קרנות 70\30: מי המובילה, ולמה הראל צריכה 5 קרנות בקטגוריה?

עומס קרנות בקטגוריה יוצר בלבול וסרבול בקרב המשקיעים וראוי לפעול לצמצומו; דמי ניהול גבוהים לא מצדיקים את עצמם עם תשואות גבוהות; הורייזון מובילה בתשואה לחמש שנים ומור באלו של שלוש שנים

גיא טל | 31/05/2022 10:40 (4)

נושאים בכתבה אגרות חוב אי.בי.אי שוק המניות

אחד הטרנדים הבולטים בשנים האחרונות בתחום קרנות הנאמנות הוא השקעה בקרנות המחלקות את השקעותיהן בין מניות לאגרות חוב על פי קריטריונים קבועים מראש. אלו קרנות ה-80/20 או 70/30 וכדו' כשהמספרים מייצגים את היחס בין ההשקעה במניות להשקעה באגרות חוב.

המטרה היא לספק מוצר שדומה מבחינה מסוימת לקרנות השתלמות או קופות גמל שמחלקות את השקעותיהן על פי רוב ביחסים דומים. לחלופין הקרנות הללו חוסכות את הצורך לבחור קרנות נפרדות להשקעה במניות וכאלה להשקעה באגרות חוב. מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר בשוק הקרנות, כשהקרנות המובילות בה הן הקרנות המובילות בתעשייה כולה.

קרנות ה-70\30 תופסות נתח שוק משמעותי. סך הכל ישנן 43 קרנות שמחלקות את השקעתן באופן הזה. ישנן קרנות נוספות שמחלקות את התיק בצורה דומה אך לא באופן מוצהר של מדיניותן. בנוסף, ישנן קרנות של 75\25 שלא שונות מהותית ברמת הסיכון, אך התעלמנו מהם בסקירה זו. בשורות אלו נסקור את הסקטור בכללותו, את חמש הקרנות הגדולות ביותר ואת חמש הקרנות המוצלחות ביותר בטווח זמן של 5 שנים.

למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

שוב נחזור על מה שראינו כשבדקנו לאחרונה את סקטור ה-20/80 - אין הצדקה לדמי ניהול גבוהים, ואין שום קורלציה בין דמי ניהול גבוהים לבין הצלחה והשגת תשואות גבוהות למשקיעים. למעשה דמי ניהול גבוהים יכבידו על המנהלים ולא יאפשרו להם לנצח את השוק. כך לדוגמה הקרן שגובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר היא אנליסט אג"ח חברות + 30 שמרשה לעצמה לגבות 1.9% תמורת ניהול הקרן. אנליסט הוא בית השקעות שידוע בתשואות שמובילות את השוק לעיתים קרובות. לא במקרה זה. הקרן לא בולטת בשום צורה ומציגה תוצאות בינוניות בלבד בכל טווח זמן שנבדק. גם קרן הנאמנות כוון 30/70 שגובה 1.85% דמי ניהול לא מצליחה להצדיק את דמי הניהול הגבוהים ומציגה תוצאות שאף ניתן להגדירן כחלשות בהשוואה למתחרות. הלקוחות מבינים את זה ושתי הקרנות סובלות מפדיונות בשלושת החודשים האחרונים, כשכיוון איבדה נכסים בכל אחד מ-12 החודשים האחרונים. מצד שני גם דמי ניהול נמוכים במיוחד לא ינבאו תוצאות גבוהות (או חלשות). בסופו של דבר רוב הקרנות מתכנסות לדמי ניהול של 0.7% עד 0.8%.

תופעה שחוזרת על עצמה גם בסגמנט הזה היא בית השקעות שמחזיק מספר קרנות באותה קטגוריה, כשלמעשה אין הבדל משמעותי במדיניות הקרנות שהוא מחזיק. מור מחזיקה את שתי הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריה. האחת מור 70/30 והשניה מור תיק אג"ח + 30. בחינה של מדיניות הקרנות לא תמצא שינויים מהותיים בין שתיהן. אז למה מור צריכה שתי תעודות? ייתכן שמור רצתה "לאפס" את הנתונים כיון שהקרן המוצלחת פחות קיימת כבר מעל 8 שנים ואילו זו שהשיאה תשואות גבוהות יחסית היא בת שלוש וקצת.

