידו בשיעור דו ספרתי, איילון קנאביס קצת פחות גרוע מאי.בי.אי.. שוב, בהתחשב בשינוי בשער הדולר לא מדובר בהצלחה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל טלביט 14/08/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    אל תעברו בקופ"ג וההשתלמות למסלול s&p500 כי אז אתם נחשפים גם למדד אך גם למטבע דולר גבוה. פשוט, תעבירו לניהול אישי IRA ותרכשו קרנות סל מנוטרלות מטבע. תפסיקו לתת לאחרים לטחון אתכם ותתחילו לשלוט בכספים שלכם כך תעשו יותר בלי לשלם לאף אחד.
2025 בשווקים2025 בשווקים
קרנות נאמנות

הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?

הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה

גיא טל |


45 קרנות חדשות ב-2025


שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.

נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.

במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.

יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.

מניות בארץ וגמישות

סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.