מי שלקחה את הקונספט לקיצוניות היא הראל שמחזיקה לא פחות מחמש קרנות בקטגוריה הזו, ועוד כמה עם מדיניות דומה מאד. מגדל עם 3 קרנות בקטגוריה, פסגות עם 3 ואנליסט עם 2 קרנות. כאמור, לא ברור איזה תועלת מפיקים בתי ההשקעות מהפיצול הזה, אך בקרב המשקיעים זה יוצר בלבול מיותר ומסרבל את כל תהליך הבחירה. קשה מאד לבחור בין מעל 70 קרנות כשאין כמעט הבדל ביניהן והתשואות מאד דומות. מעטים מאד יתעמקו בהבדלים מינוריים שמפורטים בתשקיפים שאיש לא קורא. חברים, בוא נשמור את זה פשוט לטובת כולנו.

לבסוף, נוסיף שבטווחים הארוכים של חמש שנים או שלוש שנים ההבדלים בין הקרנות לא מאד משמעותיים. יש אמנם כאלה שבולטות לרעה ויש קבוצה שבולטת לטובה, אך בתוך קבוצת המובילות או קבוצת הנחשלות השינויים הם כמעט זניחים. בנוסף, אין אף קרן שבאופן עקבי מובילה בכל טווחי הזמן. הורייזון, כפי שנראה, אמנם בולטת יחסית עם כמעט 30% תשואה בחמש שנים והיא תופסת את המקום השני בטווח של שלוש שנים, אך ישנן 8 קרנות שמציגות תשואה של מעל 20%, וכשמדובר בטווח זמן של 5 שנים הרי שההבדלים השנתיים הם לא מהותיים.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

הקרנות הגדולות בסקטור:

משהו עובד טוב במערך השיווק של מור שמצליחה להוביל את התחום עם שתי הקרנות הגדולות ביותר מבחינת היקף נכסים, וזאת, למרות תוצאות בינוניות על פי רוב. מור 70/30 אמנם מוביל את הקטגוריה בטווח של 3 שנים אך לא בשום טווח אחר, כשגם בטווח הזמן של שלוש שנים היא מובילה על המתחרות בהפרש זניח. אז למה הורייזן מנהלת 75 מיליון שקל ומור 2 מיליארד? לא ברור. אלטשולר שחם מצליחה להתברג לחמשת הגדולים למרות שגם במקרה זה היא מציגה תוצאות לא טובות.

המצליחות ביותר בחמש השנים האחרונות:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
משקיע 31/05/2022 18:29
הגב לתגובה זו
לא יצא חוק כנגד ריבוי קרנות או "שיטת מצליח"?קרנות לא טובות סוגרים ומשאירים את הטובה...בעבר היה בקופות הגמל ואסרו את זה
3.
כרגיל אלטשולר במקום האחרון בהכל ק.השתלמות ק.נאמנות ק.גמל (ל"ת)
ישראל999 31/05/2022 14:22
הגב לתגובה זו
2.
לרון 31/05/2022 12:29
הגב לתגובה זו
מאותה קטגוריה גורם ראשית לתחרות פנימית,שנית לגיוסים מוגברים,כפי שפיצול מנייה גורם לעלייה בהשקעה בה
1.
לרון 31/05/2022 12:14
הגב לתגובה זו
בסופו של דבר "השוק" אינו טיפש,כמו שאנליסט היתה ראשונה עם מיטב בשנות ה 80 לאורך זמן מאז ילין ראשון ואלי לוי ואביו עם מור שלהם במקום השני ובסופו של דבר זה מחלחל

צילום: Jingming Pan

קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?

גיא טל | 08/12/2025 07:34

נושאים בכתבה קרנות נאמנות תעודות סל זהב

בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

להמשך הכתבה לחץ כאן